פרי הפיג’ויה, גם במטעים יחסית מטופלים הוא עלול לעיתים להיות נגוע, ובעיקר ע”י רימת זבוב הפירות. זבוב הפירות עוקץ בפרי לקראת הבשלתו. פרי הפיג’ויה נאסף מהקרקע ולא מן העץ, כיון שהפרי איננו נקטף אלא לאחר הבשלתו המלאה, ולאחר הבשלתו – הוא נופל על הקרקע. כיון שכך פרי זה רגיש מאד לפגיעת הזבוב, במטעים שאינם מטופלים וכגון הגדל בחצרות הבתים, פגיעת הזבוב גדולה מאד. כבכל פגיעות הזבוב בפירות לאחר העקיצה שאינה ניכרת כל כך על קליפת הפרי והטלת הביצה לתוככי הפרי, מתפתחת הרימה שצבעה לבן ויוצרת מחילות בתוך הפרי, גודל של הרימה עד 1 ס”מ, ובתחילה היא זעירה מאד. האזור הנגוע הופך להיות רך יותר.
אופן הבדיקה והשימוש:
לאחר הקילוף קל יותר לזהות סימני חדירה או עקיצה של הזבוב, ולכן יש לקלף את הקליפה מהפרי, ולהתבונן על כל שטח הפרי, במידה והכל ‘בריא’ לחלוטין ואין רכות יתירה, ואין סימני עקיצה או נבירה – ניתן לאכול את הפרי. במידה ויש חשש כלשהו מחמת רכות או מחמת סימני חדירה לתוך בשר הפרי, יש לפרוס את הפרי לפרוסות ולבדוק בכל פרוסה אם ישנן רימות [ניתן גם לכתחילה לחתוך לפרוסות ללא הסרת הקליפה, ולבדוק היטב כל פרוסת פרי].
