אופן הבדיקה והשימוש:
- דגים שמקורם מהנחלים ומבריכות [נחל דן] – בחזקת נקיים ואינם טעונים בדיקה.
- דג שמקורו מהים הפתוח – במיני פורל שצבע בשרם ורוד, הבדיקה קשה עד בלתי אפשרית, יש לזכור כי צבע התולעת שקוף ובשר הדג צבוע, כך ששקוף בבשר צבוע בלתי אפשרי לזהותו. [אמנם באמצעות תאורת UV ניתן לזהות כמבואר בערך סלמון, אולם זו בדיקה שאינה מצויה לכל אחד, ויש גם צורך בזהירות ובמתינות וזיהוי נכון, ועל כן יש להימנע כליל בשימוש בדגים אלו כשמקורם מן הים הפתוח]. אמנם מי שנמצא במקום שיש רק דגים אלו שמקורם מן הים, באפשרותו להסתמך על כך שהחלק הגב של הדג בחזקת נקי, ולכן יסיר את כל החלק הדק של הדג [כאשר לאורך הדג באמצעו מצוי כעין 'קו' , את כל החלק מהקו ולמטה יסיר, וכל השאר כלפי מעלה הוא הוא בחזקת נקי, ומותר להשתמש בו,
- דג שמקורו מהים הפתוח – במיני פורל שצבע בשרם לבן, לכתחילה נכון להסיר את החלק הדק של הדג שהיה עוטף את בני המעיים, ששם בעיקר מצויים התולעים. ובשעת הצורך ניתן להסיר את עור הדג, לחתוך את הדג ל-'פילה' ולשקף את החלק הדק ממול מקור אור, ולהתבונן אם יש תולעים בתנוחה של תנומה או תנועה הנמצאים בבשר הדג ולהסירם.
- דגים קפואים כולל פילה – לאחר ההפשרה, יש לנהוג כמבואר בדגים טריים בכל סוג דג.
- דגי פורל שמקורם מכלובים, אין לחוש לנגיעות פנימית בבשר הדגים, ויש לנקות רק את עור הדג מבחוץ, מחשש לכינה חיצונית הנתפסת חיצונית על גבי העור, ועל כן יש להתבונן חזותית על העור, לראות אם נמצא טפיל זה. יש לזכור שלפעמים גודלו זעיר, והוא נבלע בין הכתמים הטבעיים שיש לדג. או נחבא בין הקשקשים אם לא קנו את הדג מקושקש. בדג טרי האחיזה של הכינה חזקה יותר, אולם באמצעות מוריד הקשקשים, או סכין, או אף מברשת קשה, הכינה יורדת בקלות. בחנויות לממכר דגים מומלץ לשטוף את הדג מכל צדדיו באמצעות קיטור לחץ על פני כל הדג בכל צדדיו, דבר שמבטיח הורדת כל הטפילים, אם נעשה כנדרש. אולם יש לשים לב שבהורדת הקשקשים לבד, אין להסתפק, כיון שהטפילים קיימים גם במקומות שאין קשקשים ואין מנקים שם.
דג מכלובים שנקנה קפוא, הכינה מתה בזמן ההקפאה ואין לה כל אחיזה בדג, והיא נותרת על הדג רק מחמת ההקפאה, ולכן לאחר ההפשרה ושטיפה היטב, וקל וחומר לאחר הברשה או בוודאי העברת קיטור לחץ המצוי בחנויות הדגים, הטפילים יורדים לחלוטין. אולם יש לשים לב לנקות בכל חלקי הדג גם במקומות שאין קשקשים ואין מנקים שם. בשיווק של דג ללא עור בכלל, אין כל חשש, כל שיש כשרות מהודרת הכוללת פיקוח על הכשרות וסימני הטהרה. [ראוי לציין כי התקן מחייב לכתוב על התוית של הפורל אף מקורו מן הכלובים את המילים "פורל ים" כדי להבדיל מפורל הנחלים, ולכן עצם הכיתוב 'ים' אינו מוכרח שמקורו מן הים הפתוח].
- דגי פורל שמקורם מהכנרת, חובה לבדוק כל דג חזותית אם יש עליו טפילים ואם יש טפיל או מקום פציעה, יש לחטט עד שורשו ולהסירו. יש לזכור שבאגם הכנרת לא שייך לטפל ולרסס, ודג זה הוא לעיתים תדירות נגוע, ולכן הוא חייב בדיקה של כל דג. ועל כן בחנות שיש עליה פיקוח מיוחד גם על עניני טפילים אפשר לרכוש, ולהסתמך שהדגים נבדקו בכניסה לחנות ונמצאו נקיים.
