דג זה מהדגים שנמצא בכל האוקיינוסים בעולם בחלקים מהם, והוא נחשב למעדן במדינות רבות, כגון במדינות שונות בארה"ב, בקריביים, במדינות המזרח, במדינות ערב ועוד. דג זה נמצא גם בים התיכון, וחביב מאד על הדייגים כאן.
דג זה מהיר שחייה המגיע למהירות של כ-100 קמ"ש, הוא שוחה בקירבה לאוניות ושאר מוצרי ברזל, דג זה אף מזנק לחוץ עם כל גופו ותופס ואוכל את טרפו עוד בעודו באויר כגון את דג השמייגלה שמזנק באויר.
ראשו של הדג פחוס ועצם בולטת במצחו, גופו רחב יחסית ודק מהצדדים. סנפיר הגב כמעט לכל אורכו של הדג, והוא פרוש כמניפה מהראש ועד הזנב כמעט. צבעיו ססגוניים ומרשימים, בצדדיו הוא זהוב, בחציו העליון בצדדים ובגב, צבעו כחלחל עד ירוק.
מחמת אופיו הנז', הוא מכונה דג הדולפין שגם חי בקרבה לספינות, ובהוואי בשפה המקומית הוא מכונה מאהי מאהי שפירושו חזק מאד. בספרדית הוא מכונה דוראדו מחמת צבעו הזהוב, בעברית הוא מכונה רעמתן כחלחל, מחמת המניפה הפרושה כרעמה ומחמת צבע המניפה הפרושה על הדג.
דג זה הוא ממהירי הגדילה בעולם. אולם תוחלת חייו עד כחמש שנים. משקלו יכול להגיע ל 60 ק"ג, אולם הממוצע הוא בין 10 ל 12 ק"ג, ויש גם פריטים שנתפסים במשקל של ק"ג בודדים.
לדג זה יש מצח בולט המזדקר מעל קו גופו, ובאמצעותו הוא משתמש לנגח טורפים כגון פלמידות לבנות גדולות ועוד, כאשר במכה באמצעות המצח, הוא גורם לדג גם במשקל כבד, למצב של עילפון.
דג זה מוגדר כטורף, כאשר מזונו מדגים שעל פני המים, כגון מקרלים, שמייגלה [ראה להלן בערכו] ועוד דגים קטנים, וכן מדג מעופף [הדאון ראה לעיל בערכו], אולם הוא ניזון גם מהנמצאים בתחתים הים, כגון סרטנים, דיונונים, חסילונים ומזואופלנקטון.
ככל דגי הים, לעיתים יש נגיעות חיצונית, ולעיתים נגיעות פנימית תולעים, ציסטות בחללי הראש והגוף.
אופן הבדיקה והשימוש:
- יש להסיר את הראש או לחילופין, לחצות את ראש הדג, להסיר ממנו את הזימים, הלשון ושאר איברי הפנים, ולשוטפו היטב תחת ברז מים תוך כדי שפשוף היטב. אפשר גם באמצעות לחץ אויר חזק או קיטור חזק, להכניס אל החללים ולנקות היטב.
- את איברי הפנים יש להשליך, את הקרום השחור יש לנקות ולגרד היטב בכל דפנות הבטן, ובצמוד לשדרת הדג, ולשטוף היטב תחת ברז מים תוך כדי שפשוף היטב, ולהתבונן היטב שלא נותרו כל תולעים, 'ציסטה' או 'כיסים' של טפיל בתוך חלל הבטן.
- יש להתבונן חזותית על גבי הדגים ובעיקר באזור הסנפירים, צדדי הבטן התחתוניים, ובאזור הצוואר והזנב, באם לא נראה כל סימן אדום המסמן פציעה של טפיל חיצוני שחדר מבחוץ. במידה ויש חשש או סימן של פצע אדום יש לחטט אחריו עד עומק חצי ס"מ.
- בנוסף מחשש לטפיל, שיושב על עור הדג [ללא חדירה לבשר הדג], אפשר להסיר את העור, ואין חשש כלל. או לחילופין, באם זה דג מצונן כלומר שעבר כבר זמן לאחר מותו, אחיזת החרקים בו חלשה יותר, ואז מגרדים היטב עם סכין את כל עור הדג [גם במקום שאין קשקשים]. ובאם הוא נידוג טרי יש להמתין מספר שעות לאחר מותו או להקפיאו למשך זמן עד שיוקפא, ואז לשטוף ולגרד היטב את עור הדג.
דורי – ראה להלן בערך "ג'ון דורי"
