דג זה שייך למשפחה רחבה משפחת הצניניתיים שמשתייכים אליה הכחלון, הטרכון, טרולוס ועוד, ראה להלן בערכם. אולם מין דג זה הוא יחידי בסוגו.
דג נפוץ בחופי מזרח ומערב אפריקה, ואף בים התיכון הוא נידוג אולם באופן נדיר יותר. צבע גופו כסוף, ואורכו מגיע במקום גידולו המקורי גם עד 2 מטר, ועד משקל של 35 ק"ג, אולם בחופי הים התיכון, אורכו מגיע ל 1.5 מטר ולמשקל של עד כ 20 ק"ג.
הדג חי בלהקות קטנות, ובעומקים של עד כ 50 מטר, הדג נחשב כדג טורף, האוכל דגים קטנים ממנו.
ככל דגי הים, לעיתים יש נגיעות חיצונית, ולעיתים נגיעות פנימית תולעים, ציסטות בחללי הראש והגוף.
אופן הבדיקה והשימוש:
- יש להסיר את הראש או לחילופין, לחצות את ראש הדג, להסיר ממנו את הזימים, הלשון ושאר איברי הפנים, ולשוטפו היטב תחת ברז מים תוך כדי שפשוף היטב. אפשר גם באמצעות לחץ אויר חזק או קיטור חזק, להכניס אל החללים ולנקות היטב.
- את איברי הפנים יש להשליך, את הקרום השחור יש לנקות ולגרד היטב בכל דפנות הבטן, ובצמוד לשדרת הדג, ולשטוף היטב תחת ברז מים תוך כדי שפשוף היטב, ולהתבונן היטב שלא נותרו כל תולעים, 'ציסטה' או 'כיסים' של טפיל בתוך חלל הבטן.
- יש להתבונן חזותית על גבי הדגים ובעיקר באזור הסנפירים, צדדי הבטן התחתוניים, ובאזור הצוואר והזנב, באם לא נראה כל סימן אדום המסמן פציעה של טפיל חיצוני שחדר מבחוץ. במידה ויש חשש או סימן של פצע אדום יש לחטט אחריו עד עומק חצי ס"מ.
- בנוסף מחשש לטפיל, שיושב על עור הדג [ללא חדירה לבשר הדג], אפשר להסיר את העור, ואין חשש כלל. או לחילופין, באם זה דג מצונן כלומר שעבר כבר זמן לאחר מותו, אחיזת החרקים בו חלשה יותר, ואז מגרדים היטב עם סכין את כל עור הדג [גם במקום שאין קשקשים]. ובאם הוא נידוג טרי יש להמתין מספר שעות לאחר מותו או להקפיאו למשך זמן עד שיוקפא, ואז לשטוף ולגרד היטב את עור הדג.
