ארטישוק

הארטישוק נגוע בחרקים רבים מאד מסוגים שונים. הנגיעות מצויה בכל הזנים הן בזן 'ויולט' והן בזן 'ברוטן', ואף בזנים הסגורים יותר. הנגיעות היא של אקריות, תריפסים, ובעיקר כנימות עלה ונמלים רבים הנמשכים לפרש המתוק של הכנימות. עיקר מקום מושבת החרקים היא בקצוות של העלים, ואף בתוך לב הארטישוק וגם הפנימי ביותר.

גם בארטישוק הבר – 'חרשוף' הנגיעות גבוהה בו ובעליו, ראה בערך 'חרשוף' את רמת נגיעותו ואת אופן הבדיקה שלו.

אופן הבדיקה והשימוש:

יש להסיר את עלי הארטישוק לחלוטין כולל את החלק הפנימי. ולהשאיר את תחתית הארטישוק בלבד. מסביב לתחתית יש להוריד את קצוות העלים שנותרו תפוסים עליו. ולאחר שטיפה אפשר להשתמש בתחתית ללא צורך בבדיקה.

את עלי הארטישוק המופרדים יש להשרות בחומר השריה למשך כ-5 דקות, ולשטוף היטב תחת זרם מים כל עלה משני צדדיו. לכתחילה רצוי לעשות תהליך זה קודם הבישול, אולם אם כבר בישלו את הארטישוק עם העלים יש לעשות את תהליך הניקוי האמור לאחר הבישול, והוא מועיל גם כן.

[יש שנוהגים לפני הבישול כשהוא עדיין יבש, להכות בו על השיש או על מגש, וכך נופלים חלק מהחרקים שבו, בעיקר הנמלים וחלק מהכנימות. ושוב לאחר הבישול, מסירים כל עלה ומשפשפים כל עלה בכריות האגודל, ומתבוננים בכל עלה בחלק התחתון שהוא החלק הנאכל, להבטיח שהעלים נקיים מכל חשש חרקים, ואז אוכלים. ומי שראייתו טובה, ומכיר את החרקים – יכול לעשות כן לכתחילה].

ארטישוק – לבבות (שימורים או קפוא)

חרקים רבים נשארים בתוככי העלים שבלב הארטישוק, ויש להסירם ולהשתמש רק בתחתית.

ארטישוק – תחתיות (שימורים או קפוא)

כשהם חלקים בקצוות ללא קצות העלים, הם נקיים מחרקים ומותרים בשימוש. במידה ונותרו קצוות העלים, יש להסירם, לשטוף את התחתית, ולהשתמש בהם. את מי הכבישה של ארטישוק בשימורים, יש להשליך או לסנן קודם השימוש במים.

ארטישוק – שדרת הצמח – ראה ערך 'חרשוף

ארטישוק 'ירושלמי'

ירק זה הוא ממשפחת התפוחי אדמה, והחלק הנאכל הוא הגבעול המעוצה.

הגבעול המעוצה הוא בחזקת נקי, ואינו חייב בדיקה [הסימנים הנראים ככתמים על הגבעול, אינם סימן לחרקים אלא פגמים טבעיים, לפעמים ישנם נוברי שדה הנוברים בגבעול, אולם אינם נכנסים לתוך הגבעול ואינם נשארים שם].

חרקים שנותרו בין עלי לבבות הארטישוק, תריפס בעיגול

תחתיות ארטישוק

ארטישוק ירושלמי, ניתן להבחין בסימני נבירה של נוברי שדה