סרגוס/פיג'מה

דג הסרגוס/פיג'מה/ sargo/ white seabream

דגי הסרגוס, משתייכים לאותה משפחה של הדניס (צ'יפורה) שהיא משפחת הספרוסיים, אולם להבדיל מהדניס שרובו המוחלט היום מחקלאות ימית, דגים אלו עדיין גדלים רק במקומם הטבעי.

מדגים אלו יש כמה מינים, כאשר יש כאלו פופולריים יותר ונידוגים ברשתות דייג כגון 'סרגוס המסורטט', דג זה ניתן לזהותו בכך שגבו קמור, וכאשר הוא צעיר ניתן להבחין שיש על גופו 5 פסים שחורים, ועוד 4 אפורים, ופסים אלו נעלמים כאשר הוא גדל ועובר בד"כ את גודל 20 ס"מ.

(רוב הדגים העולים ברשתות אינם עוברים בהרבה את הגודל הזה, למרות שלעיתים נתפסים דגים שגודלם כפול מהגודל הממוצע).

משקל הדג הממוצע המצוי למסחר הוא בין 300 גר' עד 700 גר', אולם הדג יכול להגיע גם עד 2 ק"ג.

דגים אלו מצויים בחופי הים התיכון, ביבשת אפריקה עד נמיביה במערב היבשת, ומעט במקומות נוספים בעולם.

דג סרגוס נוסף הוא 'סרגוס כתפי', הדומה לדג הנז' הן בגודלו והן בטעמו.

דג נוסף הוא 'סרגוס הפסים' שהוא מעט גדול יותר והוא מכונה גם "פיג'מה".

הדגים מקומיים ומצוי הדייג שלהם בקרב דייגים צוללים, המוציאים אותו בדרך כלל ברובה לחץ מהמערות או משוברי הגלים.

לעומת זאת, הדייג המסחרי שלהם הוא ברשתות ולעיתים גם במערך חכות.

הדגים חיים, בכוכים ובסדקים בינות לסלעים, גם בעומק 50 מטר, וניזונים מסרטנים, רכיכות ועוד.

תופעה מעניינת בדג זה, שבמהלך חייהם חלק מהזכרים נהפכים לנקבות.

וכבכל דגי הים ובפרט הניזונים מסרטנים והמצויים בחולות, קיים חשש לנגיעות בתולעים באיברי הפנים של הדג.

אופן הבדיקה והשימוש:

יש לבדוק היטב מתולעים בבטנו, ולכן לאחר  ניקוי הדג מאיבריו הפנימיים, יש להתבונן שלא נותרו תולעים (מפותלות כעין "ספירלה"), ובמידה ונמצאו תולעים יש לנקות היטב את חלל הבטן עם סכין, ובצמוד לשדרת הדג, ולאחר הניקיון לשטוף היטב תחת ברז מים.

בנוסף, יש להתבונן היטב ובפרט באזורי השריר הסמוכים למערכת העיכול, שאין בנמצא 'ציסטה' או 'כיסים' של טפיל זה בתוך חלל הבטן.

במידה ונמצאו, יש להוציאם.

את ראש הדג, עדיף להסיר לחלוטין או לחילופין לחצות את הראש, להוציא את האיברים הפנימיים, ולשטוף היטב תחת ברז מים את כל החללים שבראש.