כרוב לבן/אדום
עלי הכרוב נגועים מאד בחרקים, ובעיקר בתריפסים [לעיתים תדירות נמצא בכרוב חרקים בודדים בלבד, אמנם הם נמצאים כמעט בכל ראש כרוב המשווק ללא השגחה]. כמו"כ, הכרוב נגוע בחרקים נוספים כגון כנימות עלה הכרוב, זחלי פרודניה או לאפיגמה, זחלים של לבנין הכרוב, זחל עש גב היהלום, ולפעמים אף באקריות [רימות של זבוב המנהרות כמעט ואינם מצויים בכרוב, אולם לעיתים מאד נדירות ניתן למוצאם. כעובדה ניתן לציין, שבעונת הסתיו של שנת תשס"ה נמצאו מנהרות רבות על גבי כרוב, ולאחר בדיקה מדוקדקת נמצא שהכרוב הגיע כך מהמשתלה. בבדיקה אצל השתלן, נתגלה שהוא גידל את הכרוב בחממה משותפת עם סלרי, ולא הקפיד על ריסוס כנצרך, וזבוב המנהרות עבר מהסלרי לכרוב. אולם ע"פ רוב – תופעה זו נדירה, ולכן בד"כ אין צורך לחשוש לזבוב המנהרות בכרוב].
במשך החודש הראשון לגידול הכרוב עליו עדיין פתוחים והחרקים נמצאים בכל המקומות. לאחר סגירת ראש הכרוב, אין חדירה נוספת פנימה [להוציא זחלים גדולים המותירים סימני חדירה], אולם החרקים שהיו שם נשארים שם. הקפלים הרבים של הכרוב [בפרט בכרוב האדום שמרובה בקפלים] מהווים מקום מסתור נוח לחרקים, ובעיקר לתריפס. הגם שאין רחישת התריפס ניכרת ובולטת לעין, מכל מקום סימני מציצת התריפס על העלים ניכרים ובולטים לכל מבין בתחום,
אופן הבדיקה והשימוש:
יש להתבונן על הכרוב, במידה והוא מוצק ועליו מהודקים – קל יותר לנקותו. כרוב שעליו פתוחים ונראים בו סימני נבירה ומציצה רבים – יש להימנע מהשימוש בו. מסירים את העלים הראשונים של הכרוב [שתי שכבות ראשונות], את יתר העלים מפרידים מהקלח עד שכל העלים מופרדים [ניתן גם לחתוך לרבעים, ולאחמ"כ להפריד את העלים], משרים בכל פעם כמות קטנה במים עם חומר השריה למשך כ-5 דקות [יש להקפיד שלא להשרות באופן שהעלים דבוקים אחד לשני ובמיוחד שלא להשרות רבעים שלימים, שאז אין בהשריה זו שום תועלת]. לאחר ההשריה שוטפים היטב תחת זרם מים חזק משני צידי העלה כולל בקפלים [יש להבטיח כי זרם המים יגיע לכל פינה וקפל, ולכן מן הראוי לשפשף את כל העלים עם ספוג רך יחד עם חומר הניקוי דבר שיבטיח הסרת החרקים, ולאחמ"כ לשטוף תחת זרם מים חזק]. עושים בדיקה מדגמית של כמה עלים בכרוב לבן כנגד מקור אור או בכרוב אדום תחת מקור אור לראות שאכן הניקוי הועיל ולא נותרו חרקים [ודי בבדיקה מדגמית כיון ששיטת הניקוי מבטיחה את הנקיון בד"כ,]
יש שיטה נוספת שפורסמה ע"י ועד כשרות מפורסם, והיא באמצעות הקפאה וכמבואר להלן, אולם לענ"ד, שיטה זו טובה רק במידה ובכרוב מצויים רק תריפסים שאחיזתם מתרפה לאחר שהם מתים [באמצעות ההקפאה]. וכמו"כ, באמצעות ההקפאה ולאחר ההפשרה החלקית, העלים מתרככים ומתיישרים והבדיקה קלה יותר. אולם שיטה זו לא תועיל אם יש כנימות עלה על גבי הכרוב, שבאמצעות החדק שלהם – הם נתפסים בעלה חזק מאד, וכל זה אף לאחר שהם מתים. אולם אפשר שכיון ועיקר הנגיעות היא בתריפסים, וכנימות העלה הם בדרך כלל חיצוניים ולא חודרים פנימה, א"כ, לאחר הסרת העלים החיצוניים, עיקר החשש הוא מתריפס, ועל כן המליצו על השיטה הבאה:
מסירים את ארבעת העלים העליונים.
מקפיאים את הכרוב כשהוא שלם למשך יממה לפחות.
לאחמ"כ מפשירים חלקית את הכרוב [שלא יתרכך הרבה].
מפרידים את העלים ושוטפים כל עלה משני צידיו כולל הקיפולים תחת ברז מים חזק.
עושים בדיקה מדגמית של כמה עלים בכרוב לבן כנגד מקור אור או בכרוב אדום תחת מקור אור לראות שאכן הניקוי הועיל ולא נותרו חרקים.
[אולם בספר 'הלכות תולעים' (עמ' 150) לא הסכים לשיטת ההקפאה כיון שלדבריו אין העלים מתיישרים לגמרי, ולדבריו עדיף בהשריה במי מלח או לאחר בישול שהעלים מתרככים ע"כ. ושיטה זו עדיין צריכה אצלי בדיקה ועיון].
בקלח האמצעי של הכרוב, ניתן להשתמש בו ללא בדיקה, לאחר הסרת קצות העלים ושטיפה היטב.
ראש הכרוב הסגור לחלוטין [בד"כ לאחר הורדת שני שליש מהכרוב], על פי רוב נקי מחשש חרקים ומותר לאוכלו ללא בדיקה. אולם אם בכרוב נמצאו חרקים רבים, יש לנקות ולבדוק אף חלק זה של הכרוב.
כרוב מגידול מיוחד
בגידול המיוחד עם כשרות המפורסמת כמומחית בענייני חרקים, מאשרים שיווק של כרוב רק באופן שהוא נקי מכל נגיעות, מחמת הקושי בבדיקתו עקב הקפלים המרובים, וכן הוא הנוהל המחייב. ועל כן הרוכש תוצרת זו, פטור מהשלמת הניקיון בביתו. [הגם שנכון לבצע שטיפה כללית קודם השימוש שאפשר ונפלו זבובים או מעופפים בזמן האריזה]. אולם כאשר חותם הכשרות אינו מוכר וידוע כבקי בתחום זה, יש להשלים את הניקוי בבית, לאחר הפרדת העלים [בעיקר העליונים] להשרות ולשטוף היטב, ולאחר בדיקה כללית שהכרוב נראה נקי ללא סימני חרקים, אפשר להשתמש ופטור מבדיקה של העלים,
כרוב קצוץ שטוף ומוכן לאכילה
כרוב זה המשווק באופנים השונים [לעיתים באריזות ואקום, ולעיתים באריזות פלסטיק או ניילון כשהם מצוננים], גם כאשר יש עליו כשרות כמוצר 'נקי מחרקים' אין המדובר בגידול במבני גידול, אלא בגידול רגיל בשטחי גידול פתוחים. ויש המקפידים על גידול 'מבוקר' שכבר בשטח יאושר שהטיפול היה כדבעי, ויש חרקים בכמות זעירה ומסוגים היורדים בשטיפה.
תוצרת זו עוברת קיצוץ, השרייה במכונות עם בועות חזקות [ג'קוזי], במכונות מאושרות, קיימים 2 בריכות כאלו, עם לוכדי חרקים ובבריכות [לעיתים רק בראשונה ולעיתים בשתיהן] מוסיפים חומרי ניקוי המסייעים להסרת החרקים. המים אינם חוזרים למערכת אלא לאחר סינון מקצועי עם פילטר דק מאד שלא מאפשר לחרקים לחזור למערכות השטיפה, ומשם הכרוב עולה על מסוע תוך כדי שטיפה של מערכות שטיפה של מים מותזים, ונכנס למערכות להסרת המים [צנטריפוגות או כיו"ב]. ומשם לאריזה בצורות שונות.
מן הנסיון, כאשר מדובר בתוצרת שהיא ברמת חרקים נמוכה ביותר, ומסוג שיורד בשטיפה בלבד, ומערכות השטיפה מאושרות. התוצאה היא שהכרוב בחזקת נקי ופטור מבדיקה ואכן מאושר לאכילה ללא טיפול או בדיקה נוספת ובנספח הנז' ביארנו את התנאים ביתר ביאור,
אולם בלאו הכי כאשר אחד מהפרמטרים הנז' לעיל לא מיושם, התוצאה היא שנותרים חרקים בכרוב, הגם שהם חרקים שיורדים בשטיפה. הסיבות לכך מגוונות, אפשר שזה משום שהעלים המשיכו את תהליך השטיפה כחבילה, ולא הופרדו לבודדים, הן מחמת חוסר בועות, או כמות מרבה ביחס של החומר אל מול כמות המים. או לחילופין הכרוב לא שהה זמן מספיק במים אלא מיד המשיך ליציאה מן הבריכה, או עוד סיבות מגוונות.
כמובן שכל מבואר לעיל ביעילות המערכות, הוא בירקות, המתאימים לפרמטרים הנז' לעיל, ונכון להיום משתמשים בזה בעיקר בכרוב [ובחסה אייסברג גם כן, רק שלהבדיל מהכרוב שם מוכח ההצלחה של השיטה, בחסה רוב הפעמים נזקקים לשטיפה חוזרת ויותר, ובעיקר עקב מורכבות העלים ורכותם]. ירקות שיש לגביהם חשות של חרקים נוספים מצויים שאינם ירדים בשטיפה, אין כמובן כל תועלת של ממש במערכות אלו, אלא אם כן זה תוספת שטיפה על תוצרת שכבר גדלה בחממות ובמבני גידול ותחת פיקוח. ובכהאי גוונא אם השטיפה ראויה, אכן זה מאושר לאכילה מייד ואין צורך לבצע השטיפה פעם נוספת בבית כמו שכתבנו בירקות טריים שגדלים תחת פיקוח על חרקים.
כרוב כבוש/SAUERKRAUT
שיטה נוספת לשווק כרוב קיימת כבר מאות בשנים, והוא אופן יצור מסורתי עתיק. כאשר בסיס הרעיון הוא העברה של תהליך 'פרמנטציה' [=תסיסה] של עלי הכרוב, עד שהתהליך הסופי שמתקבל הוא כרוב סחוט. תהליך התסיסה מקורו בחיידקי תסיסה בעבר היה מן חומצה לאקטית, וכיום יש מפעלים קטנים שמוסיפים חומץ. או מפעלי ענק עם בריכות ביטון [כל אחת כ-8 טון], לשם מכניסים את הכרוב לאחר שהוציאו את הליבה שלו וקצצו אותו דק והוסיפו עליו מלח, לאחר מילוי הבריכה, מוסיפים משקל כבד על הכרוב שמהווה גורם לסחיטת המיץ של הכרוב יחד עם פעולת המלח [הפלסטיק ממולא מים והופך להיות משקל משמעותי], במשך מינימום של ששה שבועות שהכרוב שוהה במיכלים אלו הוא מוציא את כל המיצים שלו, ובאמצעות משאבות נשאבים המצים ויוצאים דרך צינורות שבצדדי הבריכה, בתום התקופה מתקבל כרוב 'סחוט' ללא מיצים.
ההמשך תלוי בצורת השיווק שמעונינים או לקופסאות שימורים, שיישמר לטווח ארוך. או בחביות כשיווק לצרכים סיטונאים. או לאריזות קטנות להם מוסיפים לעיתים אסקורביק אסיד, או תבלינים או שאר חומרי טעם ולפי תפריט המוצר [יש לשים לב שיש תפריטים הכוללים תוספת של יין].
מבחינת חרקים, בדקתי במפעל הגדול בהולנד, לאחר תהליך הייצור, ואף בדיקות מעבדה שעשיתי לתוצרת, והכל נמצא נקי. כל זה הגם שהכרוב מעיקרו מתחיל את התהליך עם חרקים [אמנם עובר קילוף של כשלושה עלים, קיצוץ ושטיפות, אולם עדיין לא יעיל כדי להגדירו כנקי מחרקים ומתואר לעיל בכרוב שטוף] אך השהיה והתסיסה הממושכת, והשאיבה כל העת החוצה של כל המיצים עם הלכלוך, כולל החריפות המרובה שיש בתהליך הזה, כנראה שהוא והמלח שבו מעכל את כל החרקים, ולכן בפועל התוצאה היא שהתוצרת נמצאה נקיה מחרקים.
מאידך, כרוב כבוש המיוצר בארץ על ידי תוספת חומץ ושהיה בחביות, מצאנו את כל סוגי החרקים שנכנסו בהתחלה גם בסוף התהליך כשהם שלימים, הם אמנם היו על העלים ולא תפוסים בעלים, אך לא היו מעוכלים, אלא שלימים ממש [עד שלאחר כמה שנים הוחלט להשתמש רק בכרוב מגידול מבוקר אצל החקלאים קודם השיווק למפעלים ומאז ב"ה התוצאות נקיות וניכר ההבדל הגדול].
כרוב מסולסל
כרוב זה נגוע וכמפורט לעיל בכרוב הרגיל. אלא שכרוב זה קשה יותר לנקותו ולבודקו עקב הסלסולים הרבים שלו. כמו"כ, הכרוב אינו מהודק כבכרוב הרגיל והחרקים יכולים לחדור פנימה ביתר קלות.
אופן הבדיקה והשימוש:
יש להתבונן על הכרוב, במידה והוא 'מוצק' ועליו מהודקים – קל יותר לנקותו. כרוב שעליו פתוחים ונראים בו סימני נבירה ומציצה רבים, יש להימנע מהשימוש בו. מסירים את העלים הראשונים של הכרוב [שתי שכבות ראשונות]. את יתר העלים מפרידים מהקלח עד שכל העלים מופרדים [ניתן גם לחתוך לרבעים, ולאחמ"כ להפריד את העלים], משרים בכל פעם כמות קטנה במים עם חומר השריה למשך כ-5 דקות [יש להקפיד שלא להשרות באופן שהעלים דבוקים אחד לשני ובמיוחד שלא להשרות רבעים שלימים, שאז אין בהשריה זו שום תועלת]. באמצעות ספוג רך משפשפים את כל פני העלים משני הצדדים ולדקדק היטב בקיפולים. שוטפים היטב תחת זרם מים חזק משני צדדי העלה כולל בקיפולים ובמקומות סלסול העלים. עושים בדיקה מדגמית של כמה עלים כנגד מקור אור לראות שאכן הניקוי הועיל ולא נותרו חרקים [ודי בבדיקה מדגמית כיון ששיטת הניקוי מבטיחה את הנקיון בד"כ,
כרוב ניצנים
כרוב ניצנים הוא כרוב זעיר מימדים, הדומה למבנה הכרוב. עקב קוטנו ועקב הקיפולים הרבים קשה מאד לנקותו, ולכן יש מדינות בעולם שעקב נגיעותו הרבה נמנעים לאוכלו אם כי נסיון שנעשה בבלגיה לגדל בעונה הקרה של השנה כרוב זה תחת פיקוח וביקורת בשלבי הגידול, העלה תוצאה יפה כאשר התוצרת אושרה כנקיה, גם בארץ ישראל ירק זה גודל במבנים ונמצא נקי ואושר לשימוש.
אופן הבדיקה והשימוש:
מסירים את העלים הראשונים [ניתן להוריד את החלק התחתון סביב הגבעול, ואזי יורדים כל העלים החיצוניים ביחד]. את העלים שנותרו [עד שמגיעים ל'לב' הכרוב הסגור ממש, שהוא בד"כ בחזקת נקי מחרקים, ומותר לאוכלו ללא בדיקה], יש להפריד ולהשרותם בחומר השריה למשך כ-5 דקות [וראוי לשפשפם באמצעות ספוג רך]. שוטפים היטב תחת זרם מים חזק משני צדדי העלה כולל בקפלים. עושים בדיקה מדגמית של כמה עלים בכרוב לבן כנגד מקור אור או בכרוב אדום תחת מקור אור לראות שאכן הניקוי הועיל ולא נותרו חרקים [ודי בבדיקה מדגמית כיון ששיטת הניקוי מבטיחה את הנקיון בד"כ].
כרוב ניצנים קפוא
הגם שעובר תהליכי שטיפה קודם הקפאתו, הוא נשאר עדיין נגוע בחרקים, ויש לנקותו כמבואר לעיל. ועקב הקפאתו הוא קשה מאד בבדיקה ונקיון, ועדיף להימנע משימוש בו.
כרוב סיני
כרוב 'סיני' הוא איננו בעל 'ראש' עגול וסגור כשל הכרוב המצוי, אלא בעל עלים רחבים מאד שחלק ניכר מהם זה השדרה של העלה. כרוב זה נגוע בחרקים רבים כגון תריפסים, פסוקאים, כנימות עלה ועוד. הנגיעות היא שווה גם בעלים הפנימיים, ולכן חובה לבדוק את כל העלים.
אופן הבדיקה והשימוש:
מפרידים את העלים מהקלח עד שכל העלים מופרדים. משרים בכל פעם כמות קטנה במים עם חומר השריה למשך כ-5 דקות. באמצעות ספוג רך משפשפים את כל פני העלים משני הצדדים ובפרט בקפלים [ויש להיזהר בזה מאד עקב הקפלים והבליטות שיש בעלים אלו]. שוטפים היטב תחת זרם מים חזק משני צדדי העלה כולל בקפלים. עושים בדיקה מדגמית של כמה עלים כנגד מקור אור לראות שאכן הניקוי הועיל ולא נותרו חרקים [ודי בבדיקה מדגמית כיון ששיטת הניקוי מבטיחה את הנקיון בד"כ].
כרוב סיני מגידול מיוחד
במידה והגידול נעשה תחת פיקוח מומחה בגידולים אלו, הכרוב הוא בחזקת נקי, אולם איננו נקי בוודאות, ולכן לאחר הפרדת העלים מהקלח המרכזי, יש להשרות את העלים בחומר השריה, ולשוטפם היטב תחת זרם מים חזק,
כרובית
ירק זה נגוע בנגיעות גבוהה מאד של חרקים, כגון תריפסים, כנימות עלה, זחלי פרודניה, אקריות ועוד. עיקר הנגיעות היא בינות לפרחים והגבעולים של הכרובית. בדרך כלל בניעור של הכרובית על גבי משטח לבן, ניתן לראות חרקים שנופלים על גבי המשטח. אולם לניעור זה אין ערך להסרת החרקים, מלבד אותם חרקים הנתפסים – גם האחרים אינם יכולים לרדת עקב הימצאותם במקומות מסתור רבים בתוך הכרובית.
המבנה המורכב של הכרובית גורם שלא תועיל השריה כלל לירק כיון שהחרקים נתפסים בין הפרחים או במקום החיבור של הגבעולים וכיו"ב. ומניסיונות שעשינו גם לאחר בישול במים רותחים ו/או לאחר שהיה של הירק בתנור חם מאד או אף לאחר הבהוב על גבי האש, לאחר הפרדת העלים נמצאו חרקים מתים אך שלימים בינות העלים.
אופן הבדיקה והשימוש:
יש להפריד את כל הפרחים והגבעולים מהקלח המרכזי, כך שיישאר רק הקלח המרכזי יחד עם הקלחים הגדולים שהתפצלו מהקלח המרכזי, ללא קצוות הגבעולים הקטנים, כשהקלח המרכזי נותר חלק לחלוטין. קלחים אלו יש להשרות במים עם חומר השריה למשך כמה דקות. לאחמ"כ יש לשוטפו היטב תחת זרם מים.
את הפרחים והגבעולים, אין שיטה בטוחה לנקותם, ויש להימנע משימוש בהם [אלא אם כן יפריד את כל הפרחים לחלוטין עד הפרח האחרון, ולאחר השריה בחומר ניקוי ושטיפה היטב, יבדוק כל פרח ופרח, שהוא נקי מחרקים].
כרובית מגידול מיוחד
בגידול המיוחד עם כשרות המפורסמת כמומחית בענייני חרקים, מאשרים שיווק של כרובית רק באופן שהיא נקייה מכל נגיעות, מחמת הקושי הידוע בבדיקתה, וכפי הנוהל המפורסם. והרוכש תוצרת זו, פטור מהשלמה של הנקיון בביתו. הגם שנכון לבצע שטיפה כללית קודם השימוש [אפשר שנפלו זבובים או מעופפים בזמן האריזה]. אולם כאשר חותם הכשרות אינו מוכר וידוע כבקי בתחום זה, יש להשלים את הניקוי בבית, לאחר פירוק העלים [אין צורך לפרחים קטנים כמו ברכישה מן השוק] להשרות ולשטוף היטב. אולם פטור מבדיקה של הפרחים,
כרובית קפואה
כאמור, עקב המבנה המורכב של הכרובית, כמעט ולא קיימת תוצרת שהיא נקיה מחרקים לחלוטין, ולכן, הגם שהיצרנים לוקחים ומבררים את התוצרת היותר טובה – היא עדיין נגועה בחרקים. ואין כלל היתר להשתמש בירק זה אף אם הוא קפוא, וכל זה הגם שהתוצרת עוברת שטיפה מיוחדת ['ג'קוזי'] ואת שאר מכונות השטיפה והייבוש. כמו"כ, ההקפאה העמוקה לא רק שאינו מיטיב מבחינה הלכתית עם החרקים, אלא אדרבה, היא משאירה אותם שלימים כמו שהם ואינם מתפרקים גם לאחר שנה ויותר. ולכן אין להתיר כלל שימוש בירק זה גם כשהוא קפוא. ואדרבה, יש האומרים שבירק זה א"א לבדוק כלל לאחר ההקפאה כיון שלאחר ההפשרה התוצרת מתרככת מאד וא"א לבודקה כיאות. מאידך, אם הכרובית גדלה בתנאים מיוחדים המבטיחים כמעט לחלוטין את נקיונה כבר בשלב זה, ולאחר תוספות נוספות במפעל, מביאים את התוצרת לנקיון מוחלט, יש להתיר שימוש במוצר זה. אולם כל זה בתנאי שיש חותם של ועד כשרות המומחה לעניינים אלו על גבי כל אריזה,
תריפס בוגר בכרוב לבן
תריפס צעיר בכרוב אדום
זחל פלוסיה עם סימנים על ראש כרוב
זחל לאפיגמה עם פסולת על עלי כרוב
זחלים וגולם עש גב היהלום
זחל עש הכרוב בתוך קורים
זחל בתוך כרוב צעיר עם תחילת הסגירה
סימני מציצה של תריפס בכרוב לבן ואדום
זחל פרודניה שנותר בחלק הפנימי של הכרוב לאחר הורדת 7 עלים
כרוב הגדל בחממה מאושרת לענייני חרקים
כניסת כרוב לג'קוזי להשרייה וניקוי
לוכד חרקים שתפקידו להשקיע את הכרוב בבריכה
יציאה לשטיפה במים נקיים תחת מתזים
תריפס שנותר בכרוב לאחר שטיפה מקצועית
מיץ היוצא מהצדדים
משקל כבד על הכרוב לסייע בסחיטת הכרוב
המוצר הסופי המוכן
כרוב מסולסל
כרוב ניצנים
תריפס צעיר על כרוב ניצנים
זחל עש גב היהלום חבוי בינות לפרחי הכרובית
גולם עש בין פרחי הכרובית
זחל פרודניה בין פרחי הכרובית
תריפס בין פרחי הכרובית
תריפס שנותר בין פרחי הכרובית לאחר תהליך שטיפות והקפאה
