דג זה משתייך למשפחת השטחנוניים, ולסדרת הסוליתאים, אליהם משתייכים כל המשפחות המוכרות של הסול ושאר הדגים השטוחים. דג זה הוא שוכן עמקים ומצוי עד 2000 מטר ונפוץ בד"כ גם ב 200 מטר עומק ואף פחות. דג זה כמו דגים שטוחים נוספים, יודעים להתנהג גם כדגים רגילים וגם כשטוחים, ואדרבה דג זה רוב הפעמים מתנהג כדג רגיל.
הדגים נידוגים במשקל ובגודל שונה, כאשר הממוצע הוא כ 50 ס"מ ויותר מעט, אולם ידוע על פריטים שנידוגו באורך גדול מ-4 מטר, ובמשקל קרוב ל 400 ק"ג. צבע הדג הוא חום כהה. מזונו של הדג הוא בעיקר מחסרי חוליות שונים, כמו רכיכות, סרטנים תולעים ושאר אורגניזמים הנפוצים בים.
דגי ההליבוט נגועים בכמה סוגי טפילים:
- תולעי אניסאקיס – הם עיקר הנגיעות בדג, תוליעם אלו מצויים בבטן הדג, על גבי איבריו הפנימיים, בבית הרעי, ובכל החללים האחרים, ולעיתים גם בבשר הדג [בסוגי עיבוד מסויימים באופן תדיר, ובסוגים אחרים, באופן יותר נדיר, ויבואר להלן]. צבע התולעת הגם שהוא שקוף בד"כ, מ"מ עקב הסביבה שהוא חי בה ובעיקר מזונו, ניתן למוצאו בצבעים כהים.
- סיפריון לומפי – ראה לעיל בסקירה על טפילים מש"כ בערכו. טפיל הסיפיריון הוא בעיקר על הדג האדום, אולם הוא מצוי גם בדגים נוספים ובאופן נדיר הוא נמצא גם על הליבוט שמקורו מגרילנד [Greenland halibut].
- כינה חיצונית ממשפחת ה-קפופודה, היושבת על העור ומוצצת את מזונה, ללא חדירה לדג, ויכולה להימצא גם בחללי הפה של הדג.
אופן הבדיקה והשימוש:
דגים אלו משווקים בשני אופנים עיקריים, דג שלם ללא ראש וללא בני מעיים. או כפילה דג עם עור או בלי עור.
- בדג זה יש ייחודיות, שחלק בני המעיים הוא קטן יחסית, ולכן גם לאחר הסרתו לחלוטין, נותר הדג כחתיכה הראויה להתכבד כנראה בתמונה. ולכן נכון יותר לחתוך את חלק הדג עם בני המעיים ולהשתמש בשאר הדג ללא חשש.
- לשטוף ולגרד היטב את עור הדג, ולהתבונן חזותית על גבי עור הדג אם קיים הטפיל סיפריון או בשלימותו או שהחלק החיצוני הוסר, ואז נותר מקום פציעה, ואזי יש לחטט עד שורשו ולהסירו לעיתים הוא בעומק. בהסרת העור לחלוטין מובטח גם נקיון מטפילים שיושבים על עור הדג ואינם חודרים, וגם ראיה מדוייקת יותר אם נשארו שורשי הטפילים הנז' בבשר הדג.
שיווק כפרוסות: את החתיכות שאינן בשר הדג בלבד, אלא יש בהם גם חלק הדק יותר שהוא מדפנות הבטן, וקרום שחור עוטף מבפנים, את החלק הזה יש להסיר לחלוטין.
שיווק כפילה: אם מצליחים לזהות את החלק הדק אפשר להסירו לחלוטין ולהשתמש בשאר הדג, ובאם לאו יש להסיר את העור, לשקף ולבדוק כל פילה על שולחן אור ולהסיר התולעים שבו.
הפרש בין מעיים של דג רגיל (עליון) לדג הליבוט, דבר המאפשר את הורדתו בקלות מחשש לטפילים
