תורתו של הראשון לציון הגרש”מ עמאר שליט”א רחבה ומקיפה בכל חלקי תורתינו הקדושה וב”ה כבר נתפרסמו תשובותיו בכל חלקי השולחן ערוך בספריו שו”ת שמע שלמה. בתורת ארץ ישראל בספריו שו”ת כרם שלמה על תורת זרעים, וספר כרם שלמה על הרמב”ם הל’ שביעית. ובהמשך ספריו על תורתינו הקדושה סדרת ברכת אליהו, וספריו הנוספים על עניני כשרות, כתובות ועוד. בימים אלו שוקד צוות תלמידי חכמים על הוצאת הספר החשוב “מימים ימימה” שהוא ספר המשמש שער למועדים, כאשר הוא מקיף את הלכות המועדים, החגים והזמנים, דבר יום ביומו.
ייחודיותו של הספר תהיה בע”ה בהבאת מנהגי כל העדות, ולא רק של כלל העדה אלא לעיתים מנהגים של קהילות שונות בתוך העדות השונות. וכולל בתוכו את המנהגים שהובאו בספרי רבותינו המקובלים זיע”א. היסוד והבסיס לספר זה הניח הראש”ל שליט”א לפני שנים רבות, כאשר מידי חודש בחודשו היה מפרסם את ההלכות והמנהגים של אותו חודש במשך כמה שנים, בעלון “תהלת ירושלים” ומשם נאספו החומרים שנערכו חדש כספר מושלם על כל החגים והמועדים. בד בבד עמלו העורכים בריכוז ההלכות עם תוספות וציונים מתורתו שבכתב של הגרש”מ שליט”א ומתורתו שבעל פה. ודברים נוספים חדשים גם ישנים מדברי קודשו של מרן מאור ישראל שליט”א. ובראש כל חודש אף נוסף המתאים לאותו חודש. והתקווה היא כי בקרוב תבא המלאכה אל על המוגמר.
המחלקה התורנית של “המכון למצוות התלויות בארץ” היא העומדת מאחורי כל הפרויקט, וכבר אשתקד לקראת חג הפסח תש”ע המכון הוציא לאור מהדורה מצומצמת וקצרה, של הגדה של פסח הכוללת בתוכה את הלכות חודש ניסן מהספר “ימים ימימה”. ועתה לקראת חג הפסח הבעל”ט יוצא את “הכרך השלם” במהדורה מורחבת עם היקף גדול יותר של הלכות ומנהגי חודש ניסן, שעברו את הגהתו המדוקדקת של הגאון הראש”ל שליט”א. כאשר ההגדה של פסח עצמה, הוגהה מחדש מריש עד גמירא, כאשר הוספו דברים ומנהגים ייחודיים שנהגו אבותינו מדורי דורות, ונעלמו מן ההגדות שנדפסו בשנים האחרונות, ובפרט בקהילות יוצאי צפון אפריקא כגון המנהג לסובב את קערת הסדר מעל ראשי המסובים קודם אמירת “הא לחמא עניא”. מנהג אמירת תיאור קריעת הים בערבית קודם “יחץ”. מנהג תירגום לערבית של הפיוט “חד גדיא”. ועוד כהנה וכהנה כפי שעיני הקורא יחזו.
במהדורה מיוחדת זו, הוגה אף ניקוד ההגדה, לפי מנהגו של הגאון הראש”ל שליט”א,, והגם שיש בקדמונים במקומות שונים ניקוד שונה. וכן הוגהו נוסח הציטוטים מן הסידור תפילה המצויים בהגדה, כגון “נשמת כל חי” ועוד לפי הנוסח השגור על לשונו של הגאון הראש”ל שליט”א, ואף הוספו מקורות לכל הפסוקים המצוטטים בהגדה.
עוד הוסף במהדורה זו, מדברותיו, אמרותיו וכתביו של הראש”ל שליט”א, על ההגדה או על ציטוטים המובאים בהגדה, דבר דבור על אופניו. כאשר חלק גדול מפירושים אלו המובאים בהגדה, נכתבו לראשונה ע”י מו”ר הראש”ל שליט”א לקראת הדפסת “הגדה של פסח” זו המונחת לפנינו. בתוך ההגדה אף שולבו בתמצית ההלכות למעשה הנוהגות בכל שלב בעריכת הסדר, כדי שיהיו מונחים לפני עורכי הסדר, ועוד הוספו הנהגות כפי שנוהגם מו”ר הראש”ל בביתו, בבחינת “מעשה רב”
בסיום ההגדה, הובאו שלושה פיוטים הקשורים לפסח, כאשר הראשון שבהם הוא הפיוט המפורסם של רבי יהודה הלוי זיע”א, “יחיד בארבע” ואל פיוט זה הוספו שנים חדשים המושרים באותה נעימה. האחד הוא להגר”מ ריוח זצ”ל, פיוט שנכתב על ידו בשנת תש”ל ולקראת ההדפסה השלים והגיה את הפיוט הראש”ל שליט”א. ובסוף הובאנו את הפיוט מאת מו”ר הראש”ל שליט”א, שגם נושא בראשי התיבות את שמו, וגם הוא מושר בנועם “יחיד בארבע”.
מאחורי שלושת הפיוטים עומד אגב מעשה מופלא אותו סיפר לנו העומד בראשות צוות העריכה, יו”ר המכון, הגרש”ז רווח שליט”א: “באחד הלילות כאשר סיימתי להגיה את כל ההגדה, בעלותי על משכבי, רואה אני את סבי זצ”ל בחלום, ועולה לפני ספרו שהוצאתי לעי”נ בשנת תשנ”ב ועולה לפני “שער השירה” שהדפסתי בספר ההוא. ומיד בבוקר התפעמה רוחי כי הבנתי שהלא דבר הוא, החלטתי לבדוק אם יש פיוט לסבא זצ”ל שמתאים לאותה נעימה של שירו של ריה”ל, ומצאתי פיוט זה. בבוקר כאשר שוחחתי עם הגאון הראש”ל שליט”א הוא סיפר לי לפי תומו, כי סבא זצ”ל שהיה גם רבו בא אליו בחלום, והיה נראה כמרמז משהו. הופתעתי מהעובדה שהוא בא אל שנינו באותו לילה ועל אתר סיפרתי להגרש”מ על דבר החלום שהיה אף לי. הגרש”מ ששמע את הדברים ברוב קשב שמח שמחה גדולה והבין שזהו אכן היה הרמז שרצה רבו: להגיה ולהשלים הפיוט המדובר.
ואכן בו במקום ביקש הראשון לציון שליט”א שאשלח לו את הפיוט והוא התיישב להגיהו בטוב טעמו הידוע בתחום השירה והפיוט, וכך הושלם הפיוט והודפס כשאליו אף מצורף גם פיוטו של הגרש”מ עצמו שנחרז והותאם לאותה נעימה בדיוק, כאשר התוצאה היא ששלושת הפיוטים מופיעים בסיום ההגדה כששלושתם מתאים באותה נעימה לשבחו של מקום.
(תורתו של הראשון לציון הגרש”מ עמאר שליט”א רחבה ומקיפה בכל חלקי תורתנו הקדושה, וב”ה כבר נתפרסמו תשובותיו בכל חלקי השולחן ערוך בספריו שו”ת שמע שלמה, בתורת ארץ ישראל בספריו שו”ת כרם שלמה על תורת זרעים, וספר כרם שלמה על הרמב”ם הל’ שביעית. ובהמשך ספריו סדרת ברכת אליהו וספריו הנוספים על עניני כשרות, כתובות ועוד.
בימים אלו שוקד צוות תלמידי חכמים על הוצאת הספר החשוב “מימים ימימה”, שהוא ספר המשמש שער למועדים, כאשר הוא מקיף את הלכות המועדים, החגים והזמנים, דבר יום ביומו.
ייחודיותו של הספר תהיה בע”ה בהבאת מנהגי כל העדות, ולא רק של כלל העדה אלא לעיתים מנהגים של קהילות שונות בתוך העדות השונות, ויכלול בתוכו את המנהגים שהובאו בספרי רבותינו המקובלים זיע”א.
את היסוד והבסיס לספר זה הניח הראש”ל שליט”א לפני שנים רבות, כאשר מידי חודש בחודשו היה מפרסם את ההלכות והמנהגים של אותו חודש במשך כמה שנים, בעלון “תהלת ירושלים” ומשם נאספו החומרים שנערכו כספר מושלם על כל החגים והמועדים. בד בבד עמלו העורכים ובראשם הרה”ג רבי אהרון בוארון שליט”א בריכוז ההלכות עם תוספות וציונים מתורתו שבכתב של הגר”ש עמאר שליט”א ומתורתו שבעל פה. ודברים נוספים חדשים גם ישנים מדברי קודשו של מרן מאור ישראל שליט”א ובראש כל חודש אף נוסף המתאים לאותו חודש. התקווה היא כי בקרוב תבא המלאה אל על המוגמר.
הגדה של פסח-מימים ימימה המחלקה התורנית של “המכון למצוות התלויות בארץ” הוציאה לאור, הגדה של פסח הכוללת בתוכה את הלכות חודש ניסן מהספר “ימים ימימה”, הלכות ומנהגי חודש ניסן, שעברו את הגהתו המדוקדקת של הגאון הראש”ל שליט”א. ההגדה של פסח עצמה, הוגהה מחדש מריש עד גמירא, כאשר הוספו דברים ומנהגים ייחודיים שנהגו אבותינו מדורי דורות ונעלמו מן ההגדות שנדפסו בשנים האחרונות, ובפרט בקהילות יוצאי צפון אפריקא, כגון המנהג לסובב את קערת הסדר מעל ראשי המסובים קודם אמירת “הא לחמא עניא”. מנהג אמירת תיאור קריעת הים בערבית קודם “יחץ”. מנהג תרגום לערבית של הפיוט “חד גדיא” ועוד כהנה וכהנה כפי שעיני הקורא יחזו. במהדורה מיוחדת זו, הוגה אף ניקוד ההגדה, לפי מנהגו של הגאון הראש”ל שליט”א, והגם שיש בקדמונים במקומות שונים ניקוד שונה. וכן הוגהו נוסח הציטוטים מן הסידור תפילה המצויים בהגדה, כגון “נשמת כל חי” ועוד לפי הנוסח השגור על לשונו של הגאון הראש”ל שליט”א, ואף הוספו מקורות לכל הפסוקים המצוטטים בהגדה. עוד הוסף במהדורה זו, מדברותיו, אמרותיו וכתביו של הראש”ל שליט”א, על ההגדה או על ציטוטים המובאים בהגדה, דבר דבור על אופניו. כאשר חלק גדול מפירושים אלו המובאים בהגדה, נכתבו לראשונה ע”י מו”ר הראש”ל שליט”א לקראת הדפסת “הגדה של פסח” זו המונחת לפנינו. בתוך ההגדה אף שולבו בתמצית ההלכות למעשה הנוהגות בכל שלב בעריכת הסדר, כדי שיהיו מונחים לפני עורכי הסדר, ועוד הוספו הנהגות כפי שנוהגם מו”ר הראש”ל בביתו, בבחינת “מעשה רב” בסיום ההגדה, הובאו שלושה פיוטים הקשורים לפסח, כאשר הראשון שבהם הוא הפיוט המפורסם של רבי יהודה הלוי זיע”א, “יחיד בארבע” ואל פיוט זה הוספו שנים חדשים המושרים באותה נעימה. האחד הוא להגר”מ ריוח זצ”ל, פיוט שנכתב על ידו בשנת תש”ל ולקראת ההדפסה השלים והגיה את הפיוט הראש”ל שליט”א. ובסוף הובאנו את הפיוט מאת מו”ר הראש”ל שליט”א, שגם נושא בראשי התיבות את שמו, וגם הוא מושר בנועם “יחיד בארבע”. מאחורי שלושת הפיוטים עומד אגב מעשה מופלא, כפי שסיפר העומד בראשות צוות העריכה, יו”ר המכון, הגרש”ז רווח שליט”א: “באחד הלילות כאשר סיימתי להגיה את כל ההגדה, בעלותי על משכבי, רואה אני את סבי זצ”ל בחלום, ועולה לפני ספרו שהוצאתי לעי”נ בשנת תשנ”ב ועולה לפני “שער השירה” שהדפסתי בספר ההוא. ומיד בבוקר התפעמה רוחי כי הבנתי שהלא דבר הוא, החלטתי לבדוק אם יש פיוט לסבא זצ”ל שמתאים לאותה נעימה של שירו של ריה”ל, ומצאתי פיוט זה. בבוקר כאשר שוחחתי עם הגאון הראש”ל שליט”א הוא סיפר לי לפי תומו, כי סבא זצ”ל שהיה גם רבו בא אליו בחלום, והיה נראה כמרמז משהו. הופתעתי מהעובדה שהוא בא אל שנינו באותו לילה ועל אתר סיפרתי להגרש”מ על דבר החלום שהיה אף לי. הגרש”מ ששמע את הדברים ברוב קשב שמח שמחה גדולה והבין שזהו אכן היה הרמז שרצה רבו: להגיה ולהשלים הפיוט המדובר. ואכן בו במקום ביקש הראשון לציון שליט”א שאשלח לו את הפיוט והוא התיישב להגיהו בטוב טעמו הידוע בתחום השירה והפיוט, וכך הושלם הפיוט והודפס כשאליו אף מצורף גם פיוטו של הגרש”מ עצמו שנחרז והותאם לאותה נעימה בדיוק, כאשר התוצאה היא ששלושת הפיוטים מופיעים בסיום ההגדה כששלושתם מתאים באותה נעימה לשבחו של מקום”.)