לביצי דגים יש ביקוש בעולם המזון עבור כמה תחומים. יש שעושים מהם סלט ביצים "[איקרא" "טראמה,]" יש המייצרים מזה מעדנים בסגנונות שונים, כגון המצוי אצל חלק מיוצאי צפון אפריקה להשתמש עם הביצה כמות שהיא ולעוטפה בכעין שעוה. ויש המייצרים כעין נקניק העשוי מביצי הדגים.
בביצי דגים יש ביצי זכר [הנקרא אצל חלק מהאנשים "חלב דגים" והוא לבן יותר וחתיכה אחת מושלמת.] ויש את ביצי הנקבה, שהם הביצים האמיתיות ומורכבות מאלפי ביצים קטנים כעין עיגולים קטנים העטופים בקרום דק מאד.
ביצי הדגים, כיון שהם משווקים כמות שהם ללא סימני טהרה של קשקשת, הגם שיש להם סימני טהרה של ביצים כנזכר בשולחן ערוך ובפרט שאינם בצבע שחור. וכמבואר כל זה בשו"ע יו"ד סי' ס"ח, מכל מקום כל ועדי הכשרות ובפרט המהדרין מייצרים מוצרים אלו בהשגחה צמודה באופן שרואים את הוצאת הביצים מתוך דגים טהורים. ההיבט השני והיותר מורכב, הינה בעיית התולעים בביצים.
בעניין התולעים יש לחלק בצורה ברורה בין סוגי דגים הגדלים בקרבת חיות ים, שאזי מצויה בהם תולעת אניסאקיס, ואזי היא מצויה לרוב על האיברים הפנימיים וביניהם גם על הביצים. לבין הגדלים באגמים ללא חיות ים, או בריכות וכלובי שביה, שאז הם נקיים יותר או אף לחלוטין מכל תולעים, שכידוע מחזור חייהם הוא מחיות ים.
סלטי איקרא אלו, עם הביצים כמות שהם. יצרני הסלטים פנו אל צוות המכון, וביקשו ייעוץ כיצד לפתרון הבעיה. בשלב הראשון, פיתחנו שיטה מאד קשה ומסובכת, בתוככי המפעלים כאן בארץ להסיר את התולעים מביצי הדגים, אלא שאמנם המוצר הסופי היה נקי, אך בפועל שיטות אלו מאד קשות ליישום, הניקוי לוקח שעות רבות וזמן רב, ובעיקר, פחת רב, וכסף רב שמייקר מאד את המוצר.
לצורך כך התקיימו כמה פגישות עם היצרנים הגדולים באירופה ובמזרח הרחוק, ובס"ד פותחה שיטה יחד עם המפעלים בשלב הראשון בעיקר במפעלים במדינת סין, ולאחר כמה ניסיונות הפרוייקט נחל הצלחה מרובה ומידי שנה מתקיימים לפחות שני ייצורים תחת פיקוח מיוחד של 3 אנשי צוות המעבדה שע"י המכון, על מנת להביא מוצר זה לארץ "בחזקת נקי מחרקים." ברור שמידי שנה הטכניקה הולכת ומשתפרת. כך שנכון להיום ניתן לומר בוודאות שאותם ביצים המגיעים לארץ עם חותם "נבדק" של המכון. הרי שביצים אלו נקיים לחלוטין מחשש תולעים, וניתן לאוכלם בכשרות מהדרין, דבר שעוד לא היה מעולם בכשרות ברמה כעין זו.