חידושים בענייני שביעית
(עובד ונמסר למכון ע"י בנו הרה"ג רבי דוד מזרחי שליט"א)
(פורסם ב'תנובות שדה' גיליון 28 לצפייה בגיליון לחץ כאן)
א. בענין מכירת הקרקע לזמן – כגון שתי שנים דהוי מכירה לזמן, שכתב הרב שמן המור (יו"ד ס"ד) ועפי"ז אין איסור מכירה לעכו"מ משום לא תחנם.
כתב בספר השמיטה להגי"מ טוקצינסקי (דף ס) דהגאון ר' נפתלי הרץ הלוי לא מלאו להתיר עפי"ז מחמת מ"ש הרמב"ם (בפ"י מע"ז ה"ג) אין מוכרים להם בתים ושדות בארץ ישראל וכו' ואין משכירין להם שדות ע"ש בר"מ, ולפי"ז יש לאסור מכירה לזמן דלא עדיפא משכירות דלא הוי מכירה אלא ליומא.
והנה ראיה זו הוכיח הרב תורת יהונתן [פרק ז] לאסור מדרבנן מתנה ע"מ להחזיר דלא עדיפא משכירות דאסר הר"מ. והנה בדברי שלום (ח"ג סימן קי"ג או ג') כתב לחלק דאין ראיה משכירות למכירה לזמן, דשאני שכירות דאורחא היא להשכיר לזמן קצוב, לכך גזרו בה רבנן דהוי מילתא דשכיחא, ומילתא דשכיחא גזור בהו רבנן, משא"כ מכירה לזמן או מתנה ע"מ להחזיר דהוי מילתא דלא שכיחא, משום דסתם מכירה או מתנה הוי לעולם ולא לזמן קצוב, וא"כ י"ל דלא גזרו בהו רבנן, אלא דמסקנת הדברי שלום (שם) לחומרא מאחר ודין זה לא נפיק מפלוגתא, ועיין בחזו"א שביעית (סימן כ"ד או"ד) דס"ל דמכירה לזמן הוי איסורא מדאורייתא וא"כ ודאי שיש להחמיר (ועוד עיין בר"ש במ"ש בענין לאו דלא תחנם).
ב. בענין לקיטת הפירות משדה הפקר – דאין ללקוט כמות גדולה יותר משיעור שהוא רגיל להביא לביתו לכמה ימים, והטעם הוא משום דנראה שלוקט לסחורה, ויש איסור סחורה בפירות שביעית, וכמ"ש החזו"א בשביעית (סימן י"ב או"ט) הטעם.
אמנם בזמן הזה שיש הרבה מבעלי הקרקעות שמוכרים אותם בקנין גמור ע"י הרבנות, יש לומר דליכא חשדא דנראה דלוקט לסחורה, מאחר דיש לומר שמכרם לעכו"מ, ולכן לא מתנהג בפירות בקדושת שביעית, ואף דמחזי דהוי לסחורה שרי.
