שביעית בגידולי גג (תגובה)

הרב דוד אביטן שליט"א המכון למצוות התלויות בארץ חשון תשס"א   זמן הביעור בפיטאיה ובו כמה פרטים מדיני ביעור   הפיטאיה הוא פרי טרופי שלאחרונה

לחלק א' חלק ב' מהלכות קדושת שביעית: פשתן וכותנה [סיבים], העומדים בעיקר לשימוש בתעשיית הבגדים, אינם קדושים בקדושת שביעית, אף אם במעט משתמשים לשימוש אחר.

הגאון רבי שלמה עמאר שליט"א אב"ד פ"ת וחבר מועצת הרה"ר לישראל   בדין מיכלים שאינם נקובים ואינם מיטלטלים לרוב גודלם,  אם דינם כעציץ שאינו נקוב,

שמיטה ושביעית – הם שני שמות מובהקים למצוה אחת. השם "שמיטה" מכוון לעיקר המצוה: שמיטה ממלאכות שדה ואדמה, ושמיטה מניצול רגיל של פירות הארץ, וממילא

אין שביעית נוהגת אלא בארץ ישראל בלבד, שנאמר: "כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם". אף בארץ ישראל אין כל המקומות שווים לדיני השמיטה,

בפרשת בחוקותי, לאחר תיאור ההבטחות לעם ישראל אם ישמרו חוקיו ומצוותיו – מזהיר ה': "ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצוות האלה… והשימותי

מצות עשה לשבות בשנה שביעית מעבודת הארץ ועבודת האילנות. שנאמר: ושבתה הארץ שבת לה', ונאמר: בחריש ובקציר תשבות. וכל העושה מלאכה מעבודת הארץ או האילנות

כל הצומח בשנה השביעית, יש עליו קדושת שביעית שנאמר: "כי יובל היא קודש תהיה לכם" מה היא קודש אף תבואתה קודש. והקדושה האמורה בפירות שביעית,

מוצאי אסרו חג שבועות תש"ס   בגמרא בסוכה (מ,א) וב"ק (קא,ב) מבואר שאין קדושת שביעית חלה על עצים, משום שאין הנאתן וביעורם שוה, והתורה אמרה

  "והרשעים כים נגרש השקט לא יוכל ויגרשו מימיו רפש וטיט".  ישעיה נז,כ.   "אין הקב"ה מנסה את הרשעים למה שאינן יכולין לעמוד, דכתיב והרשעים

אסרו חכמים לנטוע עצי מאכל סמוך לראש השנה, כל ששנת השמיטה תחשב לשנה הראשונה במניין שנות ערלה, והטעם הוא, משום מראית עין שירננו העם ויאמרו

מתוך הספר פסקי עוזיאל  א. אסור למתוח ענפי גפן הנוטים לקרקע  ונגררים על הארץ, גם אם התפשטות ענפים אלו מסכנת את האילן כולו, וכל שכן

שפיכת מים בשמיטה כשהמים נשפכים במקום הצמחים שאלה: יש לדון בשאלה שרבים נבוכים בה בשנת השמיטה כאשר שוטפים את הרצפות או החלונות המים נשפכים במקום

בענין אוצר בית דין (תגובה 2) (פורסם ב'תנובות שדה' גיליון 27 לצפייה בגיליון לחץ כאן) (תגובה למאמר בעניין אוצר בית דין לצפייה במאמר לחץ כאן)