מתוך הספר פסקי עוזיאל
א. אסור למתוח ענפי גפן הנוטים לקרקע ונגררים על הארץ, גם אם התפשטות ענפים אלו מסכנת את האילן כולו, וכל שכן שאסור לעשות זאת במקום שאינם מכבידים על האילן, או מסכנים את קיומו.
ב. אדם הצריך עצים בשביעית, אסור לו לקוצצם מאילנות שעושים פרי, משעה שהחלו הפירות לצמוח.
ג. מותר לקצוץ ענפי אילן בשביעית, כשהקציצה אינה מועילה לאילן, וכגון כשהענפים הינם למעלה מעשרה טפחים מן הקרקע.
ד. אסור לאדם לאבד בשביעית פירות הגדלים באילנותיו משעה שהחלו לצמוח, גם אם כוונתו באיבודם בכדי למנוע מילדים להכנס לחצרו [אולם, מותר לבעל שדה לגדור את שדהו בפני ילדים שלא יטרידו אותו שלא בשעת זמירת הענבים]. וגם אם נטע את העץ לא לשם פירותיו, אלא לשם סיכוך וכדומה. אולם במקום שקטיפת הפרי אינה גורמת להפסד לשום אדם – מותר לקוצצם בשביעית.
הגאון רבי שלמה משה עמאר שליט"א
