דג השפרוטים/סרדין רוסי/Sprattus
קיימים חמשה מינים בסוג דג זה, כאשר המפורסם ביניהם והנפוץ מסחרית יותר הוא המין האירופאי Sprattus sprattus. ניתן למוצאו גם בשלל שמות נוספים 'קילקה' 'טולקה' ועוד. וראה להלן בפרק על דגים מעובדים בערך של 'דגים בשימורים'.
דגים אלו הם קטנים ושמנוניים ממשפחת ההרינג, בבשר הדג יש כ -10.5% שומן ומהווה מקור עשיר לויטמינים ומינרלים. שכבת שומן זו מסייעת להם לבודד את גופם מהמים הקרים מאד הנמצאים באוקיינוס הקרח הצפוני, הפירודים הנורבגיים. כינויים רבים יש לדגים אלו ונמצאים בים השחור, ובים הבלטי. נמצא גם באזור נורבגיה, שבדיה, וגם בים המרוקאי, ואף בים התיכון. הדגים נמצאים במים פתוחים הרחק מהחוף וגם במפרצים ושפכי הים.
כאמור דגים אלו קטנים, הגם שהוא עלול להגיע ל 16 ס"מ, אולם הממוצע של דגים אלו הוא כ 8 ס"מ. צבע הדגים כסוף עם שורה של קשקשים קטנים לאורך הבטן.
הדגים הללו מפורסמים במאכלים המשומרים והמעושנים שלהם, יוצרים מהם מאכלים תואם לאנשובי, ורגילים לאכלם עם שתיה חריפה בימים הקרים. את אופן הכנת השפרוטים ראה להלן בפרק הבא בערך שפרוטים, שם פירטנו את אופן העיבוד שלהם.
מזונם של הדגים אלו הם סרטנים למיניהם כאשר הצעירים ניזונים מהביצים והזחלים שלהם.
סוגי הטפילים שעלולים להיות בהם הם לכאורה כשאר דגי הים. אמנם בבדיקות רבות שעשינו בשפרוטים במפעל בלאטביה, ובתוצרת שמגיע משם למעבדת המכון, לא מצאנו בפועל שום סוגי טפילים.
מאידך קיים טפיל חיצוני מפורסם קיים שהדג הזה הוא הפונדקאי שלו, טפיל זה הוא מטפילי העוגן [-לרניאה] הנקרא: Lernaeenicus sprattae טפיל זה יש בו 14 שלבי התפתחות, כאשר בחלק מהדגים הם גורמים נגעים בעור הדגים עצמם, ובדגי שפרוטים, הטפיל מתחפר בתוך העין של הדגים ופוגע בעדשה ועיוות הרשתית, וגורם לדימומים בעין ולכן הטפיל גם מכונה 'רימת העין'.
אופן הבדיקה והשימוש:
- שפרוטים טריים – יש להסיר הראש, לפתוח את הבטן ולהסיר את כל בני המעיים, ולהבריש היטב את דפנות הבטן, ולהתבונן שלא נותרו תולעים תפוסות שם.
- שימורי שפרוטים – בבדיקות שאנו עושים לשפרוטים המגיעים ממדינת לטביה, עד היום נמצא נקי ולא נמצאה כל נגיעות. אולם למעשה קשה להגדיר כחזקת נקי, ולפטור מבדיקה, כיון שכללית דג זה בחשש נגיעות, ועל כן יש לעקוב כל העת אחר פרסומי המכון ולהתעדכן.
תולעי אניסאקיס על איברי הפנים של השפרוטים
הטפיל בתוך העין באחד משלביו
