חפף (חפפי) /Capoeta

דגים אלו על שלל סוגיהם שייכים לממשפחת הקרפיוניים, המין המפורסם בישראל הוא החפף הישראלי (Capoeta damascina), שמצוי בנחלים של מדינות הים התיכון ונפוץ בעירק [בנהרות הפרת והחידקל],סוריה, ישראל [באגם הכנרת ובנחלים סביב לה], לבנון ועד לדרום תורכיה.

דגים אלו אורכם עד כ-50 ס"מ, אולם בנחלים קטנים גודלם הממוצע עד 20 ס"מ. וככלל הממוצע של דגים אלו הוא 30 ס"מ, ומשקלם כ 1.5 ק"ג. הדגים הללו חיים גם באגמים וגם בנחלים הן בבעלי זרימה מהירה והן בזרימה איטית.

החפף הישראלי נפוץ בנחלי הצפון, בין החודשים נובמבר לפברואר מתחילה הנהירה במעלה הנהר והנחלים וניתן לראות אותם קופצים במעלה מפלים קטנים ושוחים כנגד הזרם.

הדגים הללו הם שוכני קרקע, ובאמצעות זוג הבינים בזויות הפה, הם מאתרים את מזונם שהם דגים קטנים, חסרי חוליות, סרטנים, וחרקים קטנים כגון, תולעים, זחלי יתושים ועוד.

דג זה דומה בצבעו וגודל קשקשיו לבינית ארוכת הראש [ראה בערך קרסין], בדברים רבים, ואף יוצרים ביניהם בני כלאים, אולם בולט ההבדל שלחפף רק זוג בינים בודד ולא זוג כמו שיש לקרסין. וכמו כן הוא שונה בראשו הקצר והפחוס ופיו העגול והקטן הממוקם בתחתית הראש. שונה בראשו הקצר והפחוס ופיו העגול והקטן הממוקם בתחתית הראש.

אופן הבדיקה והשימוש:

יש להתבונן בבדיקה חזותית על גבי הדגים ובעיקר באזור הסנפירים, צדדי הבטן התחתוניים, ובאזור הצוואר והזנב, באם לא נראה כל סימן אדום המסמן פציעה מהלרניאה. במידה ויש חשש או סימן של פצע אדום יש לחטט אחריו עד עומק חצי ס"מ.

בנוסף מחמת החשש לטפילים החבויים בחללי הראש, מן הנכון להסירו. במידה ורוצים להשתמש בראש הדג, יש לחתוך לאורכו של הראש, ולהסיר את כל האיברים הפנימיים (הזימים ועוד) ולשטוף תוך כדי גירוד את כל חללי הראש.

בנוסף מחשש לארגולוס, שיושב על עור הדג [ללא חדירה], אם מסירים את העור אין חשש כלל, ולחילופין, באם זה דג מצונן כלומר שעבר כבר זמן לאחר מותו, אחיזת החרקים בו חלשה יותר, ואז מגרדים היטב עם סכין את כל עור הדג. באם קונים דג חי יש להמתין מספר שעות לאחר מותו או להקפיאו למשך זמן עד שיוקפא, ואז לשטוף ולגרד היטב את עור הדג.