צנון / צנונית

צנון – חרקים, נגיעות ואופן הבדיקה והשימוש

הצנון [וכן הצנונית – הגם שבדר"כ היא יותר נקיה] לעיתים נגוע בזחלים של עש [בד"כ צבעם לבן וראשם כהה]. הזחלים חודרים לפרי מאזור העלים לתוך הפרי. סימני הנבירה אינם נראים תמיד לעין. סימני נבירה גסים בצנון – הם אינם סימני נבירה של זחל העש, אלא כרסום של נובר שדה שאינו חודר פנימה. כמו"כ, קיימים פגעיים טבעיים בגידול המותירים כתמים על גבי הצנון, ואינו סימן לנגיעות.

אופן הבדיקה והשימוש:

יש להתבונן סביב כל הפרי אם יש סימני מחילות לתוככי הפרי. לחתוך את הצנון בראשו חתך לרוחב הירק, ולראות אם יש סימני נבירה מכיון ראש הצנון. במידה ונמצא, יש לחטט עד לעומקו ולראות אם נמצאים שם זחלים. במידה ולא נראה כל סימן מותר להשתמש בצנון. אולם רצוי לפרוס את הצנון לפרוסות ולהתבונן שאין מחילות או סימני נבירה.