אופן הבדיקה והשימוש:
כשמקור הדג מהולנד: דג זה מחמת אופי הדייג בהולנד, וצורת העיבוד, הוא בחזקת נקי מתולעים ולכן מעיקר הדין הדג פטור מבדיקה. והחושש ורוצה להחמיר לעצמו, יכול לשקף את הדג לאחר ההפשרה ממול מקור אור, ולראות אם בכל אופן הוא מהבודדים שכן נמצא בבשרם תולעי אניסאקיס. מאידך יש לחוש לכינה החיצונית שעל העור, בדומה למצוי על גבי דג הסלמון, כינה זו איננה חודרת אל הדג, ולאחר שהיא מתה אין לה אחיזה כלל בדג, ויורדת מיד בשטיפה או בנגיעה קלה, ולכן תוצרת לאחר הקפאה, יש להפשיר את הדג, ולשטוף היטב תחת ברז מים, ובכך מובטח שבאם כינה זו הייתה על עור הדג, הרי שהיא הוסרה במהלך השטיפה או הגירוד. תוצרת טרייה יש לגרד היטב את העור באמצעות סכין או מברשת קשה על פני כל עור הדג.
כשמקור הדג מאלסקה/סין: יש להסיר את העור לחלוטין, כדי שהבשר שהוא עבה יותר יוכל להשתקף כדבעי, להניח את פילה הדג על גבי שולחן אור, ובמידה וקיימים תולעים, ניתן להבחין בהם בקלות. ובאמצעות פינצטה אפשר לאחזם בקצה ולשלפם בשלמותם.
