באס/באס הסלע/באס מפוספס/באס לבן/Bass

באס/באס הסלע/באס מפוספס/באס לבן/Bass - המכון למצוות התלויות בארץ

באס/באס הסלע/באס מפוספס/באס לבן/Bass

דגים אלו חיים במגוון מקורות מים, גם בנהרות. אגמים של מים מתוקים. ים [[Sea bass וגידולי בריכות של מים מליחים ומים מתוקים.

באס הסלע [striped bass], כך שמו מפני שחי באיזורי החוף ולרוב במפרצים בקרבת סלעים, וכאמור היום מגדלים אותם בגידול חקלאי בבריכות.

להבדיל מהגידול בטבע שם מגיע הדג למימדים גדולים של יותר מ 1.5 מטר. הרי שבגידול החקלאי גודלו בממוצע בין 20-40 ס"מ.

בטבע הדגים ניזונים מדגים קטנים מהם, מסרטנים וחסרי חוליות, צמחים ועוד.

הנגיעות של טפילים ותולעים בדגים אלו, תלויה באופן גידולם ובמקורו. כאשר הגדל בנהרות בד"כ בחזקת נקי. מאידך הגדל באגמים תלוי בסוגי האגמים [בכנרת הדג נדיר מאד, ואם נידוג שם, ראה לעיל בערך אמנון],  מאידך הגדל בבריכות הדגים [גם בבריכות של מים מליחים מצאנו נגיעות שאופיינים למים מתוקים, כנראה עם הדגיגים שהגיעו ממים מתוקים], יש לגבם חשש נגיעות של טפילים חיצוניים שונים ובעיקר 'לרניאה' ו'ארגולוס' – ראה לעיל בערכם. ודגי הבאס שמקורם מן הים, ככל דגי הים, לעיתים יש נגיעות חיצונית, ולעיתים נגיעות פנימית תולעים, ציסטות בחללי הראש והגוף.

[בבדיקות שעשינו לדג ממשפחה זו, שהגיע ממדינת אריתריאה, נמצא הדג נקי מטפילים חיצונים ופנימיים, אולם לא היה די בכמות הבדיקות כדי לקבל הכרעה של ממש על דג ממקור זה].

 

אופן הבדיקה והשימוש:

  • דגים הנקנים בחנויות העומדות תחת פיקוח כשרותי מיוחד גם לענין טפילים, מקורם מבריכות גידול המטופלות כדבעי, ומפוקחות על ידי גוף כשרות מומחה בטפילים, הרי שהדג בחזקת נקי,  ואין חשש לטפילים חיצוניים כלל. ומותר לאוכלם ללא חשש כולל ראש הדג ושאר איבריו. ומעיקר הדין אין צריך לחוש לנמטודות שאינן מצויות בדרך כלל [וכאשר יש חשש למקרה נדיר של נגיעות, הכשרויות הבקיאות בפיקוח הטפילים, מודעים ובודקים ועושים את כל הנדרש. והרוצה לבדוק לעצמו, לאחר הוצאת בני המעיים, יגרד היטב את דפנות הבטן, ואת ראש הדג יסיר, או יחתוך ויוציא ממנו את איברי הפנים של הראש, וישטוף היטב תחת זרם מים תוך כדי הברשה או שפשוף. כמובן שבשיווק פילה של הדג, אפשר להשתמש ללא חשש כלל].
  • דגים שמקורם מנהרות בטבע, הם בחזקת נקיים.
  • דגים שמקורם מאגמים, או מבריכות גידול שאינן מפוקחות כשרותית על ידי גוף המתמחה בכך, קיים חשש לנגיעות בדג, ויש לנקותו כדלהלן:
  • טפיל 'ארגולוס' כמבואר במבוא נותר על עור הדג ואיננו חודר פנימה, להוציא חדירה אפשרית לחלל הפה או איזור הזימים. טפיל זה אוחז בדג בעוד הטפיל חי, אולם לאחר מיתתו אחיזתו חלשה ביותר, ולכן דג שעבר הקפאה, או אף מצונן שעבר זמן לאחר מיתתו, יש לשטוף היטב תחת ברז מים תוך כדי גירוד עור הדג, בכל גופו גם במקום שאין קשקשים.
  • מחשש לטפיל 'לרניאה' שחודר לגוף הדג, יש להתבונן היטב [בעיקר באזור הסנפירים, צדדי הבטן התחתוניים, ובאזור הצוואר והזנב] ולוודא שאין מבחינים בפצע או סימן אדמומית כל שהיא, במידה ומבחינים בפצע או סימן אדום יש להסירו עד עומק של כחצי ס"מ.
  • בחללי הדג, שהם הפה, הזימים, ומחשש לנגיעות נדירה יותר של נמטודות בדפנות בטן הדג, על כן יש או להסיר את ראש הדג לחלוטין, או לחילופין לחצות את ראש הדג, להוציא ממנו את איברי הפנים של הראש, ולשטוף היטב תחת זרם מים תוך כדי הברשה בכל דפנות ראש הדג. וכן לאחר הסרת מעי הדג, לשטוף תוך כדי הברשה את כל דפנות הבטן.

באם קונים דג מדייג טרי, יש להמתין מספר שעות לאחר מותו או להקפיאו למשך זמן עד שיוקפא [השריה בחומץ ומלח אינה מועילה לשיחרור אחיזת חרקים]. ולאחר ההפשרה לגרד את עור הדג היטב, ולבצע את התהליך האמור.

באם מסירים, את ראש הדג, ואת עור הדג, ומנקים היטב את דפנות בטן הדג, לאחר התבוננות שאין פצע אדום מחמת חדירה של טפיל, הדג בחזקת נקי ומותר באכילה.

  • דגים שמקורם מן הים, יש להסיר את הראש או לחילופין, לחצות את ראש הדג, להסיר ממנו את הזימים, הלשון ושאר איברי הפנים, ולשוטפו היטב תחת ברז מים תוך כדי שפשוף היטב. אפשר גם באמצעות לחץ אויר חזק או קיטור חזק, להכניס אל החללים ולנקות היטב.
  • א. את איברי הפנים יש להשליך, את הקרום השחור יש לנקות ולגרד היטב בכל דפנות הבטן, ובצמוד לשדרת הדג, ולשטוף היטב תחת ברז מים תוך כדי שפשוף היטב, ולהתבונן היטב שלא נותרו כל תולעים, 'ציסטה' או 'כיסים' של טפיל בתוך חלל הבטן.
  • ב. יש להתבונן חזותית על גבי הדגים ובעיקר באזור הסנפירים, צדדי הבטן התחתוניים, ובאזור הצוואר והזנב, באם לא נראה כל סימן אדום המסמן פציעה של טפיל חיצוני שחדר מבחוץ. במידה ויש חשש או סימן של פצע אדום יש לחטט אחריו עד עומק חצי ס"מ.
  • ג. בנוסף מחשש לטפיל, שיושב על עור הדג [ללא חדירה לבשר הדג], אפשר להסיר את העור, ואין חשש כלל. או לחילופין, באם זה דג מצונן כלומר שעבר כבר זמן לאחר מותו, אחיזת החרקים בו חלשה יותר, ואז מגרדים היטב עם סכין את כל עור הדג [גם במקום שאין קשקשים]. ובאם הוא נידוג טרי יש להמתין מספר שעות לאחר מותו או להקפיאו למשך זמן עד שיוקפא, ואז לשטוף ולגרד היטב את עור הדג.

דג באס שמקורו מהכנרת

טפיל לרניאה בחלל הראש ללא פציעה חיצונית ניכרת בדג

 

למידע נוסף:
מליסה/Malissa - המכון למצוות התלויות בארץ
מליסה/Malissa

מליסה/Malissa דג זה הובא לבדיקה מהים האריתראי, דג זה ראשו מחודד, וצבעו כסוף, לא נודעו לי פרטים רבים על אופיו ואופן גידולו, אולם הוא הובא

קרא עוד »
נסיכת הנילוס/יאורן - המכון למצוות התלויות בארץ
נסיכת הנילוס/יאורן

נסיכת הנילוס/יאורן/Nile perch דג זה גדל במים מתוקים וחי באגמים, במצרים ובאפריקה באגמים שונים. הדג הוכנס על ידי בני אדם לאגם ויקטוריה המפורסם הנמצא בקניה,

קרא עוד »
קורבינה/Corvina - המכון למצוות התלויות בארץ
קורבינה/Corvina

דג הקורבינה/Corvina דג זה שייך למשפחת המוסריים, ראה לעיל בערך 'מוסר ים', הדג ממין זה מצוי בדרום מזרח האוקיינוס השקט, לאורך מרכז ודרום אמריקה. ולכן

קרא עוד »

קצת עלינו…

‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.

ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.

יצירת קשר
הפקס שלנו

03-9030891

mail@macon.co.il

כתובת למשלוח דואר

המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד

לוגו בית המעשר

בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור. בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.

תנובות שדה
ספרי המכון