זית ירוק/שחור

זית ירוק/שחור

הזיתים, הן מהגידול המקומי בארץ ישראל, והן הגדלים במדינות השכנות לה כגון מירדן וממצרים, נתקפים בחרקים, הן בנגיעות חיצונית של כנימות מגן, והן בנגיעות פנימית בעיקר של רימת זבוב הזית, כאשר נקבת הזבוב באמצעות צינור ההטלה שבקצה בטנה, דוקרת בפרי הזית, ויוצרת נקב שעומקו 1 מ"מ, ומטילה שם ביצה אחת. הרימה מתפתחת ומכרסמת מחילה, המגיעה עד קליפת הפרי, אך אינה פורצת אותה כך שהקרום העליון נשאר שלם ונראה כ'חלון' עגול ושקוף. לאחר סוף ההתפתחות, מגיח הבוגר מבעל לחלון השקוף ופורץ החוצה. כאשר הנשל נותר בתוככי הזית.

פעמים רבות ניתן להבחין בסימני עקיצות – אך ללא מחילות ופגעים, וזאת כיון שפעמים רבות הנקבה דוקרת מספר דקירות בזית אך אינה מטילה בהם ביצים והם נקראים 'עקיצות עקרות', וזה בשונה מהנקרא 'עקיצות פוריות'. ניתן להבחין בין סוגי העקיצות, כאשר בעקיצה 'עקרה' מקום הדקירה הוא אפור, ואילו ה'פוריה' צבעה כחלחל במקצת, ומקום הדקירה שקוע קמעא [ניתן להבחין בזכוכית מגדלת בחריץ קצר שהוא מקום ההטלה].

בטמפ' שמעל 35 מ"צ, פעילות החרקים נפסקת לחלוטין, ולכן ניתן למצוא זיתים ממדינה מסוימת נקיים בתחילת העונה, ובהמשך למצוא נגיעות רבה. כמו"כ, בזיתים שחורים [שחורים 'טבעית', כלומר ששוהים זמן רב על העץ ולא 'מושחרים'] הנגיעות מרובה יותר, עקב בשלותם ושהייתם המרובה על העצים, עד לטמפ' הגבוהות.

במטעים מטופלים היטב, ובפרט בששה השבועות האחרונים לפני המסיק, מצליחים להדביר ולהתגבר על הזבוב, אולם במטעים שאינם מטופלים היטב, או בעצים הנטועים בכל מיני מקומות לנוי וכד', קיימת נגיעות גבוהה של הזבוב, וחובה לבדוק היטב את הזיתים לפני האכילה.

כאמור, מעבר לנזקי 'זבוב הזית', ישנה נגיעות של 'כנימות מגן' [ראה לעיל במבוא של החרקים המצויים בפירות], הכנימה יורדת בשפשוף קל. כמו"כ, בזמן ההשריה המרובה של הזיתים בחביות יחד עם חומר חריף, רוב ככל הכנימות יורדות, אולם לעיתים נדירות הכנימות נשארות על הזית [כנראה בתמונה], ויש לנקות את הזית לפני אכילתו.

בנוסף במפעלי השימורים, בחביות ששורים שם הזיתים עם החומר זמן רב, לעיתים תדירות אפשר למצוא שם זבובי תסיסה בוגרים או זחלים, סביב החביות, או בתוך מי ההשריה אם לא הקפידו על סגירה כדבעי, ויש לשים לב לכך בזמן היצור.

אופן הבדיקה והשימוש:

כאמור לעיל, בזיתים הנלקחים ממטעים שאינם מטופלים כנדרש, או מעצים בחצרות הבתים, הנגיעות היא גבוהה ביותר ויש לבדוק כל זית לפני אכילתו. כמו"כ בזיתים מתעשיית השימורים נמצאו פעמים רבות זיתים נגועים [ובפרט מתוצרת שנלקחה מגידולי נכרים, או בייבוא מירדן וממצרים – כידוע גידול הזיתים הוא לסירוגין ובשנים שהיבול בארץ ישראל הוא נמוך מתבצע ייבוא גדול מאד מהמדינות השכנות, ויש להזהר מאד].

יש להתבונן בכל זית, אם יש כנימות מגן על גבי הזית [במידה ויש ספק יש לגרד את המקום ואם אינו יורד בשפשוף קל, אינו סימן לנגיעות חרקים אלא פגע טבעי]. כמו"כ בהתבוננות יש להבחין אם ניכרים סימני עקיצה של הזבוב [צבען כחלחל במקצת, ומקום הדקירה שקוע קמעא]. פעמים רבות שישנם שינויי צבע טבעיים כגון מלחץ או ממכות הניתנות על העץ בזמן המסיק וכו', ואינם סימן לנגיעות מחרקים. בכל מקרה של ספק יש לפתוח את מקום המכה, ובמידה וזה מחרקים אמורה להיות שם מחילה או סימני נבירה, במידה ואין הסימנים הנז' אלא פגע שטחי, אין זה סימן לנגיעות אלא פגע טבעי בלבד [בזיתים שחורים דרושה התבוננות יתירה עקב קושי הזיהוי מחמת הצבע].

זיתים מגולענים

זיתים המשווקים ללא חרצנים בדיקתם קלה יותר, ולכן אם בהתבוננות חיצונית לא נראים סימני עקיצה, הזית מותר באכילה. ואם נראים סימנים די להתבונן בצד בפנימי, באם נראים סימני מחילה, הרי זה סימן לנגיעות ויש לנהוג כאמור. אולם אם אין סימני מחילה, אין לחוש לנגיעות.

זיתים – טבעות

בתקופות שנלקחו זיתים למפעלי השימורים מייבוא [בפרט מירדן וממצרים], נמצאה נגיעות גם בזיתים הפרוסים לטבעות. אולם הנגיעות היתה נדירה ובעיקר נמצאו סימני מחילות חצויים או נשלים ושאר פסולת חרקים חצויים. ולכן ההוראה לכתחילה לבעלי המפעלים שגם לתעשיית 'טבעות' יש לקחת רק נקי מחרקים. במידה ואין ידיעה שהתוצרת נקיה מחשש חרקים, יש לבודקה באופן מידגמי, ובמידה ונמצאו סימני נגיעות, יש לבדוק את כל התוצרת לראות שלא נותרו חרקים.

במידה וכבר השתמשו בזיתים לתוצרת מסוימת, כגון לפיצה או לשאר מיני מאפה וכיו"ב, יש מקום להתיר ללא בדיקה נוספת [מחמת כמה ספיקות שמא לא היו חרקים, ואף אם היו שמא במהלך העיבוד הם הוסרו כגון בזמן הוצאת החרצן, ואף אם לא הוצאו, שמא בזמן החיתוך לטבעות, הם נחתכו וכבר אינם בריה (כיון שהחיתוך לטבעות בד"כ קטן יותר מגודל הרימה), וכיון שהתוצרת עוברת שטיפה נוספת לפני המיון. וכמו"כ כיון שהתוצרת כבר עברה עיבוד, יש להקל מחמת כל הנז' ולהתיר באכילה, ואין חובה להתאמץ ולבדוק כל חתיכה לפני האכילה].

שאר מוצרים המכילים זיתים ראה כרך ד בערכם.

כנימות מגן על זית (נותר לאחר שהיה של ששה חודשים במים ומלח). מצד שמאל הכנימות נפלו ונותר רק סימון המקום
כנימות מגן על זית (נותר לאחר שהיה של ששה חודשים במים ומלח). מצד שמאל הכנימות נפלו ונותר רק סימון המקום

 

עקיצות פוריות של הזבוב
עקיצות פוריות של הזבוב
זבוב הזית בזמן עקיצה
זבוב הזית בזמן עקיצה
רימת הזבוב בין הזיתים
רימת הזבוב בין הזיתים
כנימות על זית
כנימות על זית
חורי יציאה של הבוגר מתוך הזית. למעלה מימין, גולם. ומשמאל נשל שנותר בתוך הזית.
חורי יציאה של הבוגר מתוך הזית. למעלה מימין, גולם. ומשמאל נשל שנותר בתוך הזית.

 

רימת זבוב התסיסה. רימות רבות צפו על פני החבית של הזיתים
רימת זבוב התסיסה. רימות רבות צפו על פני החבית של הזיתים
חלקי רימות שנותרו בתוך הזית לאחר חיתוכו לטבעות
חלקי רימות שנותרו בתוך הזית לאחר חיתוכו לטבעות
למידע נוסף
קבלת תורה אמיתית

נאמר על התורה הקדושה "לא יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי פז" (איוב כח, יז), "יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה" (משלי ג, טו).

קרא עוד »
מעלת ליל שבועות

כד יתבין ישראל ועסקין בשמחת התורה. לאחר הזדככות ועליה של ארבעים ותשעה ימי ספירת העומר, מגיעים ישראל ליום הנכסף, יום קבלת התורה. בכל דור ודור,

קרא עוד »

‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.

ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.

יצירת קשר
הפקס שלנו

03-9030891

mail@macon.co.il

כתובת למשלוח דואר

המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד

בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור .בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.

תנובות שדה
ספרי המכון