פרטי דינים
(שו"ת כתר מלוכה – או"ח סי' יח)

ענף מנותק
אין לברך על ענף מנותק מן האילן, ולכן אין היתר להביא לפני חולה אל ביתו ענף מלבלב כדי שיברך עליו.
עציץ – אפשר לכתחילה לברך ברכת האילנות על פרחים המלבלבים שבאילן הנטוע הן בעציץ נקוב ואפילו בעציץ שאינו נקוב.

גדולי מים
מותר לכתחילה לברך על פרחים של אילן הנטוע בעציץ מלא מים, ואין מגבלה של גידולי מים לענין ברכה זו, שאין הדיון שווה לברכה זו עם שאר הדינים הקשורים למצוות התלויות בארץ או ברכת הנהנין, ודלא כמי שכתב שאין לברך על גידולי מים, דלענ"ד אין דבריו נכונים להלכה.

אילנות שרואה מביתו
בשעת הצורך, כגון חולה או מבודד, מותר לו לכתחילה, לברך על אילנות מלבלבים דרך חלון ביתו [ובתקופת הקורונה אף המלצנו להעביר עציצים אלו ברחבי העיר, על גבי רכב, ואנשים יוכלו לראות מן המרפסות או אף מן החלונות את הפרחים ולברך עליהם ברכת האילנות].

ראיה פיזית
אם אינו רואה פיזית את האילנות עצמן, איננו יכול לברך על ראייה בשידור של אילן מלבלב, ואפילו לא בשידור חי.

•
אילנות ערלה
(חלקת השדה – ח"א סי' א, ח"ג ערלה סי' א, עץ השדה – פ"י סעי' מ)

מותר לברך ברכת האילנות על פריחת אילן שפירותיו ערלה, מחמת שברכת האילנות היא על כללות הבריאה, ועוד שאילנות אלו לא נעשו באיסור, והגם שיש החולקים, מכל מקום לדינא מותר לברך ללא חשש, כי הרי זמן ברכת האילנות היא כאשר הפרחים על העצים, ושלב זה הוא טרם שלב הסמדר שחל עליו איסור ערלה, וכן העיקר להלכה ולמעשה.

•
אילנות מורכבים
(תנובות שדה גליון 137 – מידע הלכתי)

נחלקו הפוסקים, אם מברכים ברכת שהחיינו [וכן ברכת האילנות] על פירות מורכבים, שדעת הלק"ט (חלק א סי' ס) שאין לברך, ודעת שו"ת שאילת יעב"ץ (ח"א סי' סג) שאפשר לברך, ובאמת רבו הפוסקים שאין לברך שהחיינו, וממילא הוא הדין לברכת האילנות, ויש מהפוסקים שכתבו שהגם שיש להחמיר בברכת שהחיינו מכל מקום אפשר להקל בברכת האילנות [מהר"ח הכהן בספרו ערב פסח דף כב ע"א], והאריך בכל זה מרן זצ"ל בשו"ת יביע אומר ח"ה או"ח סי' יט-כ, וכתב להכריע הלכה למעשה ששב ואל תעשה עדיף ולכתחילה אין לברך שהחיינו ולא ברכת האילנות על עצים מורכבים.
ברור ופשוט שכל זה גם בזה"ז, כלומר למעשה באילנות גם בימינו ההרכבה נעשית בכל אילן, ואין מדובר שלוקחים ענף או גרעין מורכב, ושותלים או זורעים באדמה [שבכה"ג כבר מותר משום כלאים וממילא מותר גם לברך שהחיינו], אלא כל אילן מורכב בפני עצמו רוכב על גבי כנה עמידה כדי שיגדל ויצמח היטב. ומזה הטעם פסק מרן זיע"א ביבי"א שם, ובחזון עובדיה הל' פסח עמ' טו, שאע"פ שהרוצה לסמוך על המקילים אין למחות בידו. מ"מ הבא להימלך מורים לו שלא יברך, שספק ברכות להקל. ע"כ. כיון שכל זה רלוונטי גם בימינו וכנ"ל. ומכאן יש לתמוה על דברי ידידינו הגאון רבי אופיר מלכה שליט"א בספרו הליכות מועד (פרק א הערה כא) שכתב דצ"ל שמה שכתב מרן בחזו"ע שלא לברך היינו רק בהרכבה ראשונה אולם בימינו שרוב הפירות המורכבים מגיעים מעצים שנשתלו מגרעיני פרי שהיו מורכבים ממילא אין איסור. עכ"ד. ובמחילה מהדר"ג, אין המציאות כלל כדבריו, ואין כל הבדל וגם היום כל מה שנהוג להרכיב אם זה מין במינו או מין בשאינו מינו, זה הרכבה בכל עץ ועץ שמרכיבים רוכב על כנה, כיון שבלי זה לא תהיה תועלת לגידול העץ, שהרי אין מטרת ההרכבה לשנות את הפרי, אלא המטרה שהעץ יהיה עמיד למחלות ושאר נזקים, ולצורך זה הוא זקוק לכנה חזקה שלעיתים היא מין בשאינו מינו. ולכן ברור ופשוט שדין זה קיים ועומד גם בזמנינו וכל שהוא ידוע שהוא מורכב כגון האגסים בימינו שרובם מורכבים על חבוש, יש להימנע ולא לברך עליו ברכת שהחיינו ולא ברכת האילנות.
ואמנם כל זה באילנות שוודאי מורכבים באיסור, אולם אם יש ספק אם זה מורכב בכלל, או שיש ספק לגבי איסור הרכבתם [כלומר ספק אם הרוכב והכנה הם מאותו מין] וכן אם יש ספק האם העץ שלפנינו הוא מורכב במינו או שלא במינו [כגון שיש כמה סוגי כנות וחלקם מותרים וחלקם אסורים], לכאורה בכהאי גוונא יהיה מותר לברך שהחיינו והוא הדין ברכת האילנות. כיון שיש כאן כמה ספיקות, ספק אם מורכב או לאו, ואם מורכב ספק שמא מורכב על מינו, ואם תאמר שאינו מורכב על מינו שמא הלכתית חשיב כמינו כגון בפירות הדר [ראה להלן] ואם תאמר שזה ודאי מורכב באינו מינו, עדיין שמא העיקר להלכה כדעת המתירים לברך גם כאשר זה ודאי מורכב באיסור. וכן הכריע לענין שהחיינו מרן זצוק"ל בשו"ת יבי"א (ראה בסי' יט שם באות ג, וראה במילואים ליבי"א שם עמ' שמח).

רשימה חלקית של האילנות המצויים