בטמפ‘ שהיו כאן בארץ, רוב חרקים לא מתפתחים, אמנם הם ממשיכים לחיות, כאשר בחלוף הסופה פעילותם ממשיכה וגם הדורות הבאים. וכמובן שיש התפתחות חדשה. בנוסף יש תמיד לזכור שחרק חי ומת איסורם שווה. ועל כן כרובית שהיא דבר שכל ראש נגוע בגידול משטח רגיל, יש חובה גמורה לבדוק כל עלה. ובסוג ירק זה אין פטנט קל יותר שיעיל, כגון שטיפות או ניעורים [כי החרקים בחלקם הגדול חבויים בינות לפרחים ומקומות מסתור]. ולכן חובה להפריד את הפרחים מהקלח המרכזי, ושוב כל פרח להפרידו ככל האפשר ואז לבצע פעולת השרייה, במי אמה, ושטיפה תחת ברז מים, תוך כדי שפשוף, ובדיקה תחת מקור אור.
אמנם אפשר לבצע את הבדיקה גם לאחר שהיא הוחמצה, רק שהיא רכה יותר, ויהיו שם תבלינים שיכולים לבלבל את הבודק, אולם אסור לאכול חמוצים אלו ללא בדיקה כדת של כל פרח ופרח.
את הגבעולים הקשים ללא הפרחים, אפשר לאכול לאחר שטיפה, או אפשר גם בדיקה ויזואלית על פני כל שטח הגבעול.
והיי”ת ישלח רפואה שלימה בכלל כל הזקוקים.