שו״תים Online

ירק שנזרע בשביעית, ולקט בשמינית, אם עבר זמן בשמינית שהיה מספיק להיזרע ולהיקטף מותר בהגיע אותו זמן. גם האחרים שוודאי נזרעו בשביעית. ובהגיע חנוכה הותרו כל הירקות שנקטפו בשמינית הגם שנזרעו באיסור בשביעית. אולם מה שנלקט בשביעית, לעולם נשאר באיסורו, וגם בהגיע חנוכה [כך הכרעת רוה”פ ודלא כהבנת המהרי”ק על הרמב”ם]. והמקור הוא רבינו הרמב”ם בהלכות שמיטה ויובל פ”ד סעיף ו.

דג לוקוס הוא גדול וניכרים בו הקשקשים ביותר.
ללא עור בלאו הכי אסור לקנות.

עם עור, מייד ניכרים או הקשקשים, או בית הקשקש היכן שהיו מונחים הקשקשים.

התשובה הזו היא ארוכה וזו לא מסגרת להקיף את הכל, אולם זאת יש לדעת שצריך לחלק בין לתת כשרות, לבין כאשר המוצר מוכן כבר ונמצא לפני. ובנוסף יש הפרש בין חומרים לא כשרים. לבין חומרים כשרים רק עוברים בליין ייצור שלפני”כ היה ייצור בעייתי כמו חלבי ועוד. למעשה אין חומרים אסורים במשקאות של חברה זו. לא כאן המקום להאריך, גם גליצרין שיש מי שציין אותו, למעשה יש מדינות רבות שלא משתמשים כלל כגון מרוקו ועוד. וגם המשתמשים הרוב המוחלט בתעשיית המזון הוא צמחי. אולם לא זאת הנקודה האמיתית, אלא הנקודה האמיתית, היא שנותני הכשרות מייצרים חומרים מסויימים הבאים בתמצית המקורית, בייצור מיוחד, מחמת בליעות כלים. אולם זאת יש לדעת שלאחר כל הבליעות הללו, והביטול העצום, ואין כל חומר אסור שהוא זה שמעמיד או ניכר, כלומר אין בחומר הצבע שום חלק לבליעה שהיא תגרום להעמיד או שאר טעמים שזה ללא ביטול. ולכן למעשה אם לתת הכשר לא נכון לתת ללא פיקוח, מאידך לשתות אפשר, גם אם הייתה איזו בעייה, ובחלק מהדברים הם לא מדוייקים כי ה CIP של היצרן מעיקר הדין מועיל כהכשרה, ובפרט במצבים שזה בליעה קלושה, כגון אבקת חלב [כמבואר במנח”י] ולכן למעשה צודקים אותם אנשים חרדים לדבר ה’ המתגוררים במדינות רבות בעולם ונוהגים לשתות משקאות אלו גם ללא כשרות, כל שמדובר בחברה כמו שציינת שהתמצית מגיע ממקום שידוע שאין חומרים אסורים. ובכל מפעל כשמוסיפים זה רק דברים רגילים שמואשרים, כגון סוכר, מים או גז וכיו”ב. וכמובן כשמדובר ללא תוספת אירומות חיצוניות, אלא כעין מה ששאלת בשאלתך. וכמובן שאין השאלה לגבי פסח אלא לשאר ימות השנה [שלגבי פסח יש חששות גם בדברים בסיסים כגון הסוכר האינוורטי ועוד].

זעפרן מקורי ניתן לקנות ללא כשרות, אלא שרוב הזעפרן בעולם הוא מעורבב עם חיקויים וצריך זהירות מרובה.
עדיין לא ראיתי נגיעות בזעפרן, למרות שטכנית זה יכול להיות בהחלט. וכיון שבלא”ה שמים בשערות בודדות, ואפשר להתבונן לפני השימוש.

לצערי הרב, אין כל אפשרות לסמוך, אלא רק להשתמש בהיתר כאשר עברו יב חודש
גם האצות המשווקות עם כשרות בד”ץ… נבדק במכון כמה פעמים ונמצא נגוע.

יש כמה כשרויות בארץ ישראל ששלחו משגיחים למעבדת המכון ללמוד את שיטת בדיקת האצות, והם אכן בודקים בעסק שהם אחראים כל אצה, וזה אפשרי בקלות, אם לומדים הטכניקה.

רצוי לשוחח עם משגיח בכל מקום. אם תשובתו שאצלו הכל מצוין כי הוא קונה בהכשר בד”ץ פלוני, ידע שאי אפשר לסמוך לצערינו.  אם אומר שבודק ומתאר הבדיקה וכו’, יש על מי לסמוך.

צריך לדעת שבלי ללמוד הטכניקה, המשגיח יכול לבדוק שנים ולא ימצא כלום. מאידך כשלמד הוא יכול במהירות לבצע את הבדיקה.

אין בעיה כשרותית בתמרים ממרוקו, רק יש לבדוק מחרקים.

שלום וברכה,

מכתש רמון הנמצא ליד מצפה רמון, לדעת תבואות הארץ והדרך אמונה שהגבול הדרומי הוא נחל צין, הרי שמיקומים אלו נמצאים דרומית לנחל צין ודינם כדין חו”ל.

אולם לדעת רבינו הרמב”ם, וכפי שהארכתי בספרי גבולות השדה, מקום זה הוא מכיבוש עולי בבל, ודינו כארץ ישראל לכל דבר וענין, וכך הוכחתי בעניותי מכמה ראשונים ואחרונים, וממילא זה ודאי ארץ ישראל.

תשובה: לגבי המיץ ענבים, יש שם 54 אחוז יין, כיון שזה רוב יין זה כשר, רק שזה גבולי לעומת אחרים. ולכן כל שיש חברות אחרות עם רוב מוחלט או של יקבי ירושלים מהמותגים האחרים, עדיף.

במוזלי, יש לבצע בדיקת חרקים כללית לוודא שהמוצר נקי.

בריבה, אין כל בעיה כשרותית כשהמוצר הסופי לפנייך.

עלי הכרוב נגועים בעיקר בתריפסים (שהימצאותם בולטת גם בסימני המציצה שלהם), אולם ניתן למצוא גם חרקים נוספים כגון כנימות עלה הכרוב, זחלי פרודניה או לאפיגמה, זחלים של לבנין הכרוב, זחל עש גב היהלום, ולפעמים אף באקריות. מאידך מינהרן העורקים או זחלים של זבוב המנהרות כמעט ואינם מצויים בכרוב, ואין לחוש לפעמים הבודדות שכן נמצא.

אפשרויות השימוש בכרוב רגיל הוא כדלהלן:

1. הסרת שני שלישי הכרוב עד שמתקבל ראש כרוב הסגור לחלוטין, השליש האחרון שנותר הוא בחזקת נקי מחשש חרקים ומותר לאוכלו ללא בדיקה. אולם אם בכרוב נמצאו חרקים רבים, יש לנקות ולבדוק אף חלק זה של הכרוב.
2. א. התבוננות כללית בכרוב לוודא שאין בו חורים וסימנים של זחלים גדולים יותר. ב. הסרה של ארבעת השכבות של העלים העליונים.  ג. מקפיאים את הכרוב כשהוא שלם למשך יממה לפחות. ד. הפשרה חלקית את הכרוב (שלא יתרכך הרבה). ה. הפרדת העלים ושטיפה של כל עלה משני צידיו כולל הקיפולים תחת ברז מים חזק. ה. בדיקה מדגמית של כמה עלים בכרוב לבן כנגד מקור אור או בכרוב אדום תחת מקור אור לראות שאכן הניקוי הועיל ולא נותרו חרקים.
3. א. התבוננות כללית בכרוב לוודא שאין בו חורים וסימנים של זחלים גדולים יותר. ב. הסרה של ארבעת השכבות של העלים העליונים.  ג. את יתר העלים מפרידים מהקלח עד שכל העלים מופרדים. (ניתן גם לחתוך לרבעים, ולאחר מיכן להפריד את העלים) ד. משרים בכל פעם כמות קטנה במים עם חומר סבון או סטרילי טבע, למשך כ-5 דקות [יש להקפיד שלא להשרות באופן שהעלים דבוקים אחד לשני וק”ו שלא להשרות רבעים שלימים, שאז אין בהשריה זו שום תועלת]. ה. לאחר ההשריה שוטפים היטב תחת זרם מים חזק משני צידי העלה כולל בקיפולים [יש להבטיח כי זרם המים יגיע לכל פינה וקפל], ונכון וראוי לשפשף את כל העלים עם ספוג רך יחד עם חומר הניקוי דבר שיבטיח הסרת החרקים, ולאחר מיכן לשטוף תחת זרם מים חזק. ו. עושים בדיקה מידגמית של כמה עלים בכרוב לבן כנגד מקור אור או בכרוב אדום תחת מקור אור לראות שאכן הניקוי הועיל ולא נותרו חרקים.

קדושת שביעית נגזרת רק מלקיטה חדשה בשנת השמיטה, ואילו איסור ספיחין מזריעה חדשה ולקיטה בתוך השמיטה.

בצל יבש באזורינו, כחודשיים לפני שמיטה מפסיקים לו מים, ומשאירים אותו באדמה על מנת שיתייבש באדמה, והאדמה תשמש לו מחסן עד לפני בוא הגשם שמוציאים מן האדמה.

יש לנו משנה מפורשת, וכן פסק הרמב”ם שבצלים שמנע מהם גשם שלושים יום לפני שמיטה דינם כשישית, ולכן במקרה דידן, שהבצל רק מונח באדמה וכבר מזמן איננו כמחובר (ורבים החקלאים שמגדילים לעשות, ומכניסים דיסק לתוך האדמה שגם חותך בתחילת מניעת המים, את החיבור מהאדמה ולא ממתינים עד שיתייבש לבד), דינו כשל שישית.

ולכן רק הגידול הבא, הוא קדוש בקדו”ש, וזה המבואר בלוח זמנים היו”ל ע”י המכון.