שו״תים Online

העיקר להלכה שצריך נקב בשיעור 2.5 ס”מ ובדיעבד 2 ס”מ כדי שלכתחילה נחשיב כנקוב, וצריך שיהיה כך לאורך כל זמן גידולו.
בדיעבד העליתי בשו”ת חלקת השדה כרב רביעי בערלה (סימנים ח-ט) שאמרינן להלה צירוף נקבים ושק יוטא לדעת השו”ע לא מנתק לענין ערלה.
אלא שמלמעשה אינני מתיר בפועל עד שיוודע ע”י איש נאמן כגון משגיח או ירא שמיים אחר שאכן כל העת זה היה על הקרקע ודאי ולא על שטח מנתק או שולחן חימום וכיו”ב.

מדברי מרן הכס”מ עולה שהקליפות טפלות לפרי ועל כן קדושים בקדושת שביעית, ובספרי שהעלתי שאכן כך הדין ויש להחמיר בקליפות אולם רק בראויים לבהמה, ומסופקני לגבי הבננה אם היא בהגדרה זו.

בשנת השביעית, מגידולי נכרי [או לאותם הסומכים על ההיתר] – אין צורך להפריש, אא”כ נגמר מלאכה על ידי יהודי כגון ענבי יין של נכרי שישראל גמר את המלאכה. ובשנה השביעית להבדיל משאר שנים יפריש אבל בלא ברכה.
מגידולי מצע מנותק תחת בית = יפריש בלי ברכה. [אא”כ מכר את העציצים לגוי והקטיף היה ע”י גוי, שאז פטור].
אוצר בית דין שהבעלים הפקיר כדין – פטור מהפרשת תרומות ומעשרות.

א. כשרות טובה אמורה לדאוג שיהיה כיסוי לתעודה, ולמנוע את החששות של החלפות סחורה וכו’, וב”ה הכשרויות מרבים במשגיחים, מפקחים, ציוד אלקטרוני ועוד, כדי למנוע רמאות.
ב. מה ענין נכרי אצל “אוצר בית דין”, כאשר האחרון שייך לחקלאים ירא שמיים שמפקירים ועושים מלאכתם כדת וכנדרש, וברכישתך מהם אתה מחזק שומרי שמיטה.
ג. היתר מכירה התבסס על דעת גדולי הדור ויש אוסרים ויש מתירים, ומרן הגרע”י זצ”ל חיזק וביסס היתר זה, אולם גם לדבריו זצ”ל אין זה למהדרין, ואין זה קיום מצוות השמיטה אלא שלא לעבור על איסורי שמיטה, וממילא “אוצר בית דין” ודאי עדיף, וכך הוא כתב וחתם בשנת תשס”א ולועדת השמיטה הארצית.

אפשר להוציא את העץ עם גוש גדול, וישר לתוך עציץ או פח גדול עם חור בתחתית מעל 2.5 ס”מ, ותשאירו את העץ שם כל השנה, ולאחר שמיטה, תחזירו לאדמה. ובכך לא נטעתם בשמיטה, ואינכם מפסידים שנות ערלה.

אם קיבלת או קנית בדרך המותרת תוצרת הקדושה בקדושת שביעית [כגון ירקות שנלקטו בשביעית מזריעת שישית] ואיננה באיסור ספיחין [כיון שלא נזרעה בשביעית וכמו דקי”ל כדעת רוב הראשונים], מותר המוצר באכילה לכתחילה, ויש לשמור בקדושה את שארית המאכלים הראויים [ולהבדיל משאריות בצלחת וכיו”ב], וכן יש לנהוג בקדושת שביעית בקליפות כיון שהם טפילות לפרי, ובתנאי שהם ראויות למאכל בהמה.

כן מותר לכתחילה!

מותר להפעיל את המערכת ללא חשש גם בשנת השמיטה, הטיפות שמותזות, אינן בכוונתך כלל לצמחים הללו, וברור לכל שההפעלה היא לנוי, ואין חשש כלל.
ואם במים יש חומרים נוספים, שבדרך כלל מזיקים לצומח זה פשוט שמותר,

כיון שזה טבל ודאי, מעבר לתרומות לכהן יש ליתן גם מעשר ללוי, ובשנה זו גם מעשר לעני. ועל כן, יש לעשות מנוי ב”בית המעשר” למעשר ראשון ולעני [בטל‘ 039030580], ולאחמ”כ תקבלו לביתכם נוסח הפרשה למנויים, ותבצעו את המעשרות על פי הכתוב שם, ובהסבר והפרוספקט שיצורף.
העיקרון הוא שמוציאים את האחוז מהפירות וקצת יותר, שבסוף התהליך הם יהיו תרומה גדולה [הקצת], והאחוז יהיה תרומת מעשר [עשירית מהמעשר ללוי], וזה ישאר בצד עד שירקב ואז אפשר לזרוק לפח. ושאר המעשרות נקרא להם שם ובאמצעות ההסכם שעשינו עם בית המעשר, נזכה למקבלים [לוי ועני], ונשאיר את המעשרות בתוך הפירות, ונאכל אותם יחד עם שאר הפירות.

להלן ציטוט מתולעת שני חלק רביעי:
צימוקים מיוצרים כמעט מכל זן של ענבים ללא חרצנים, כאשר המומלצים יותר הם הזנים בעלי תכולת סוכר גבוהה, וככל שרמת הסוכר גבוהה יותר כך הצימוק יוצא בשרני יותר. הזן המוביל ביותר עבור הזנים הבהירים הם זני סולטנינה [תומפסון] ומעט מזן פרלט, ושאר זנים כגון סופריור, 125, פלם ועוד, לענבים הכהים. אם כי ההבדל בין הצימוק הבהיר לצימוק החום, היא התוספת של הגופרית [כאשר מכניסים את הצימוקים למחסן סגור ולאחר הדלקת הגופרית משתחרר הגז CO, ויוצר תהליך של הלבנה לצימוק, התהליך נמשך כ 12 שעות].
תהליך ייבוש הצימוקים, מתחיל עם טבילת הצימוקים בפחמת אשלגן [שמחליף את החומר סודה קאוסטית], ומוסיפים גם שמן צימוקים [=חומר מינרלי, תזקיק נפט, שמתחלב במים ויוצר אמולסיה]. השמן יוצר שכבה שומנית על פני הצימוק. השלב הבא, הוא ייבוש הצימוקים, קיימים שני אופנים לייבוש, האחד, ייבוש בשמש, [מיועד לצימוקים הכהים בד”כ] – בדרך כלל בינות לשורות הכרמים אצל החקלאים, או בשטח פתוח במפעלים, זמן הייבוש אורך כ-21 יום. והייבוש האחר הוא בתנורים עם אויר חם, המייבשים את כל הלחות שבענב עד שהופך לצימוק. הצימוקים נשמרים לתקופה ארוכה של שנה ויותר, ובקירור זמן כפול ויותר.
בתום תהליך הייבוש, הצימוקים מחוברים עדיין לשדרות ולגבעולים. כל התוצרת נכנסת למיכל הפועל כעין צנטריפוגה, שבדפנותיו הפנימיים יש כעין קוצים. התוצרת נזרקת על הדפנות ונופלת לתחתית, כאשר שם התוצרת נפגשת עם זרם אויר. התועלת מתהליך זה היא הפרדת השדרות, העוקצים, ויתר חומרים קלים כאבק או חרקים או מעופפים. בהמשך, התוצרת עוברת על מסוע לשטיפה ומיון ידני, עד שלב האריזה.
מבחינת חרקים יש לזכור כי יש תוצרת שנכנסת פגועה כבר לתהליך הייבוש, ויש חרקים שמתווספים בהמשך התהליך, כגון בכל תהליך הייבוש בשמש, שהענבים חשופים לחרקים הן מעופפים מזדמנים, והן זבובי התסיסה המגיעים תוך כדי הליך הייבוש, וניתן לראות את הגלמים והרימות על גבי הפירות. אמנם בדרך כלל בתהליך הניקיון והשטיפות הנזכר לעיל, באם הוא נעשה כנדרש ובפיקוח נכון, התוצרת אמורה לצאת נקייה, אלא שלא תמיד הדברים נעשים כנדרש. זאת ועוד, שבתום הייבוש תוך כדי האחסון, יש בנוסף חשש של פגיעה על ידי מזיקי מחסן שונים בוגרים כגון חיפושית [אורזית] משוננת חזה, הפוגעת בכל הפירות היבשים, או זחלי עש שונים. ובאחסון לקוי מאד ובפרט במקומות לחים, ניתן למצוא גם אקריות המחסן שתוקפות את התוצרת. ובפרט בתוצרת שנארזת באריזות גדולות ומשווקת כך עבור חברות שיווק קטנות שהם אלו שאורזות, ועד תום התהליך בחברות אלו, הצימוקים מאוחסנים, ועלולים להיות מותקפים בשנית על ידי מזיקי מחסן שונים. כמובן שגם לאחר האריזה, אם היא איננה אטומה כנדרש, הצימוקים עלולים להיות מותקפים בחנות או אצל הצרכן.
אופן הבדיקה והשימוש:
חשוב מאד להבחין בין סוגי התוצרת השונים, כלומר בין תוצרת שיובשה בשמש שהיא יותר נגועה, לבין תוצרת שיובשה בתנור. בנוסף, קיים הבדל גדול בין תוצרת שעברה את כל תהליך הניקוי באופן מושלם, שהיא בדרך כלל בחזקת נקייה, בתום תהליך העיבוד. לבין תהליך שלא נעשה כמו שצריך. כמו כן יש להבחין בין תוצרת שנארזה מיד באריזות אטומות, עם תום הייצור בתנורים [לאחר שטיפה וניקוי]. לבין תוצרת שנארזה תחילה באריזות גדולות ואוחסנה, ואת האריזה הסופית ביצעו לאחר זמן רב.
צימוקים שיובשו בתנור, נוקו, מוינו ונארזו מיד במפעל המייצר – בחזקת נקיים, אם נארזו באריזה אטומה. [קיים שיווק כזה בחלק מהצימוקים הבהירים המיובאים לארץ מקליפורניה]. באם יש חשש לגבי האריזה או שאוחסנו זמן ממושך, יש לבצע בדיקה מדגמית, וכפי שנפרט לקמן.
צימוקים שיובשו בתנור אך אוחסנו קודם אריזתם – יש לבצע בדיקת מדגם קודם השימוש, וכמו שיפורט לקמן.
צימוקים שיובשו בשמש – יש לבצע בדיקה קודם השימוש, וכפי שנפרט לקמן.
צימוקים באריזה מוסדית, או אריזות שאינן אטומות – בכל סוגי הצימוקים יש לבצע בדיקה קודם השימוש, וכפי שיפורט לקמן.
עיקר הנגיעות בצימוקים היא בין הצימוקים או מחרקים הנצמדים לפירות. מכיוון שהצימוק מיובש ומכווץ, יש צורך להתפיח מחדש את הפירות בכדי לוודא את רמת ניקיונו, ולהשיר כל מה שדבוק על הצימוקים או ביניהם. לצורך כך, יש להכין קערה שקופה עם מים חמים, לקחת כמות של כ-10% מהתוצרת, להשרות במים חמים למשך כ – 15 דקות ותוך כדי שהם במים להכניס את היד ולשפשף את הפירות [אין צורך בחוזקה], ובתום הזמן לבדוק האם צפים חרקים על פני המים [לעיתים צפים על פני המים גלמים של זבובי תסיסה, ואינם נראים כחרקים או סימן להימצאות חרקים, למי שאינו רגיל בבדיקת חרקים, ויש להיזהר בזה]. באם נתגלו חרקים במדגם, עדיף שלא להשתמש בכל האריזה, כיון שבדיקה כללית של התוצרת בדרך זו איננה קלה ולא תמיד בטוחה. במידה ונמצא נקי, יש לבצע בדיקה כללית ויזואלית של שאר הצימוקים היבשים, ואפשר להשתמש בהם כמות שהם.
צימוקים בבתי עסק מוסדיים, המשמשים לכל צורך שהוא, יש לדרוש את הצימוקים הנקיים ביותר בזמן הרכישה, ועל המשגיח לבצע בדיקת קליטה באופן המתואר לעיל, ובאם הכל נמצא נקי יש להשאיר את שאר הכמות בקירור כדי שלא תהיה התפתחות חדשה באריזה.