שו״תים Online

יש תבלינים שוודאי פטור כגון שיבא, רוזמרין עלי דפנה ועוד. שאינם נאכלים כלל רק לטעם בלבד.

יש תבלינים שוודאי חייבים אפילו שנותנים טעם כגון לימון, בצל שום ועוד.

ויש שתלוי במנהגים שונים, כגון נענע שיש עדות שאוכלות ממש, ויש עדות שרק שמים לתה.

אני כתבתי בספרי שחייב להפריש תרומות ומעשרות, ולענ”ד אפילו עם ברכה. יש שפקפקו על הברכה, ולכן להפריש חייב.

כל שאר הדוגמאות תיקח מהאמור לעיל.

אם נאלצים לקנות ללא כשרות, אז ירקות אין בעיה, רק שיש לעשר בבית מכל מין כדת וכדין. וכיון שיש הרבה דינים ופרטים רצוי לדעת את הבסיס ולהיות חברים בבית המעשר 03-9030580. או ישירות כאן באתר.

ומאידך פירות יש חשש נוסף הנקרא ‘ערלה’ כלומר שאין הפרי מעץ שטרם עברו עליו שלש שנים. אז כאמור לכתחילה יש לקנות רק עם הכשר, אולם בדיעבד או בשעת הצורך, מותר לצרוך פירות שנקנו בשווקים שכן נכון להשנה [תש”פ] לא מצוי פירות ערלה אלא באחוזים נמוכים, ואפשר לסמוך שהפירות שלפנינו פרשו מן הרוב וזה מותר. אולם יש יוצאי דופן כגון אוכמניות ועוד, ששם יש אחוזי ערלה גבוהים ואין לרכוש אלא במקומות עם הכשר.

כאשר תעשו את כל התהליך במתינות, ותברישו את כל פני התות בלא לדלג על אף מקום.

זה מספיק לכתחילה, ולא צריך להגיע לניקוי פעם נוספת.

פשוט להישמע להוראות בצורה מושלמת.

בהצלחה

בבקשה מצורף

1. חמוציות טריות בחזקת נקי. יבשות, בחשש לנגיעות. יש לבדוק מידגמית באמצעות השרייה של כמות מידגמית במים חמים, אם לא צפים חרקים כלל, אפשר להשתמש בכל השאר, לאחר בדיקה ויזואלית בעודם יבשים.
2. גמבה, לעיתים חרקים חיצונים קטנים כגון עכבישים, היורדים בקלות בשטיפה. ולכן יש להסיר חלק הגבעול, ולשטוף היטב. באם רואים סימני חיצונים שמעלות חשש לחדירת זחלי עש הפרודניה או דומים, חובה לחצות את הגמבה לבדוק ולשטוף בחלק הפנימי.
3.  לגבישי סוכר אין קשר לחרקים, והוא דבר מצוי בתמרים. כמובן שאת התמרים יש לבדוק ויזואלית, לאחר חצייה לשניים הוצאת הגלעין ובדיקה טובה. תמרים לחים פטורים מבדיקה.

לא זה ולא זה.

הבעייה העיקרית היא על התות, ולא בתוכו [להוציא כאשר יש סימנים מחשידים כגון רכות יתר].

לבחור התותים היפים השלימים, לא תאומים ולא סדוקים.

להוריד הפרח עם מעט מהפרי.

להיכן מיכל עם חומר ניקוי [סטרילי טבע, או אמה] בריכוז של שטיפת כלים.

להניח התותים בפנים בכמות שהם שוחים בכלי ולהכניס היד בפנים ולעשות תנועות סיבוביות כל העת. עד 2 דקות.

להוציא ולשטוף מהסבון לגמרי.

לפתוח ברז מים, וכל תות תחת המים ובעזרת מברשת כל תות להבריש מכל צדדיו תחת ברז מים.

ואפשר לאכול בלי טחינה ובלי קילוף.

יש מזיקי מחסן המוכרים מהקמח ועוד.

מחפשים חרקים או סימני חרקים, כגון קורים, גושים שלא מתפרקים בלחיצה. פסולת חרקים כגון צואה ועוד.

להבדיל מקמח שאפשר לנפות, כאן אי אפשר, והנכון ביותר, לפזר על מגש שהחרקים ניכרים עליו כגון בצבע כתום, בזמן השפיכה על המגש לשים לב שהזרימה אחידה, ובתחתית לא נותרים סימני חרקים וכו’.

ולהעביר כמות מצד לצד ולראות שהכל נקי וללא חרקים או סימני חרקים.

בהצלחה

בעיקרון אם המאכל הבשרי אינו חם או חריף, גם בתוך 24 שעות את יכולה להשתמש למוצר פרווה. גם לדיעות המחמירות שיעבור 24 שעות באופנים אחרים.

אולם יש לזכור שכל הדיון של שימושים נגדיים, והמתנה של 24 שעות זו סוגיא של בליעות טעם, אולם כאשר יש ממשות לא רלוונטי כלל זמן ההמתנה.

ולכן צריך לוודא שאת יכולה להגיע לרמת נקיון לקוצץ שמבטיח ניקוי כל שמנוניות הבשר מהקוצץ. כי אם לא, על המאכל פרווה שיקבל שמנונית בשר הוא יוגדר “בשרי”.

ראשית לחדש מיידית.

שנית, לגבי מעשר שני, למשך תקופה מסויימת אנו מאפשרים למנויים להמשיך ולחלל על המטבעות שברשות בית המעשר.

לגבי טבל ודאי אם היה ברשותך, אנא תתקשר לבית המעשר לקבל הדרכה.

שלום וברכה,

בעיקרון דג לוקוס עם העור שסימני טהרה [קשקשים] ניכרים, אין צורך בכשרות כלל, כי הכשרות היא הקשקשים והם ניכרים.

אמנם לגבי בעיית התולעים והטפילים, יש חשש, ובדרך כלל כשרויות המהדרין אינן רלוונטיות בזה כי אינן מטפלות בזה על פי רוב לצערינו.

למעשה דגי לוקוס כולם מקורם מן הים, ויש בהם בעיקר חשש, לתולעים בתוככי הבטן, בדפנות, על הקרום השחור, ועל איברי הפנים. [הדייג מישראל יחסית נקי יותר].

יש להסיר את הראש, את כל חלקי הפנים, להסיר את הקרום השחור, או לכל הפחות לגרד חזק והיטב.

בנוסף רצוי ונכון לוודא שעם הסכין כשמורידים את הקשקשים עוברים על פני כל עור הדג, ומגרדים ושוטפים היטב. ולבסוף להתבונן ויזואלית, שאין פצעים אדומים שיתכן שמקורם מטפיל שחדר לדג, אם יש חשש, להניח האצבע ואם מרגישים קצת קשה לחטט כ 1 ס”מ במקום הפציעה.

בהצלחה