שו״תים Online

כיון שבצד השני יצא מתחת פני האדמה. יש למנות לחומרא שנות ערלה מאז שצץ מעל פני האדמה בבית השני.

כל הגידול חייב שמירה וכיסוי. אין קשר למקור הירק.

אם כבר זרק ואז לקחת זה הפקר, אם לקחת לפני זריקה חייב, ואם אתה לא בטוח אז להפריש ללא ברכה.

באם השריתם כל עלה בחומר השריה, ושפשפתם היטב כל עלה עם החומר משני צדדיו ושטפתם היטב, לכאורה העלים בחזקת נקיים. אולם עדיין המוצר חייב בדיקה, ובפרט שבמקרה של השאלה מדובר בכרם לא מבוקר ולא מרוסס. שסוגי החרקים מגוונים הרבה יותר, וחלקם גם לא יורדים בשטיפה רגילה. ולכן בתום תהליך הניקוי שעשיתם שהוא ממש מצוין, יש לבדוק כל עלה משני צדדיו תחת מקור אור, ואז אפשר להשתמש.

א. מעשר שני ויש 2 ברכות אחד כלל של המעשרות. והשני על פדיון מעשר שני ומופיע בנוסח.

ב. אם הוא ודאי בן 4 ולא היה מגוש שהוא ספק וכו’ אז פטור ממעשרות וחייב בחילול כל פרי שנקטף.

וקודם החילול מברך על חילול נטע רבעי (כמופיע בנוסח) ומוסיפים את נוסח החילול. ואם זה רבעי מספק יש להפריש תרומות ומעשרות וגם חילול ואת שניהם ללא ברכה

מצורף מה שכתבנו בספר תולעת שני בחלק רביעי בערך מים, בקטע הרלוונטי למים בניו יורק:

התקן בארה”ב וברוב מדינות אירופה, עומד הוא על תקן עכירות מחמירSDWA [=Safe Drinking-  שהלך והחמיר עם השנים [מ – 1974 ואילך, חל חוק שהעכירות המירבית המותרת היא עד 1 יע”ן והתוצאה היא הרחקה של 99% ,[Water Act מהטפילים וכמבואר לעיל. אמנם בפועל העיר ניו יורק מקבלת 9% מהמים שלה ממאגר קרוטון המספק בעיקר לאיזור מנהטן העליון וברונקס, והוא אכן מסונן כדבעי, אך עדיין 90% הנותרים מקבלים מים עיליים ממאגרים מוגנים מהרי הקטסקייל, ובעבר אכן החוק שם לא חייב סינון אלא חיטוי במים אלו, כיון שאיכותם הייתה בעכירות נמוכה מאד, ובמשך הזמן החוק שונה גם לגבי מים אלו.

אך בפועל מדיווחים שהתקבלו ממומחים רבניים בארה”ב עדיין בכל האזורים בהם אספקת המים היא מהמאגרים שבהרי הקטסקייל שהם מים עיליים, ניתן למצוא את טפילי הזואופלנקטון הזעירים. ועל כן במדינות אלו חובה לסנן היטב את המים. באם מותקנת בבית או בכל מקום מוסדי, מערכת פילטרים העומדת בתקנים לסינון מים, הם אמורים לחסום כל ממצא מן החי שמקורו מהמים [ויש להיוועץ עם אנשי מקצוע על האפשרויות השונות ועל תקופת ההחלפה הנצרכת ליעילות הפילטר, כיון שאם הוא ייפגם אזי הוא עלול לגרום לפעולה הפוכה].

באם מתקינים על הברז בבית מסנן, יש לדאוג שפילטר המסנן יהיה מסוגל לחסום כל ממצא שגודלו מעל 0.5 מ”מ [פילטר של 50 מיקרון יעיל עבור זה], ויש לנקות או להחליף את הפילטר מידי פעם לפי הצורך וההמלצות.

1. במקרה זה, ודאי אין היתר של אכילת עראי, כיון שזה לכל הפחות כדין חצר המשתמרת, ובכל קטיף כבר חייבים, וכדין הגדל בתוך החצר. ולמעשה אם זה גדל תחת גג, יש להפריש בלי ברכה לחוש לראב”ד. ואם גדל שלא תחת גג, חייב בהפרשה עם ברכה. [אמנם אם נשאר נידון זה, זהו במקרה שמדובר בפרי זעיר הנאכל בבת אחת, ששם אם קטף רק אחד בודד יהיה פטור מתרו”מ, ורק אם קטף שנים יהיה חייב, ויש עוד פרטי דינים בשאלה זו, וראה בקצירת השדה בפרק י. ובשו”ת חלקת השדה חלק ה תרו”מ סי’ י.]
2. לגבי ברכת הגומל, בניתוחי עיניים שהם בהרדמה והיה בכלל סכנה יש לברך וכך מבואר בשו”ת ציץ אליעזר [חי”ב סי’ יח] ועוד. מאידך בניתוח לייזר של עיניים שם אין הרדמה, ולכאורה לא נכון לברך עם שם ומלכות ונכון לצאת ידי חובה על ידי מישהו אחר שמתחייב.

מאידך אם לאחר הניתוח הוא שכב בביתו 3 ימים ולא הצליח לקום [ויש מצבים כאלו כידוע] לכאורה כן מתחייב.

1. בשימוש בתה, הכי מומלץ לשים התבלינים בקנקן עם המים, וכאשר מעבירים לכוס לעשות זאת באמצעות מסננת צפופה, מוכרים היום כבר מוכן כ 70 מש. או מסננת רגילה ולשים צמר גפן בתוכה.
2. כלל נקוט בידך, תבלינים שאינם נאכלים כלל כגון רוזמרין או שיבא או כיו”ב פטורים ממעשרות, אף שניתנים לטעם באוכל. תבלינים הנאכלים חייבים בוודאות ועם ברכה כגון לימון וכיו”ב. ונענע, יש עדות שאוכלות ויש עדות שרק שמים בתה, בכה”ג כל העדות חייבים להפריש תרומות ומעשרות, והחושש יפריש ללא ברכה. ובאריכות ביארתי הדין בחלקת השדה ובקצירה השדה.

שלום וברכה,
ראשית השימוש המאסיבי, מה נהגו רבותינו ונהגו חז”ל הוא מטעה ביסודו, כי הלומד הסוגיות בש”ס על תיאור הנגיעות במזון כולל בדגים, מבין שגם שם הייתה נגיעות וגם הם בדקו.
בנוסף יש חרקים רבים שיש מדינות שקיימים ויש מדינות שלא. ויש כאלו שעם פתיחת הייבוא ממדינה למדינה התחילו להיכנס. לדוגמא תריפס המזיק המפורסם בירקות הזן המצוי כיום הגיא לארץ ישראל ב 1983 בלבד. וזבוב הפירות המפורסם שרבים מהזחלים שלו נמצאים בתאנים לא מטופלים, הגיע לארץ ישראל ב 1946 בלבד.
לגבי בדיקת התאנים צריך לדעת מה לבדוק ואז לחפש היטב, יש כאלו שמחוסר אמונה גם דורשים זאת ברבים שאין בעיה כלל כמו בתירס וכיו”ב, ולאחר שלפתע רואים בעיניהם מבינים שיש בעיה אמיתי וחוזרים לפרסם ברבים שיש בעיה.
וברגע שאתה יודע מה לחפש ואתה יודע צורת הבדיקה, אפשר לבדוק בצורה חזותית ובקלות.
ואין הקב”ה מביא תקלה לידי צדקים במאכלם
מה שקשור אלינו, זה לדעת שיש חובת בדיקה בעין מעל מקור אור, באופן שהכל משתקף כדבעי, שזה אומר להסיר ערימות של דבש כהה שמפריק לשיקוף, ולאחר הבדיקה הכל מותר.
בהצלחה

שלום,
אין סתירה בכל האמור,

הכללים הם כך:
יש אבוקדו זן מאוחר ויש זן מוקדם.
יש 7 סוגי אבוקדו עיקריים, בחודש מאי למנינם הסתיימו האחרונים, וגם המאוחר שביניהם שהוא זן ריד.
בעצים כבר לקראת סיום ממש, בשיווק יש עדיין קצת, ובימים הקרובים גם הסתיים ברור שמה שקיים בשיווק זה עדיין שמיטה.

הזנים הבאים יתחילו רק בחודש אוקטובר שזה לאחר החגים.

לגבי לימון:

יש לזכור שיש בוודאות שמיטה ולא שמיטה גם בגידול וכבר גם בשיווק.

ההבדלים, שמגידול שמיטה, הוא צהוב וגדול, ומלא מיץ, אבל הם כבר לא העצים, הם נופלים מהעצים. אז קטפו הכל ושמו במקררים, ויוציאו את זה לחוץ עוד שבועיים וישווקו – אבל על העצים לא נמצא.
במקביל יש שיווק של ירוק שהוא שמינית, או ירוק שנכנס להבחלה ונהפך לצהוב והוא שמינית.

למעשה מבחינת שיווק יש גם שמינית וגם שביעית מעורבב.

מבחינת ביעור לדעתי יש ממש בקצוות של שמיטה על העצים, וכבר מתחייב או יתחייב בביעור בימים הקרובים, הגם שימשיך שיווק, אבל על העצים נגמר.

לגבי אגס:

יש שיווק קיים בשווקים או משמיטה ומקירור כמו ספדונה ואחרים ויש מיובא מחו”ל.
ובקרוב [בעוד כשבועיים שלוש] יתחיל השיווק של האגס החדש מיבול שמינית שזה הג’נטיל.

בברכה
ש.ז.ר.