שו״תים Online

אכן, הדבר אפשרי ובתנאי, שמוציאים את העץ עם גוש שלם בגודל של פח אשפה ביתי. מכינים את הבור השני, מעבירים את העץ עם כל הגוש יש לבור הזני ומכסים בעפר. באם העץ נקלט, כדבעי אין צורך למנות ערלה מחדש. ואז פעולה זו יכולה לעשות ע”י יהודי. וככלל בהוצאת עצי פרי ככל שאפשר ע”י גוי כשיהודי על גביו מפקח, עדיף.

בוודאי שיש לו חיים גם במים, והוא אף חייב לגדול מעט על מנת שהוא ייבלע. ודעת כל המומחים שהוא חי בתוך המים. ובכל מצב הוא בוודאי איננו גולם כי אין שלב כזה לתולעת זו.

אכן גם אם הדג מקורו בכלובים יש נגיעות של טפיל חיצוני [כינת הסלמון], כינה זו נמצאת על העור ובחללים הפתוחים כגון על הלשון ובחייך ועוד, ועל כן גם אם כבר בושל, ניתן לחצות את הראש לשניים, ולנקות היטב את החללים או להסירם לחלוטין ולהשתמש רק בבשר הראש.

הדגים שהזכרת בשאלתך כשרים הם. דג הארס על שני סוגיו כשר אמנם הבטן חלקה לגמרי אך בחלק הגב יש קשקשים. אמנם צריך קצת לטרוח כדי לגלותם אך בהחלט הם דגים כשרים כמו שציינתי בספרי תולעת שני סוף כרך שני. ואם הדייג הביא לך מנוקה אך עם העור ותוכל לזהות אין כל חשש. מאידך אם הם כעת לפניך ללא העור כלומר ללא סימני טהרה, לא תמיד אפשר לסמוך על הדייג ותלוי מאד במידת נאמנותו.

לאחר שציינת בשאלתך שאתה רואה זאת על 99% מהפירות, הרי שאין מדובר בכנימות מגן, אלא בכתמים טבעיים שהם פגע טבעי ולא כל סוג של כנימה.

נטיעה של שנת תשס”ט כלומר אם נטעת עד ט”ו באב של שנה זו, הפירות יוצאים מערלה בשנת תשע”ב לאחר ט”ו בשבט. כלומר כל הפריחות שיפתחו לאחר ט”ו בשבט של תשע”ב יצאו משנות הערלה וייכנסו לשנת הרבעי. ואם נטע בין ר”ה לבין ט”ו בשבט נכנסו למחלוקת הראשונים יש אומרים שמונה מיום ליום כלומר בתשע”ב באותו יום שבו התבצעה הנטיעה ויש אומרים שבכל מצב מחכים לטו בשבט. מכל מקום חסר בשאלה הנתון מניין לך עץ בתחילת שנה ראשונה שלאחר השמיטה, האם זה היה בעציץ נקוב והיה מונח על האדמה בכל שנת השמיטה כלומר ששנתו היא תשס”ז, ובאם אכן אלו הנתונים ובזמן הנטיעה לא התפורר הגוש, אזי הפירות יצאו כבר מערלה, ומאידך אם זה היה בעציץ שאינו נקוב או נקוב והיה מונח על משטח מנתק הדין הוא כאמור לעיל. ובכל מצב של ספק, אזי כל הפירות שיחנטו לאחר ט”ו בשבט של תשע”ב עליך לחלל את קדושתם על המטבע, ומספק אף להפריש מהם תרומות ומעשרות, והכל ללא ברכה.

התשובה לשתי השאלות היא שאי אפשר להשתמש כמות שהוא בגלל בעיית הטפילים [תולעי אניסאקיס] שיש גם בבשר הדג בדגים שהזכרת וממקומות הייצור שציינת. ובדג הסלמון יש אף כנימת סלמון חיצונית על העור, שלגבה קל יותר לגרדה או להסיר את העור. אולם בתוך הבשר בדג סלמון יש ריבוי גדול של טפילים, והזיהוי קשה מאד עקב צבע הבשר שהוא כהה ואילו התולעים שקופות ויש להימנע לחלוטין מלהשתמש בדגי סלמון שמקורם מן הים כגון המגיעים מארה”ב או סין [שמקורו גם מארה”ב בד”כ] או קנדה וכיו”ב. ויש להשתמש רק באותם שמקורם מכלובים בים כגון המגיעים מנורבגיה או מצ‘ילי. [לצערי ציוני הכשרות לא רלוונטים כיון שלחלוטין אינם מטפלים בבעיית התולעים ומשאירים זאת לצרכן דבר שאינו נכון ואינו ראוי].
לגבי הפילה סול מסין, כאמורגם במקרה הזה מקורו מארה”ב -אלסקה, או רוסייה, והנגיעות בטפילים מצוייה בכל דג. אולם הבדיקה קלה יותר כיון שאפשר לשקף את הבשר ממול מקור אור, ומי שיודע לזהות את החרקים יכול לראותם, וכאמור ציון הכשרות איננו רלוונטי בעניין וכמפורט לעיל.

אינני מבין את סגנון השאלה. כשרות המכון היא כשרות למהדרין רק שבשונה מרוב הועדי כשרות שנותנים כשרות על הדגים, ההשגחה הצמודה מטעם המכון איננו רק על סימני טהרה אלא ההשגחה צמודה כוללת גם פיקוח על עניני טפילים. ויאכלו ענוים וישבעו!

דגי סלמון שמקורם מן הים כגון המיובא מסין או מארה”ב וכיו”ב, נגועים מלבד בכינה החיצונית שקלה להסרה. גם בטפילי-תולעי אניסאקיס רבים בבשר הדג. ויש להימנע כליל מלהשתמש בדג סלמון שמקורו מן הים בגלל ריבוי התולעים ובגלל קושי הבדיקה. ויש להשתמש רק בדגי סלמון שמקורם מכלובים שבים כגון הנורבגי או צ‘ילה שהם נקיים מחשש תולעים אלו לגמרי.
הכשרות על מוצר זה איננה רלוונטית ואיננה אמיתית, כיון שהבדיקה היא קשה מאד ובדג סלמון במיוחד הוא אינו אפשרי כלל ללא הסרת העור ובדיקה כל חתיכה עם אור אולטרה סגולי [וזה יחודי לסלמון כיון שצבע התולעת שקוף וצבע בשר הדג כהה] ולכן אם את רואה דג שמקורו מסין כלומר מעובד בסין ומקורו מהים, ויש עליו עור הרי בהכרח שא”א לכתוב עליו נבדק או נקי מחשש תולעים, וזו חותמת שמזוייפת מתוכה.

עלי רוקט – ראה בערך עלי בייבי, עכ”פ נקיונם כמו שאר עשבי תיבול.
יש כמה חברות שמגדלות עשבי תיבול אלו, ניתן לברר במשרדי המכון עם מנהל המעבדה באילו חברות יש כעת גידול של מוצרים אלו.