שו״תים Online

א. תרומות ומעשרות מופרשים לכתחילה עם כל ההידורים, כפי שהם נוהגים בכל מקום, וכבר בדקתי רבות פעמים את הנעשה כולל במפעל סנפרוסט, והם נהגו שם בחומרות שלא ראיתי במקומות אחרים.
ב. לגבי חרקים עושים מפעלי הקפואים ככל האפשר ובפרט עם כשרויות מהודרות, אולם לעיתים יש תקלות, ולכן רצוי לבדוק ויזואלית באופן מדגמי את התרמילים

לפי מה שביאורתי בספרי שו”ת חלקת השדה חלק ב גבולות הארץ סי‘ ה, יש להפריש תרומות ומעשרות עם ברכה.

אם נתפוס כדעת רוב הפוסקים שלימון דינו כשאר פירות הרי שהחנטה היא עונת המעשרות כלומר שליש בישול, ולכן ההפרדה תהיה בדרך כלל מאד ברורה אותם שייקטפו אחרי טו בשבט עדיין דינם כדין השנה הקודמת אף שנקטפו אחר טו בשבט, ומאידך הגל הבא של הלימונים כבר יהיה שייך כולו לשנה החדשה. מאידך אם נתפוס שלימון דינו כאתרוג, נצטרך להפריד בין אותם שנקטפו לפני טו בשבט לבין אותם שנקטפו אחרי טו בשבט. וגם אם נחוש לאותה דיעה רק לחומרא נצטרך להפריש בנפרד. אם כבר הכל התערבב, לא תשאר ברירה אלא להפריש מכל לימון בנפרד, או להשתמש בטבל וודאי ממקום אחר ששייך בוודאות לשנה הרלוונטית, ויש לשאול שאלת חכם הבקי בדינים אלו כיצד לנהוג למעשה.

פרי החמוציות הוא משתייך לקבוצה גדולה של “פירות יער” ושייך למשפחת האברשיים [שגם האוכמניות נמנות על משפחה זו ראה לעיל בערכם]. הצבע הסופי של פרי זה הוא לבן שבהמשך מקבל צבע אדום. הפרי רגיש מאד לפגיעת חרקים. ולכן החמוציות הגדלות בצידי הדרכים או בחצרות פרטיים, בחשש גדול שהם נגועים בעיקר ע”י זבוב הפירות, או זחלים שונים. מאידך בחלקות המטופלות כראוי נגד חרקים, ההדברה יעילה בדרך כלל והנגיעות איננה מצויה.

אופן הבדיקה והשימוש:
בעבר הפירות היו נאספים מהבר, ונגיעותם הייתה מרובה. אולם כיום הגידול הוא מסחרי [ובארה”ב נפוץ גידולם בתוך שדות חפורים מתוך מטרה שבבוא יום הקטיף השדות ימולאו במים ותוך כדי ניעור יצופו הפירות ויאספו]. הגידול המסחרי על פי רוב הוא משטחים מטופלים כדבעי והם בחזקת נקיים אלא אם כן נמצאה ריעותא, כגון שהפרי רך מידי, או סימני חדירה לתוך הפרי. ויש חשש לנגיעות של זחלי זבוב בתוך הפירות ועקב ועקב הגודל הקטן של הפרי קשה לבודקו חזותית, ולכן יש לחצותו לשניים ולבודקו שאינו נגוע.

כאמור לעיל כן יש לנהוג בחמוציות על כל סוגיהם הנמכרים לתעשייה הטרייה, כגון לתעשיית הלפתן, תוספת לעוגות וכיו”ב.

חמוציות קפואות:
מקורם בד”כ ממטעים מטופלים והם בחזקת נקיים.

חמוציות מיובשות:
מקובל במקומות מסוימים לייבש את החמוציות כעין “צימוקים” והם ממותקות בתהליך עיבודם לטשטש את החמיצות שלהם. [ובד”כ זה האופן היחיד שהם נאכלים כמות שהם ולא בתעשייה. מקורם בד”כ ממטעים מטופלים והם בחזקת נקיים. אלא שיש להזהר ממזיקי מחסן שנצמדים בזמן העיבוד או האיחסון]

נפה חשמלית שמכילה בתוכה גם נפה דקה מאד של 70 מאש גול הנקב הוא 0.2 מ”מ, הכינה – פסוקאי גודלו אמנם כ 1 מ”מ, אך עוביו בתחילת חייו כעשירית המ”מ, ולכן לכתחילה מותר לנפות בנפה חשמלית זו, כי בדרך כלל אין בנמצא באופן תדיר פסוקאים בקמח, אך לאחר שאת מצאת בנפה פסוקאים, יש חשש גדול שהם הצליחו לעבור כי בעוביים הנקב גדול מהם.
אמנם כיון שציינת שהבית שלך מלא מפסוקאים כאלו [ורצוי מאד לפנות לחברת הדברה מקצועית לחסל ככל האפשר מה בעייה זו]. יתכן שהם היו בנפה לפני”כ, ולכן רצוי לנקות עם שואב אבק היטב את הנפה וכל מרכיביה, ולאחר שאת מוודא שהכל נקי, ולאחר מיכן לשוב ולנפות את הקמח שנותר, או קמח אחר שברשותך, ואם הוא יימצא נקי, אפשר להשתמש בו, וכנראה שהחרקים מקורם היה מן הנפה. אך אם שוב יימצאו פסוקאים, מתברר שהקמח שברשותך, נגוע ואין להשתמש בו.

חשוב לדקדק בפרטי השאלה. מה יש לך כעת שלא ביערת? האם פירות משנת תשע”א שלא הפרשת כלל? אם כן תפריש כעת ותתן את המתנות למקבליהם [מעשר ראשון ללוי ועני לעני – בטבל ודאי]. ושאר הפירות מותרים.
אם ברשותך מטבעות שלא הושלכו לים? יש להשליכם כעת כמות שהם, וכעת כבר אין אפשרות לחלל מטבע גדולה על קטנה, אלא יש להשליך הפירות כמות שהם.

א. אינני מכיר את החברה.
ב. לא מצויין נותן הכשרות.
ג. לא מצויין אופן הדג עם עור או ללא עור.
ד. לא מצויין מקור הדג כלובים בים כגון נורבגיה, או מהים כגון מארה”ב או סין.
אז כיצד אפשר לענות על שאלה כזו?!
למעשה אם מדובר על פילה שמקורו מנורבגיה, עם כיתוב של ארץ ייצור נורבגיה או שם המפעל בנורבגיה, אפשר להשתמש לכל ימות כל השנה ללא חשש, וכמובן באם הדג עם סימני טהרה. רק שיש להוריד את הקשקשים ולגרד את העור מחמת כינה חיצונית.
פילה אפילו עם עור שמקורו מן הים כגון ארה”ב, קנדה, סין ועוד, אין להשתמש כלל ואפילו יש את הכשרויות המהודרות כולם כאחד, כיון שא”א להסיר התולעים מבשר הדגים שהם מלאים בכמות מרובה.

גם אם נאמר שהלימונים שייכים לשנת המעשר הקודמת, כלומר שהם חייבים בביעור בשנה הזו. עדיין אינך צריכה לזרוק את הלימונים, אלא להפריש כדת וכדין. ולתת את המעשר עני לעני והמעשר ראשון ללוי [ובאם את מנויה בבית המעשר שע”י המכון, גם למעשר ראשון ועני, אינך צריכה לתת בפועל, אלא להוסיף את הנוסח המופיע לך בנוסח המעשרות שקיבלת “וקנויים הפירות ללוי או לעני”]. ולאחר תום ההפרשה הפירות מותרים באכילה. את הנתינה היית צריכה לבצע גם לאחר עבור ימי הפסח ומייד ככל האפשר כי כל עוד לא בוצע עוברים אל מצוות ביעור מעשרות. ובאם הם שייכים לשנה החדשה, אין עליהם כלל חובת ביעור מעשרות בשנה הזו אלא בפעם הבאה שהיא שנת השמיטה.

יש דיעות בפוסקים האם בלימונים הולכים אחר לקיטה כבאתרוג, וכיון שנלקט לאחר טו בשבט יש לעשרו רק מעשר שני [בנידון שאלתך]. או שדין הלימון כדין שאר פירות ולפי תאריך שאלתך נראה שהגיעו לשליש בישול לאחר טו בשבט, אא”כ הם צהובים גדולים ששהו על העץ זמן רב לאחר בישולם ואז יתכן שהביאו שליש בישול לפני טו בשבט. ויש שהחמירו מספק לנהוג כבשניהם. והלכה למעשה אם הלימונים גדולים וצהובים ויש חשש שהביאו שליש בישול לפני טו בשבט וליקטת אותם אחרי טו בשבט, רצוי להחמיר ולהפריש את שני המעשרות בדרך תנאי, שתאמר אם צריך מעשר שני וכו‘, ואם צריך מעשר עני וכו‘.

זמן הביעור הוא עד ערב שביעי של פסח, אפשר לבער גם קודם לכן. באם אתה מעוניין להעביר את המטבעות אלינו, בשמחה, כיון שאנו יוצאים בערב שביעי של פסח ומבערים בים הגדול את כל המטבעות, של “בית המעשר” ושל אותם ששולחים אלינו. תוכל להתקשר למזכירות של המכון, ולהניח את המטבעות באחת מנקודות האיסוף.