שו״תים Online

א. גם אם שלמה המלך כבש את אילת, עדיין עולי מצרים לא כבשוה, ומה זה מעלה או מוריד?
ב. ארצות הסמוכות, אין לנו להוסיף מדעתינו וכשם שאדום אינו בכלל זה [ראה רדב”ז על הר”מ בריש הל‘ תרומות].
ג. למעשה בימינו גם בארצות הסמוכות נהגו הלכה למעשה להקל וכבר נהגו כך מדורות קדמונים, ועי‘ במהר”י קורקוס (הלכות בכורים פ”ה ה”ז). ועי‘ ברדב”ז ח”ב (סי‘ תרנט), דהאידנא לא נהגו להפריש תרומות ומעשרות אפילו במקומות הסמוכות לארץ ישראל, סוריא ודמשק ומצרים, ולא חזינן דמחו בהו. ע”ש. וכ”כ בספר כסא אליהו (סק”א) כתב שכן עמא דבר בכל ארץ מצרים וגלילותיה שלא להפריש תרומות ומעשרות. ע”ש. וכן כתב בספר נהר מצרים (הלכות חלה אות ו). והגם שהלכה למעשה כתב גאון עוזינו מרן הראש”ל בספרו החדש חזו”ע על תרו”מ [סוף אות י], שלמעשה ראוי כן להחמיר במקומות הסמוכים, עי”ש ודוק היטב. מ”מ הבו דלא לוסיף עליה ובמקומות שלא גזרו חכמים כגון אדום אין דין מקומות הסמוכים. ואמנם ראיתי מה שכתב בגאון רבי יעקב אריאל שליט”א בחוברת אמונת עיתך גליון המאה, אולם אני הקטן אינני סובר כדבריו, אלא שאילת דינו כדין מקומות שלא נכבשו אפילו ע”י עולי מצרים, ודינו כחו”ל ואף לגבי יו”ט שני יש להחמיר מעיקר הדין אם לא שיש שכתבו בזה היתרים נוספים שנאמרו בזה, ומ”מ לנידו”ד אין כלל להחמיר במקומות אלו מדין “מקומות הסמוכים” ובפרט בימינו אנו.
* הספר ביכורי שדה, אזל מן השוק, אולם התשובות הארוכות נדפסו בחלקן הגדול באחד מן הכרכים של שו”ת חלקת השדה, ואם אינך מוצא את מבוקשך, אפשר להתקשר למשרדי המכון, וישתדלו לצלם את הנדרש, ולשלוח אליכם.

בעיירות שאינן גבול, אלא מובלעות שלא כבשום, או עיירות המחולקות שחציים חו”ל וחציים לא כגון עכו, קשה מאד להגדיר את המיקום, וכן הוא בבית שאן, וכן באשקלון, שיותר מסתבר שהכוונה למיקום העתיק כלומר לעיר הקדומה, וכן בבית שאן. ועל כן בתוך היישוב עצמו יפריש בלא ברכה, ויש שמחמירים רק במינים שהם מדאורייתא, ולא בשאר מינים.

סוגי הספיקות הם רבים מאד, ולעיתים זה תערובת ששם להלכה עושה מעשר שני שחמור יותר, ולעיתים זה ספק כפי הקיים בתחילת שנה, ולכן אין כל הספיקות שווים גם לגבי קריאת שם וגם לגבי נתינה, ובאריכות מרובה פירטתי בספרי ביכורי שדה על הלכות מעשר עני את סוגי הספיקות השונים. ובתמצית בספרי קצירת השדה בפרק טו שם הבאתי בקיצור את סוגי הספיקות השונים ומה הדין בכל אחד מהם. ולגופו של ענין במקרה שלפנינו, בסוג הספק הזה התנאי שאומר הוא הנצרך, והוא היעיל למקרה שלפנינו.

פולי הקקאו, וכן הוא בפולי קפה, הם גדלים על צמח, [עץ הקקאו, או הקפה שהוא ירוק עד] הפולים גדלים בתוך תרמיל, [כאשר בפולי הקפה הצבע הוא ירוק ורק לאחר הקלייה הופך לחום. הפולים עוברים אחסנה עד שלב קלייתם. שלב הקלייה הראשון הוא באמצעות החקלאים שמייבשים אותם בשמש, ובמפעל הם עוברים את הקלייה הסופית, ולאחר תהליך זה נכנס לעיבוד, כאשר הפולי קקאו נשטפים ועוברים קלייה. לאחר הקלייה מסירים את הקליפה עם הנבט וטוחנים או במטחנת אבנים או בשיטות אחרות. לאחר הטחינה מתקבל כעין משחה, ולאחר הפרדת השמנים [שמהם מייצרים את חמאת הקקאו] מתקבלת האבקה שטעמה מריר. את השוקולד המתוק מייצרים באמצעות ערבוב תוספים נוספים. ופולי הקפה עוברים קלייה וטחינה [ללא כל תהליך של בישול], ומשווקים כקפה טחון כאשר המוצר הסופי הוא קפה שחור. ובקפה נמס התהליך הוא: קלייה [roasting] בחום של 240 מ”צ, הוצאת הנוזל [extraction] במכונות, בחום של 190 מ”צ כשהחומר המתקבל הוא נוזל ממש, הפיכת הנוזל לנוזל סמיך כעין דבש [concentration] בתהליך של וואקום שמפריד את הנוזלים ועל ידו מתקבל חומר סמיך כעין דבש, בחום של 60 מ”צ וייבוש הנוזל והפיכתו למוצק אבקתי [spray dryer]. ייבוש הנוזל והפיכתו לאבקתי נעשה באמצעות הכנסת החומר לתעלה בגובה של כמה מטרים באופן שמצד אחד של הסילו נכנס החומר ומהצד השני מוזרם אויר חם בשיעור של 250 מ”צ. האוויר החם נוצר על ידי ברנר של גז שמוציא אש חיה ומחמם את האוויר הנכנס. החומר הנכנס מיובש יוצא כעין אבקה מהחלק התחתון. בקפה מגורען, לאחר קבלת החומר האבקתי, עובר הקפה תהליך גיבוש, כאשר המוצר הסופי הוא גרגירים מגובשים.
הפולים עוד בעודם על העץ מותקפים על ידי חיפושיות שונות, וחלקם אף מיוחדים לקפה או קקאו. בזמן אחסון הפולים, ובפרט כשהאחסון לקוי, הפולים עלולים להיות מותקפים על ידי מזיקי מחסן כגון חדקוניות, זחלים, ובאחסון לקוי מאד עם לחות גבוהה, גם על ידי פסוקאים.
אופן הבדיקה והשימוש:
פולים המיועדים לטחינה: יש לבדוק את הפולים קודם הקלייה והטחינה בדיקה ויזואלית מדגמית שאין נגיעות פנימית ובדיקה ויזואלית מלאה שאין חרקים בין הגרגירים, באם הכל נמצא נקי, מותר לקלות ולטחון את כל הכמות הנמצאת בשק.
פולי קפה קלויים באריזות אטומות – תהליך הקלייה, מותיר את התוצרת בחזקת נקייה, ובנוסף לאחר קלייה התוצרת מותקפת הרבה פחות. ועל כן למעשה פולים קלויים באריזות אטומות הם בחזקת נקיים ואינם טעונים בדיקה.
פולי קפה ירוקים לשימוש כפול שלם: יש לבדוק את הפולים לפי השלבים הבאים:
1. בדיקת מדגם במטרה לוודא האם קיימת נגיעות פנימית. לשם כך יש לקחת חופן פולים ולחצותם לשניים ולבדוק האם יש התגלמות פנימית. באם נמצאה נגיעות פנימית, חובה לחצות את כל הגרגירים ולהסיר הנגועים או להימנע כליל משימוש בתוצרת זו. באם המדגם מראה שהגרגירים אינם נגועים פנימית יש לעבור לשלב הבא.
2. בדיקה ויזואלית של כל הגרגירים השלמים, ובין הגרגירים, לוודא שאין פולים נקובים או שאר סימני חרקים, ושאין חרקים בוגרים [בצבע חום כעין שאר מזיקי מחסן] או זחלים, וכמו כן שאין סימני חרקים, פסולת חרקים, קורים וכיו”ב. באם נמצאו חרקים יש להוציאם, ואף אם נמצאו חרקים קטנים אפשר להסירם על ידי סינון של הפולים, באופן שכל הפסולת תיפול. במידה ואין ביטחון שכל החרקים הוסרו, עדיף להימנע משימוש בתוצרת זו.
3. אפשרות נוספת בשוק המוסדי. בתוצרת מטיב מעולה, ולאחר שבבדיקת המדגם נמצא שאין נגיעות פנימית, ושאין נגיעות בפולים עצמם, אזי במקום הבדיקה הנזכרת בשלב הקודם, ניתן להעביר את כל התוצרת במכונה אוטומטית לניפוי אורז [ראה על אופן פעילותה לעיל בערך “אורז”], באופן שכל הפסולת הנמצאת בין הפולים תיפול לחלק התחתון או תישאב.

א. אין צורך בבדיקה, מה שנגוע לא ינבוט בלא”ה, ולא ישפיע על מה שכן יגדל, בשלב זה.
ב. כל מוצר עלים לפני אכילתו צריך בדיקה, ואמנם אם גדל במקום סגור הוא יותר נקי, ולכן אם ההנבטה היא סטרילית במקום סגור, סיכוי גדול שהמוצר הסופי יהיה נקי, ואם לא הוא יהיה נגוע, בגידולי מים, ככלל יש גם זחלי מים, המצויים במקום שבו יש ריבוי מים, וגם מהם יש צורך לבדוק.
ג. בדיקת נבטים, ראה תולעת שני כרך שלישי בערכו, ובסוף כרך רביעי בהשלמות – מופיע גם באתר.
ד. חמוציות – ראה כרך רביעי – מופיע גם באתר.
ה. רוזמרין מגידול רגיל אכן נגוע מאד, אופן הבדיקה מבואר בתולעת שני כרך שלישי, ומופיע גם באתר, אם רוצים להתחמק מכל הבדיקה ולהשתמש רק כנותן טעם, אפשר להשתמש במי מיצוי של הרוזמרין [כלומר לבשלו עם מים, ואת הנוזל להעביר באמצעות מסננת כעין חיתול של תינוק וכיו”ב, ולהשתמש עם הנוזל, אפשר להעביר להקפאה בשקית או מיתקן של קוביות קרח, ובכל פעם להשתמש עם קובייה אחת וכיו”ב]. או לחילופין אפשר להכניס אל הסיר את הרוזמרין עטוף היטב בבד פילטר דקיק, שלא עובר דרכו מאום חוץ מן הטעם. ללא אחת מהאפשרויות הנז‘ יש לבדוק היטב, וכמפורט באופן הבדיקה, בספר ובאתר.
ו. דגנים וקטניות בדרך כלל ועל פי רוב הם מאוחסנים ובהחלט שצריך בדיקה, ובכרך הרביעי של תולעת שני, מפורט כל אחד מהסוגים, כולל שומשום ופשתן, וכן זה מופיע באתר.
ז. פטריות שמפניון טריות, הגדלים בארץ ישראל, רוב התוצרת נקייה מזחלי זבוב סיאריד ופואריד הנמצאים במדינות אחרות בעולם הלא כ”כ סטרילי, וכגון בסין, אולם קיימים עכבישים ולעיתים אקריות, בחממות שאינן מטופלות כדבעי, ולכן בתוצרת של חברות טובות, כשהתוצרת היא ארוזה היטב וסוג א‘, התוצרת בד”כ בחזקת נקייה, תוצרת שהיא סוג ב‘ כלומר שפתוחה בתחתית יש חשש לנגיעות, וראה בספר כרך שלישי באריכות את אופני הנגיעות והבדיקה. וכן באתר.
ח. אין כל בעייה לאכול תוצרת חקלאית שמקורה מזרעים אורגניים.
ט. הקוזו משווק בדרך כלל ללא תוספים, לאחר ייבוש טבעי של השורש, הוא נתחך לחתיכות דקות וכך הוא משווק, כמדומני שמה שמצוי בשוק האורגני, זה מהחברה המפורסמת לאוכל אורגני ביפן MITOKO, ויש להם כשרות של OK המופיע על גבי האריזה. ונראה שאפשר לכתחילה להשתמש במוצר זה.

א. אכן אפשרי לעשר מפירותי על של חברי, אולם כמה תנאים בזה, האחד שיהיה מאותו דרגת חיוב, כלומר שאני יודע בוודאות או ששניהם אינם מעושרים כלל, או ששניהם באותו דרגת ספק, וכן ששניהם גדלו באותו איזור חיוב בארץ ישראל, וכו‘. ובנוסף, עליך לקבוע את כל התרומות והמעשרות, בתוצרת החקלאית שלך, וכלל לא אצל המארח. ולכתחילה צריך שהתוצרת החקלאית שלך ושל המארח יהיו מן המוקף [=תחת אותו כיסוי, או קורת גג], ם כי בזה אפשר להקל כאשר יש חשש לתקלה. וכל זה כמובן כאשר אתה יודע מה קונה המארח ואתה קונה אותו מין ומאותו דרגת חיוב.
ב. באפשרותך לעשות תנאי, שזה אומר לומר את הנוסח של תרומות ומעשרות בלשון עתיד, [תמצית הדינים ונוסח ההפרשה מופיע בספרי קצירת השדה, ואף תוכל למוצאו באתר של המכון, תחת הקטגוריה של מושגי יסוד, ותרומות ומעשרות, ושם תכנס להפרשת תרו”מ בשבת, וראה שם את אופן עשיית התנאי, אימתי הוא מועיל ומהם הגבלותיו. ובכל אופן אם עשית את הכל על פי הדין, ובשבת אתה רוצה לעשר, אתה יכול לעשר מכל מה שיוגש אליך לצלחת, שזה ייחשב בבעלותך. ולא משאר התוצרת לאחרים [ויש אומרים שאם הוספת זאת בנוסח התנאי, שפיר דמי].
ג. כמובן, שבאפשרותך ל”סייע” למארח, לרכוש את התוצרת החקלאית לכבוד שבת, ואז לבצע את הקנייה ממקומות מאושרים, ובכך להימנע מלהכנס לבעיות וספיקות.
ד. באם המארח מקיים מצוות רק שאיננו מבין את חומרת הדברים, תפנה אלי ישירות, ובל”נ אשלח לך כמה מאמרים שאולי יסייעו למארח להבין את חומרת איסור אכילת טבל.

לאחר הטחינה, אין צורך לבדוק פעם נוספת. רק לדאוג לאחסון כיאות, שלא יתפתחו מזיקי מחסן בהמשך.

א. גם תוצרת שעתידה לעבור טחינה, צריכה בדיקה קודם הטחינה.
ב. כל בתי עסק הטוחנים את מוצריהם, משרים את החומוס וכיו”ב, בודקים וטוחנים, ונראה שגם אצלך יהיה אפשרי, אם ישהה קצת זמן עד שיתייבש.
ג. קיימים סוגי קטניות שאפשר לבדוק ביבש, אך חומוס ושעועית שיש חשש לנגיעות סמויה, אי אפשר להתחמק מן הבדיקה לאחר השרייה. [יש אפשרות של מומחים לבדוק גם ללא השרייה ולזהות סימני נגיעות, אולם אין הדבר מצוי בידי כל אדם].
ד. בדיעבד שנטחן דק ביותר ללא בדיקה לפני כן, התוצרת מותרת באכילה, אם זה נעשה שלא כדי להיפטר מן הבדיקה.
ה. יש לעיתים שמקלים בדברים שדרכם בטחינה, להסתפק בבדיקה קלה יותר, ויש להיוועץ עם חכמם הבקי בעניניים אלו, ומבואר הדין בספרי תולעת שני כרך א פרק שישי.
ו. קמח לאחר שנופה, הטוב והנכון ביותר לשומרו בהקפאה, ואז אפשר לשומרו ללא הגבלת זמן, מאידך במקרר הזמן מוגבל יותר [אפשר להקל במקרר עד 21 יום].

עקירת עץ פרי הוא מהדברים החמורים, ועד כדי כך נהגו הפוסקים שכאשר רצו להתיר עקירה להושיב כעין בית דין של שלשה כדי להתירו. מעיקר הדין עץ שלא נותן פירות וההשקעה בו מרובה מאשר מעט הפירות שהוא נותן מותר לעוקרו. יש לדעת את הסיבה שהוא לא נותן ואם אפשר לתקנו בקלות היה מן הראוי. אם לאו ויש צורך נוסף לעקירה, רצוי ליטלו עם גושו באופן שלא ימנה לו שנות ערלה מחדש, ולהעבירו למקום אחר שאיננו מפריע, או על כל פנים כך יסכם עם המוציא, ובזה יש יותר להקל, ורצוי לחוש לדעת הלומדים בדברי החיד”א שגם בכה”ג לעשותו ע”י נכרי.

בוניטה – כעין טונה
מקרוסקה – אינני זוכר כעת את סוג הדג המדובר, אודה על פרטים נוספים
הרינג – לכתחילה לרכוש מדגים שהגיעו מנורבגיה ללא עור ועובדו בארץ [נמכר במעדני מיקי תחת שני סוגים האחד פרוסות הרינג כבוש, והשני פילה מטיאס בשמן] בדיעבד הותרו כל סוגי פרוסות ההרינג לאחר עיבוד, כיון שבמקור יש רק מיעוט המצוי שחובת בדיקתו מדרבן וכיון שעובר חיתוך ועיבוד, והזיהוי קשה ולא קל, השפ”ד מיקל בזה בדיעבד, וכך הורה מרן הגריש”א זצ”ל.