שו״תים Online

א. אין צורך בבדיקה, מה שנגוע לא ינבוט בלא”ה, ולא ישפיע על מה שכן יגדל, בשלב זה.
ב. כל מוצר עלים לפני אכילתו צריך בדיקה, ואמנם אם גדל במקום סגור הוא יותר נקי, ולכן אם ההנבטה היא סטרילית במקום סגור, סיכוי גדול שהמוצר הסופי יהיה נקי, ואם לא הוא יהיה נגוע, בגידולי מים, ככלל יש גם זחלי מים, המצויים במקום שבו יש ריבוי מים, וגם מהם יש צורך לבדוק.
ג. בדיקת נבטים, ראה תולעת שני כרך שלישי בערכו, ובסוף כרך רביעי בהשלמות – מופיע גם באתר.
ד. חמוציות – ראה כרך רביעי – מופיע גם באתר.
ה. רוזמרין מגידול רגיל אכן נגוע מאד, אופן הבדיקה מבואר בתולעת שני כרך שלישי, ומופיע גם באתר, אם רוצים להתחמק מכל הבדיקה ולהשתמש רק כנותן טעם, אפשר להשתמש במי מיצוי של הרוזמרין [כלומר לבשלו עם מים, ואת הנוזל להעביר באמצעות מסננת כעין חיתול של תינוק וכיו”ב, ולהשתמש עם הנוזל, אפשר להעביר להקפאה בשקית או מיתקן של קוביות קרח, ובכל פעם להשתמש עם קובייה אחת וכיו”ב]. או לחילופין אפשר להכניס אל הסיר את הרוזמרין עטוף היטב בבד פילטר דקיק, שלא עובר דרכו מאום חוץ מן הטעם. ללא אחת מהאפשרויות הנז‘ יש לבדוק היטב, וכמפורט באופן הבדיקה, בספר ובאתר.
ו. דגנים וקטניות בדרך כלל ועל פי רוב הם מאוחסנים ובהחלט שצריך בדיקה, ובכרך הרביעי של תולעת שני, מפורט כל אחד מהסוגים, כולל שומשום ופשתן, וכן זה מופיע באתר.
ז. פטריות שמפניון טריות, הגדלים בארץ ישראל, רוב התוצרת נקייה מזחלי זבוב סיאריד ופואריד הנמצאים במדינות אחרות בעולם הלא כ”כ סטרילי, וכגון בסין, אולם קיימים עכבישים ולעיתים אקריות, בחממות שאינן מטופלות כדבעי, ולכן בתוצרת של חברות טובות, כשהתוצרת היא ארוזה היטב וסוג א‘, התוצרת בד”כ בחזקת נקייה, תוצרת שהיא סוג ב‘ כלומר שפתוחה בתחתית יש חשש לנגיעות, וראה בספר כרך שלישי באריכות את אופני הנגיעות והבדיקה. וכן באתר.
ח. אין כל בעייה לאכול תוצרת חקלאית שמקורה מזרעים אורגניים.
ט. הקוזו משווק בדרך כלל ללא תוספים, לאחר ייבוש טבעי של השורש, הוא נתחך לחתיכות דקות וכך הוא משווק, כמדומני שמה שמצוי בשוק האורגני, זה מהחברה המפורסמת לאוכל אורגני ביפן MITOKO, ויש להם כשרות של OK המופיע על גבי האריזה. ונראה שאפשר לכתחילה להשתמש במוצר זה.

א. אכן אפשרי לעשר מפירותי על של חברי, אולם כמה תנאים בזה, האחד שיהיה מאותו דרגת חיוב, כלומר שאני יודע בוודאות או ששניהם אינם מעושרים כלל, או ששניהם באותו דרגת ספק, וכן ששניהם גדלו באותו איזור חיוב בארץ ישראל, וכו‘. ובנוסף, עליך לקבוע את כל התרומות והמעשרות, בתוצרת החקלאית שלך, וכלל לא אצל המארח. ולכתחילה צריך שהתוצרת החקלאית שלך ושל המארח יהיו מן המוקף [=תחת אותו כיסוי, או קורת גג], ם כי בזה אפשר להקל כאשר יש חשש לתקלה. וכל זה כמובן כאשר אתה יודע מה קונה המארח ואתה קונה אותו מין ומאותו דרגת חיוב.
ב. באפשרותך לעשות תנאי, שזה אומר לומר את הנוסח של תרומות ומעשרות בלשון עתיד, [תמצית הדינים ונוסח ההפרשה מופיע בספרי קצירת השדה, ואף תוכל למוצאו באתר של המכון, תחת הקטגוריה של מושגי יסוד, ותרומות ומעשרות, ושם תכנס להפרשת תרו”מ בשבת, וראה שם את אופן עשיית התנאי, אימתי הוא מועיל ומהם הגבלותיו. ובכל אופן אם עשית את הכל על פי הדין, ובשבת אתה רוצה לעשר, אתה יכול לעשר מכל מה שיוגש אליך לצלחת, שזה ייחשב בבעלותך. ולא משאר התוצרת לאחרים [ויש אומרים שאם הוספת זאת בנוסח התנאי, שפיר דמי].
ג. כמובן, שבאפשרותך ל”סייע” למארח, לרכוש את התוצרת החקלאית לכבוד שבת, ואז לבצע את הקנייה ממקומות מאושרים, ובכך להימנע מלהכנס לבעיות וספיקות.
ד. באם המארח מקיים מצוות רק שאיננו מבין את חומרת הדברים, תפנה אלי ישירות, ובל”נ אשלח לך כמה מאמרים שאולי יסייעו למארח להבין את חומרת איסור אכילת טבל.

לאחר הטחינה, אין צורך לבדוק פעם נוספת. רק לדאוג לאחסון כיאות, שלא יתפתחו מזיקי מחסן בהמשך.

א. גם תוצרת שעתידה לעבור טחינה, צריכה בדיקה קודם הטחינה.
ב. כל בתי עסק הטוחנים את מוצריהם, משרים את החומוס וכיו”ב, בודקים וטוחנים, ונראה שגם אצלך יהיה אפשרי, אם ישהה קצת זמן עד שיתייבש.
ג. קיימים סוגי קטניות שאפשר לבדוק ביבש, אך חומוס ושעועית שיש חשש לנגיעות סמויה, אי אפשר להתחמק מן הבדיקה לאחר השרייה. [יש אפשרות של מומחים לבדוק גם ללא השרייה ולזהות סימני נגיעות, אולם אין הדבר מצוי בידי כל אדם].
ד. בדיעבד שנטחן דק ביותר ללא בדיקה לפני כן, התוצרת מותרת באכילה, אם זה נעשה שלא כדי להיפטר מן הבדיקה.
ה. יש לעיתים שמקלים בדברים שדרכם בטחינה, להסתפק בבדיקה קלה יותר, ויש להיוועץ עם חכמם הבקי בעניניים אלו, ומבואר הדין בספרי תולעת שני כרך א פרק שישי.
ו. קמח לאחר שנופה, הטוב והנכון ביותר לשומרו בהקפאה, ואז אפשר לשומרו ללא הגבלת זמן, מאידך במקרר הזמן מוגבל יותר [אפשר להקל במקרר עד 21 יום].

עקירת עץ פרי הוא מהדברים החמורים, ועד כדי כך נהגו הפוסקים שכאשר רצו להתיר עקירה להושיב כעין בית דין של שלשה כדי להתירו. מעיקר הדין עץ שלא נותן פירות וההשקעה בו מרובה מאשר מעט הפירות שהוא נותן מותר לעוקרו. יש לדעת את הסיבה שהוא לא נותן ואם אפשר לתקנו בקלות היה מן הראוי. אם לאו ויש צורך נוסף לעקירה, רצוי ליטלו עם גושו באופן שלא ימנה לו שנות ערלה מחדש, ולהעבירו למקום אחר שאיננו מפריע, או על כל פנים כך יסכם עם המוציא, ובזה יש יותר להקל, ורצוי לחוש לדעת הלומדים בדברי החיד”א שגם בכה”ג לעשותו ע”י נכרי.

בוניטה – כעין טונה
מקרוסקה – אינני זוכר כעת את סוג הדג המדובר, אודה על פרטים נוספים
הרינג – לכתחילה לרכוש מדגים שהגיעו מנורבגיה ללא עור ועובדו בארץ [נמכר במעדני מיקי תחת שני סוגים האחד פרוסות הרינג כבוש, והשני פילה מטיאס בשמן] בדיעבד הותרו כל סוגי פרוסות ההרינג לאחר עיבוד, כיון שבמקור יש רק מיעוט המצוי שחובת בדיקתו מדרבן וכיון שעובר חיתוך ועיבוד, והזיהוי קשה ולא קל, השפ”ד מיקל בזה בדיעבד, וכך הורה מרן הגריש”א זצ”ל.

אכן החל מראש השנה נכנסת שנת מעשר עני בכל הירקות שיילקטו החל מראש השנה, אולם פירות ימשיכו עד פסח וקצת יותר להיות מעשר שני כיון שחנטו לפני”כ, ומייד לאחר חמשה חודשים חוזרים הירקות למעשר שני, [בשנים רגילות ובשנת השמיטה מספק בגידולים שאין בהם קדו”ש כגון גידולי חממה וכיו”ב]. כך שלמעשה המלצתינו היא שלא להפסיק את האפשרות של חילול מטבע שיהיה זמין לך כל השנה. מה גם שפעמים רבות נתקלים בשמן מהשנה החמישית או יין או שימורים שיש לעשרם והם חייבים במעשר שני. ועוד דוגמאות כהאי גוונא

סליחה על האיחור בתשובה, כעת ראיתי.
הכלל בהלכה הוא, שדבר שבוודאי נגוע, וכבר בישלת או אפית, אם אפשר לבדוק לאחר הבישול, בודק, ואם לאו, אסור באכילה. מאידך דבר שיש בו רק מיעו המצוי שנגוע [מעל 10% ופחות מ 50%], הגם שיש חובה גמורה לבדוק קודם האכילה, מכל מקום, באם כבר נתבשל, אם אפשר לבדוק אח”כ בודק, ואם אין אפשרות, המוצר מותר באכילה.
העירית, הוא מוצר שאין בו נגיעות בוודאות מעל 50% הגם שהוא מאד נגוע, ולכן בצירוף זה ששטפת את המוצר, והוא כבר נתבשל, היה מקום להתיר וכמבואר לעיל.
אולם במקרה שלך אם את יכולה בקלות להסיר את העירית מהתפו”א, היה מקום להעדיף זאת, כיון שסגנון האפייה לא בכל מצב ניתן לצרפו כספק להתיר ובפרט נגיעות פנימית.

רק טרי, לא צריך.
ירק שטוף /מצונן – לעיתים נשטף בסיוע חומרים, שחלקם צריכים כשרות לפסח

באריכות כולל מקורות ראה בספרי שו”ת חלקת השדה חלק שני בקונטרס גבולות הארץ על הגבול הדרומי.

הלכה למעשה חייב בתרומות ומעשרות, עם ברכה.