שו״תים Online

לא!

אין איסור אלא בגידול כלאים, ולא בכל דרך אחרת של עירבוב מינים בתלוש.

1. עלי ורד אינם נאכלים אלא טעמם בלבד.
2. כל הדברים שהם רק לטעם כגון שיבא, רוזמרין וכיו”ב פטור ממעשר והוא הדין עלי הוורדים שמוסיפים לתה וכיו”ב
3.  חרקים יש בעלי ורד ובפרט תריפסים וכו’, הנכון לבשל הכל ביחד התה עם הצמחים וכו’, ואז את המעבר אל הכוס לעשות באמצעות מסננת דקה [נמכר בחנות מסננות מיוחדות עם הכשר] או לחילופין בד כגון חיתול של תינוק, או למסננת רגילה שבתוכה יש צמר גפן שימנע מעבר של כל דבר מוצק.

בהצלחה

כלומר מה השאלה?

כל הפירות והלימונים ושאר ההדרים בכללם, עדיין שייכים לשנת המעשר הקודמת, מכיון שהם פירות וטרם הגיע יום ההחלפה משנה לשנה שזה יום טו בשבט.

ולכן הכל עדיין שייך לשנה הרביעית. מאידך כל הלימונים שיגיעו לשליש בישול לאחר טו בשבט תש”פ, יהיו שייכים בוודאי לשנה החמישית שגם היא מעשר שני.

מאידך לימונים שרק ייקטפו לאחר טו בשבט, והגיעו לשליש בישול לפני טו בשבט, מעיקר הדין שייכים לשנה החמישית, ואין דינם כאתרוג, אולם כיון שיש מחמירים, כדאי ונכון להפריש מכל אחד בנפרד. כלומר  ממה שהגיע לשליש בישול לפני טו בשבט וממה שהגיע לאחר טו בשבט.

לרימת זבוב הזית. וכן לרימת שאר זבובי הפירות, או זבוב התסיסה, יש צורה הגם שיש אולי מופעים שונים של הרימה, אך היא בצורת רימה/תולעת.

אם לא רואים כלום אז בדרך כלל אין כלום.

לעיתים יש את הנשל שנשאר בפנים, ואיננו תולעת, אך הוא ניכר וברור.

לכן למעשה אם לאחר בדיקה הכל נקי, אתה יכול להשתמש.

כדי לעמוד היטב בביאור הדין, כדאי לעי’ בספר תולעת שני כרך ראשון בפרק ח סעי’ כא ובהערה 21 שם [במהדורה החדשה] שם הארכתי להסביר שמעיקר הדין גם בלי ס”ס דעת מרן השו”ע בדעת הסתם להתיר והס”ס זה רק דעת הי”א.

למעשה כל זה כשאין רוב נגוע, כי אחרת אין חזקת היתר בכל גוונא.

ונכון לחלק בין סוגי הירקות ובין סוגי הבישולים, שיש שבקלות ממש נימוחים ויש שלא, וכדאי לעי’ שם היטב במקורות, ועוד רצוי לעי’ שם באותו פרק בהערה 3.

שלום,

אפשר און ליין דרך האתר של המכון למצוות התלויות בארץ

אפשר טלפונית 039030580 יום א-ה 9 עד 17:00

בהצלחה

שלום וברכה,

בימים האלו יצא חוברת החדשה על ביאור המעשרות ואופן ביצוע קל ונכון, וכדאי שתשתמש בחוברת זו, קיימת גם באתר של בית המעשר.

לגופו של ענין אינך חייב להוריד 2 חלקים, אלא גם חלק אחד שכולל גם את האחוז ועוד קצת. כאשר בהמשך עם אמירת הנוסח תחיל את “תרומה גדולה” על כל מה שיותר מאחוז אחד. את האחוז יחד עם 9 אחוז נוספים שהשארת בפירות, תחיל שם של “מעשר ראשון” [ללוי]. החלק העשירית מן המעשר שזה מאית מכלל הפירות והוא האחוז שהוצאת הצידה, הוא תרומת מעשר, שאם היינו זוכים היה מוגש על ידי הלוי לכהן לצורך שימושו [רלוונטי היום רק בשמן שהכהן משתמש להדלקה].

את המעשר ראשון לא רלוונטי חילול כי אין בו קדושה כמו מעשר שני או נטע רבעי.

חובת הנתינה ללוי היא חובה גמורה וגם בזמן הזה, כיון שאיננה קשורה לטומאה וטהרה. וכך פסק מרן בשו”ע בסי’ שלא סעי’ יט, לב, נב, סג ועוד.

אמנם אתה שאתה לוי, קורא שם, ומשאיר לעצמך, ואינך חייב לתת לחברך הלוי.

לגבי מעשר שני, אכן שם יש קדושה, ואתה צריך לחלל את הקדושה על פרוטה, ניתן להכין זאת גם בבית, אלא שיש כמה דינים בדיני הפרוטה שיש ללמוד. ובנוסף לזכור שלא לחלל יותר פעמים מאשר הפרוטות שהקצבת. מאידך בית המעשר  הוא זה שדואג לכל הענינים, כולל חילולים וכו’. ותפקידך רק לחלל את הקדושה על פרוטה של בית המעשר שהוא ייחד עבורך.

אם יש ולו רימה אחת של זבוב הפירות, יש מקום לחוש שיש נוספים כי הם אינם בודדים בדרך כלל.

ולכן חל חובת בדיקה על כל פלח קודם אכילתו

זרעים אין צריך לעשר לפני כן.

לגבי התערובת תלוי בסוגים, יש סוגים שהם ללא תערובת כלל. ויש שמצוי בהם תערובת.

בכל אופן אם לאחר שזרעת מצאת שגדלו מינים נוספים, אם זה בודדים אתה יכול לעקור.

ובכל אופן אם יהיה רלוונטי תשוב ותשאל