שו״תים Online

1. חמוציות טריות בחזקת נקי. יבשות, בחשש לנגיעות. יש לבדוק מידגמית באמצעות השרייה של כמות מידגמית במים חמים, אם לא צפים חרקים כלל, אפשר להשתמש בכל השאר, לאחר בדיקה ויזואלית בעודם יבשים.
2. גמבה, לעיתים חרקים חיצונים קטנים כגון עכבישים, היורדים בקלות בשטיפה. ולכן יש להסיר חלק הגבעול, ולשטוף היטב. באם רואים סימני חיצונים שמעלות חשש לחדירת זחלי עש הפרודניה או דומים, חובה לחצות את הגמבה לבדוק ולשטוף בחלק הפנימי.
3.  לגבישי סוכר אין קשר לחרקים, והוא דבר מצוי בתמרים. כמובן שאת התמרים יש לבדוק ויזואלית, לאחר חצייה לשניים הוצאת הגלעין ובדיקה טובה. תמרים לחים פטורים מבדיקה.

לא זה ולא זה.

הבעייה העיקרית היא על התות, ולא בתוכו [להוציא כאשר יש סימנים מחשידים כגון רכות יתר].

לבחור התותים היפים השלימים, לא תאומים ולא סדוקים.

להוריד הפרח עם מעט מהפרי.

להיכן מיכל עם חומר ניקוי [סטרילי טבע, או אמה] בריכוז של שטיפת כלים.

להניח התותים בפנים בכמות שהם שוחים בכלי ולהכניס היד בפנים ולעשות תנועות סיבוביות כל העת. עד 2 דקות.

להוציא ולשטוף מהסבון לגמרי.

לפתוח ברז מים, וכל תות תחת המים ובעזרת מברשת כל תות להבריש מכל צדדיו תחת ברז מים.

ואפשר לאכול בלי טחינה ובלי קילוף.

יש מזיקי מחסן המוכרים מהקמח ועוד.

מחפשים חרקים או סימני חרקים, כגון קורים, גושים שלא מתפרקים בלחיצה. פסולת חרקים כגון צואה ועוד.

להבדיל מקמח שאפשר לנפות, כאן אי אפשר, והנכון ביותר, לפזר על מגש שהחרקים ניכרים עליו כגון בצבע כתום, בזמן השפיכה על המגש לשים לב שהזרימה אחידה, ובתחתית לא נותרים סימני חרקים וכו’.

ולהעביר כמות מצד לצד ולראות שהכל נקי וללא חרקים או סימני חרקים.

בהצלחה

בעיקרון אם המאכל הבשרי אינו חם או חריף, גם בתוך 24 שעות את יכולה להשתמש למוצר פרווה. גם לדיעות המחמירות שיעבור 24 שעות באופנים אחרים.

אולם יש לזכור שכל הדיון של שימושים נגדיים, והמתנה של 24 שעות זו סוגיא של בליעות טעם, אולם כאשר יש ממשות לא רלוונטי כלל זמן ההמתנה.

ולכן צריך לוודא שאת יכולה להגיע לרמת נקיון לקוצץ שמבטיח ניקוי כל שמנוניות הבשר מהקוצץ. כי אם לא, על המאכל פרווה שיקבל שמנונית בשר הוא יוגדר “בשרי”.

ראשית לחדש מיידית.

שנית, לגבי מעשר שני, למשך תקופה מסויימת אנו מאפשרים למנויים להמשיך ולחלל על המטבעות שברשות בית המעשר.

לגבי טבל ודאי אם היה ברשותך, אנא תתקשר לבית המעשר לקבל הדרכה.

שלום וברכה,

בעיקרון דג לוקוס עם העור שסימני טהרה [קשקשים] ניכרים, אין צורך בכשרות כלל, כי הכשרות היא הקשקשים והם ניכרים.

אמנם לגבי בעיית התולעים והטפילים, יש חשש, ובדרך כלל כשרויות המהדרין אינן רלוונטיות בזה כי אינן מטפלות בזה על פי רוב לצערינו.

למעשה דגי לוקוס כולם מקורם מן הים, ויש בהם בעיקר חשש, לתולעים בתוככי הבטן, בדפנות, על הקרום השחור, ועל איברי הפנים. [הדייג מישראל יחסית נקי יותר].

יש להסיר את הראש, את כל חלקי הפנים, להסיר את הקרום השחור, או לכל הפחות לגרד חזק והיטב.

בנוסף רצוי ונכון לוודא שעם הסכין כשמורידים את הקשקשים עוברים על פני כל עור הדג, ומגרדים ושוטפים היטב. ולבסוף להתבונן ויזואלית, שאין פצעים אדומים שיתכן שמקורם מטפיל שחדר לדג, אם יש חשש, להניח האצבע ואם מרגישים קצת קשה לחטט כ 1 ס”מ במקום הפציעה.

בהצלחה

לא!

אין איסור אלא בגידול כלאים, ולא בכל דרך אחרת של עירבוב מינים בתלוש.

1. עלי ורד אינם נאכלים אלא טעמם בלבד.
2. כל הדברים שהם רק לטעם כגון שיבא, רוזמרין וכיו”ב פטור ממעשר והוא הדין עלי הוורדים שמוסיפים לתה וכיו”ב
3.  חרקים יש בעלי ורד ובפרט תריפסים וכו’, הנכון לבשל הכל ביחד התה עם הצמחים וכו’, ואז את המעבר אל הכוס לעשות באמצעות מסננת דקה [נמכר בחנות מסננות מיוחדות עם הכשר] או לחילופין בד כגון חיתול של תינוק, או למסננת רגילה שבתוכה יש צמר גפן שימנע מעבר של כל דבר מוצק.

בהצלחה

כלומר מה השאלה?

כל הפירות והלימונים ושאר ההדרים בכללם, עדיין שייכים לשנת המעשר הקודמת, מכיון שהם פירות וטרם הגיע יום ההחלפה משנה לשנה שזה יום טו בשבט.

ולכן הכל עדיין שייך לשנה הרביעית. מאידך כל הלימונים שיגיעו לשליש בישול לאחר טו בשבט תש”פ, יהיו שייכים בוודאי לשנה החמישית שגם היא מעשר שני.

מאידך לימונים שרק ייקטפו לאחר טו בשבט, והגיעו לשליש בישול לפני טו בשבט, מעיקר הדין שייכים לשנה החמישית, ואין דינם כאתרוג, אולם כיון שיש מחמירים, כדאי ונכון להפריש מכל אחד בנפרד. כלומר  ממה שהגיע לשליש בישול לפני טו בשבט וממה שהגיע לאחר טו בשבט.