שו״תים Online

אין להלכה דין בישול עכו”ם בקפה, וכך מנהג ישראל.

בקפה טהור אין תוספת טעמים וריחות אלא אם כתוב.

שאלות של איסורי הנאה או בשר וחלב, לא רלוונטי, כי במפעלי קפה טהור, מייצרים רק קפה ולא שום דבר אחר.

מה שכן לעיתים יש קוי מילוי למוצרים נוספים שלא קשורים למערך ייצור הקפה.

ולמעשה מעיקר הדין לא צריך לחוש לזה, כי אין מחזיקין איסור. בפרט שהרוב המוחלט ממפעלי הקפה אין מייצרים אלא קפה וביקרתי בעולם בעשרות רבות של מפעלים.

אבל בארץ ישראל שיש עם הכשר, אדרבה זה טוב וזה מצוין, אולם כאשר נמצא אדם בעולם במקום שאין כשרות, יכול לצרוך קפה טהור בלא חשש וכפי שכתבתי בתשובה הקודמת

שלום,

קפה טהור ללא תוספת טעמים חיצוניים, אין איתו בעיית כשרות. גם הקפה המגורען [שעובר תהליך של הפיכת האבקה לנוזל ובאמצעות טמפ’ מתחלף הנוזל לגוש] כנ”ל אין איתו כלל בעיית כשרות.

ולכן מעיקר הדין המוצר כשר לשתיה גם בלא כשרות כלל.

לפסח מכמה טעמים צריך כשרות [בעיקר שרבים ממפעלי הקפה מייצרים גם קפה שעורה, ויש בעיית כלים, ועוד].

יש לבחור היפים שאינם סדוקים ואינם תאומים, להסיר את הפרח לחלוטין.

להכין מיכל של אמה לכלים או סטרילי טבע עם מים [בריכוז של שטיפת כלים] להשרות את התותים בפנים למשך 2-3 דקות. וכאשר הם במים להכניס את היד ובתנועות סיבוביות לדאוג שהתותים יהיו בתנועה כל העת.

להוציא ולשטוף הכל מהסבון. ושוב תחת ברז מים כל תות לשטוף היטב מכל הצדדים תוך כדי שפשוף עם מברשת מכל צדדי התות.

בסוף התהליך. מותר באכילה כמות שהוא ללא צורך בקילוף.

בהצלחה

מעיקר הדין כאשר יש שני כלים שפרט שהם פתוחים ושניהם נמצאים באותו חדר, החדר מצרף אותם.

אולם כל זה כאשר בכל אחת מהעיסות יש שיעור, ורוצה להפריש מאחת על השניה. וזקוק רק לדין מוקף, וגם בזה יש אומרים שאם זה בכלים נפרדים צריך לקרב הכלים זה לזה, וכמו שפירטתי בספרי תבואת השדה על הלכות חלה, ומקורות הדין מהרמב”ם, שו”ע וביאור הגר”א.

אולם אין שיעור ורוצה לצרף שתי עיסות שביחד יהיה שיעור, צריך או לקרב העיסות זו לזו ממש עד שינשכו זו בזו. או להניח על העיסות ביחד מפה שיצרף אותם או להניחם בתוך סל אחד שיצרף אותם. [ובתוך הסך או המפה מעיקר הדין אין צריך שינגעו זה בזה, אבל רצוי לחוש לדעת המחמירים כיון שהדבר אפשר לעשותו בנקל].

במקרה שלך שלא עשית שום פעולה כזו, לא התחייבת בהפרשת חלה עדיין.

לכן כעת גם אם כבר אפית ואת רוצה להפריש חלה. חכניסי הכל לסל אחד או תכסי הכל במפה אחת [יש מחמירים לכסות במפה למעלה ולמטה], וכעת יש שיעור שמתחייב במקום אחד ותפרישי חלה.

דגים מהארץ יש שמקורם מן הים, ויש שמקורם מבריכות.

באותם שמן הים עיקר הבעיה במעי הדגים ובדפנות הבטן, ובחלל הפה.

ובאותם שמקורם מבריכות אלו טפילים חיצוניים או שחודרים לדג במקצת או רק על עור הדג.

עד”ח אכן משתדלת ביותר להוציא ההרינג

שארית ישראל כנז’

וכמובן בכשרות שלנו.

ניתן למצוא היום בכל סניפי יינות ביתן, יוחננוף ויקטורי, ועוד שזה מאות סניפים בכל הארץ במחלקה של הדגים הטריים, דגים ללא חשש תולעים ואפשר לאכול לכתחילה.

בסלמון הטרי, יש לשטוף היטב את העור, ובדרך כלל במחלקה מנקים היטב

בהצלחה

סירים חדשים אינם צריכים הגעלה

כי החומר שמורחים עליהם כיום הוא סינטטי ואין מקורו מחומר אסור.

בנוסף לכך שהוא איננו במצב של חומר הראוי לאכילה.

אולם טבילה חייב כל סיר שמקורו מייצור של גוי, ויש להטבילו במקווה טהרה בלבד.

הכדור שלנו שהוא העולם שאנו חיים בו, הוא שנברא אחרון מהעולמות שברא בורא עולם והחריבם.

והוא וכל צבאם [השמש והירח וכל השאר] נבראו בששת ימי בראשית

שזה לפני 5780 שנה

שנת תשע”ט – מעשר שני

שנת תש”פ – מעשר שני

ולמרות שהם אותו מעשר, אין מפרישים מזה על זה.

כלומר אם אתה מפריש מכל פרי, אין בעיה תמיד מעשר שני.

אם אתה מפריש מזה על זה

אז: כל מה שגדל בתשע”ט ונקטף עד טו בשבט תש”פ. מעשרין מעשר שני מזה על זה.

מה שקטפת לאחר טו בשבט, מעיקר הדין אפשר לעשר ממנו על מה שנקטף לפני טו בשבט כיון שהעיקר להלכה שלימון אין דינו כאתרוג, מכל מקום נכון לחוש לדעת החולקים שמשווים ביניהם, ולהפריש בנפרד מאותם שנלקטו לפני או אחרי טו בשבט.

בהצלחה

יש תבלינים שוודאי פטור כגון שיבא, רוזמרין עלי דפנה ועוד. שאינם נאכלים כלל רק לטעם בלבד.

יש תבלינים שוודאי חייבים אפילו שנותנים טעם כגון לימון, בצל שום ועוד.

ויש שתלוי במנהגים שונים, כגון נענע שיש עדות שאוכלות ממש, ויש עדות שרק שמים לתה.

אני כתבתי בספרי שחייב להפריש תרומות ומעשרות, ולענ”ד אפילו עם ברכה. יש שפקפקו על הברכה, ולכן להפריש חייב.

כל שאר הדוגמאות תיקח מהאמור לעיל.

אם נאלצים לקנות ללא כשרות, אז ירקות אין בעיה, רק שיש לעשר בבית מכל מין כדת וכדין. וכיון שיש הרבה דינים ופרטים רצוי לדעת את הבסיס ולהיות חברים בבית המעשר 03-9030580. או ישירות כאן באתר.

ומאידך פירות יש חשש נוסף הנקרא ‘ערלה’ כלומר שאין הפרי מעץ שטרם עברו עליו שלש שנים. אז כאמור לכתחילה יש לקנות רק עם הכשר, אולם בדיעבד או בשעת הצורך, מותר לצרוך פירות שנקנו בשווקים שכן נכון להשנה [תש”פ] לא מצוי פירות ערלה אלא באחוזים נמוכים, ואפשר לסמוך שהפירות שלפנינו פרשו מן הרוב וזה מותר. אולם יש יוצאי דופן כגון אוכמניות ועוד, ששם יש אחוזי ערלה גבוהים ואין לרכוש אלא במקומות עם הכשר.