שו״תים Online

א. חלילה מלשמור, עדיין תורת הפקר על זה.
אולם מן הסתם יכול בית הדין לגבות את העלויות שעשה לטובתך בשטח בהיותו שליח הציבור ואתה בכללם.
ב. ראה באריכות במה שכתבתי בספר שביתת השדה בענין, ובעיקרון מלאכות ‘קלות’ הלכתית אפשר, ובאמת שהכל תלוי לפני הענין, ראה מה שהארכנו שם בענין דילול, לגודל פרי, ואין כאן המקום להאריך בזה.
ג. דעתינו שלכתחילה אפשר לעשות אוצר בית דין גם בירקות, וכפי שכתבו כמה מגדולי רבני ספרד, ובינהם הגאון רבי ברוך מאני, רבי ניסים כדורי, רבי עובדיה יוסף זצ”ל, ועוד מגדולי הדורות, שבזה קיי”ל כשאר ראשונים ולא כדעת הרמב”ם, בעבר השתדלנו בכל הירקות לנהוג כך, אולם לצערי הציבור חשש מכל מיני פחדים של שאריות וכו’, ולא לקחו תוצרת זו, ונגרם הפסדים, לכן אנו ממעטים בירקות. אולם בפירות משתמשים רק באוצב”ד.

ברכתו בורא פרי אדמה, לכל העדות והמנהגים

אני רואה ומתבונן על שאלה זו בצורה כואבת, ואין כאן המקום.
למעשה, כל החתימות והחותמות אינן חשובות, אם אין גוף מקצועי בחרקים שמלווה את הגידולים, ואם יש אחד כזה מספיק לחלוטין, בלי כל צורך בשלל החתימות.

בברכה

1. כל שאין מדובר בטעמים נגדיים שמקפידים להרחיק כמו מלוח ומתוק או חלב ובשר, אין כל מניעה לכל הדיעות גם המצריכים שאפשר לחבר לאחר האפייה, מותר להפריש מן העיסה עם ברכה.
2. קמח מלא ולבן, אין נחשב הקפדה גדולה, ואין בעיה לצרף.

אפשר לראות בהרחבה בספרי תבואת השדה מה שכתבנו בזה

כל קשירה שמטרתה לעיצוב העץ, אין מקום להתיר אלא במקרים חריגים להציל העץ.
אם המטרה שלא יתחככו הפירות בקרקע וייפסדו יש להתיר.
אולם אם המטרה היא לא חקלאית אלא סיוע בכיסוי גדר, לכאורה זו מלאכה מותרת

בבירה רגילה ללא תוספים, אין כל חשש איסור, להוציא חשש של ‘חדש’ בשעורה בתקופה של כשלושה חודשים לפני פסח ועד חג הפסח, שאז יש להקפיד לרכוש בכשרות או במדינות לאחר בדיקה שאין שם איסור חדש.

לסומכים על רבינו הרדב”ז ועל רבינו הבן איש חי, וכן הורו חכמי הספרדים, שכל הנותן פרי תוך שנתו אין מה לחוש לגביו לערלה והוא נידון כירק, הרי שאין לחוש כלל לערלה, ודינו כירק.
בתרומות ומעשרות גם בעציץ שאינו נקוב חייב מדרבנן, ואם זה תחת כיפת השמים ולא תחת מבנה חייב בהפרשה עם ברכה.

גם בתוצרת של גוי, יש כמה פתרונות חוץ משליחות. וכיודע לועדי הכשרות שעסוקים בתחום זה, שפועלים מידי יום ביומו ממול נכרים כיצד לעשות נכון על פי ההלכה, וברור שאם יש בעיה כזו בחברות הנ”ל שזה נעשה כדת וכדין.
ועוד שלענ”ד ‘מאמין על ידו’ הוא פתרון גדול לנכרי, וכך מעידים חכמי ירושלים שכך נהגו בזמנם וכעדות הגרצ”פ פראנק, ומעדני ארץ ועוד [תרומות פ”ד ה”א אות א ד”ה ומיהו].
ועוד כתבנו בזה בתבואת השדה הלכות חלה, ובקצירת השדה כרך שני פרק יד.

יש להפריד את העלים הנאכלים, להשרותם בחומר השריה למשך כ – 5 דקות, ולשטוף כל עלה היטב תחת זרם מים חזק תוך כדי שפשוף העלים. באם המשתמש כבר בקי ומכיר את החרקים בעלי הקאת, באפשרותו להתבונן ויזואלית על העלים משני צדדי העלים לראות אם יש חרקים, אולם זה חייב להיות ממול מקור אור שהחרקים ניכרים היטב. חשוב לציין, שניעור בלבד אינו יעיל להסרת החרקים.

כל שהאכן הפירות קיימים כל השנה, ממילא אין שמחה בראייתן, ואין מברכים עליהם שהחיינו. מאידך אם הם נמצאים בשימורים או יבשים, ובטרי פעם בשנה בהחלט אפשר לברך שהחיינו על הטרי.
מילון אכן כבר יש כל השנה, ואין עליו ברכת שהחיינו.
אבטיח, כמדומני שעדיין יש הפסקה קצרה, אמנם אם אכן יהיה מצוי לאורך כל השנה, גם שם ברכת שהחיינו תתבטל.