הבורגול מיוצר מחיטה מבושלת שיובשה ועברה גריסה, ישנם שלשה אופני גריסה בבורגול, גס, דק, ג‘ריש [=דק מאד]. כיון שהבורגול הוא למעשה חיטה, שיש בה נגיעות מרובה של מזיקי מחסן עקב האחסון הרב שהיא עוברת ובפרט עקב תנאי אחסון לקויים [ראה לקמן ערך “חיטה”], יתכן שהבורגול כבר יוצר מחיטה נגועה, אלא שתהליך הבישול שלו לא יכול להותיר שום חרק חי, שיכול להוות מקור להתפתחות אח”כ. מאידך גם חרקים מתים אסורים, והגם שבשלב הסינון והגריסה של הבורגול החרקים נפלטים החוצה או מאבדים את צורתם, אולם החשש הגבוה יותר הוא האחסון של הבורגול עצמו, שאז הוא מקבל נגיעות של חרקי מחסן שונים כגון החדקניות, חיפושיות זחלים ועוד.

אופן הבדיקה והשימוש:
עיקר הנגיעות של הבורגול הוא בין שברי הגרגרים, וכאמור שני סוגים עיקריים האחד הם החרקים הבוגרים שניכרים היטב בבדיקה, והסוג השני הם הזחלים שצבעם לבן ובתחילת חייהם עם זעירים ביותר ולעיתים כרוחב שערת אדם. יש לפזר את הבורגול על משטח כתום ועדיף אם יש אפשרות על שולחן אור [ובפרט במקומות המוסדיים], ולהסיר את הגרגרים הנקובים, ו/או את החרקים, במידה ונמצאו זחלים או חרקים זעירים, רצוי לא להשתמש במוצר זה, עקב הקושי בהפרדתם לחלוטין מהמוצר שהוא גרוס. על מנת להבטיח שאין זחלים קטנים או חרקים זעירים, ניתן לסנן את הבורגול, במסננת שתותיר את החרקים במסננת [בבורגול גרוס דק], או לחילופין שהחורים במסננת גדולים דים שהזחלים יעברו אל המשטח [בבורגול גרוס גס].