דג הסמאלט/ריח/Smelt

דג הסמאלט שייך למשפחת  אוסמרידה שאליהם שייכים גם דגי הקפלין ראה להלן בערכם.

דגים אלו נקראים כך, על שם ריחם החזק ביותר.

דגים אלו מצויים גם במימי האוקיינוס (האטלנטי הצפוני וצפון האוקיינוס השקט) וגם בנהרות, נחלים ואגמים באירופה, בארה”ב ובצפון מזרח אסיה.

בדומה לדגי הסלמון גם דגים אלו חיים בים, אך נודדים למים מתוקים ונהרות כדי להתרבות.

להוציא מין בודד של דג זה שכל חייו הוא במי הים. ויש מינים שהם קבועים במים מתוקים.

דג סמאלט, בתמונה התחתונה הדג עם הביצים מאכל פופולרי ביפן

אורך הממוצע של הדגים הוא 20 ס”מ אם כי יש מינים שאורכם עלול להגיע עד 70 ס”מ.

צבע גופם כסוף ובשרם מאד שמנוני בפרט לאחר תקופת ההשרצה.

דגים אלו פופולריים במדינות רבות, כאשר בהודו אכילתם נפוצה כדגים מיובשים (שלימים עם ראש), באזורים אחרים בהודו זה נפוץ כדג מטוגן שלם.

גם בסין זו דרך אכילה נפוצה שלהם.

ביפן הדג מאד פופולרי לצלותו על הגריל כאשר הוא מלא בביצים.

קיימים גם סוגי מאכלים הכוללים הסרת הראש בני מעיים ושאר ניקיונות הדג כרגיל.

ביצי הדג צבעם נוטה לכתום, ומשמשים בתעשיית הסושי.

הדגים הצעירים ניזונים מזואופלנקטון, והבוגרים יותר ניזונים מסרטנים, שרימפסים, תולעים, חסרי חוליות.

הדגים שמקורם בים אז ככל דגי הים, לעיתים יש נגיעות חיצונית, ולעיתים נגיעות פנימית תולעים, ציסטות בחללי הראש והגוף, דגים אלו משמשים כמאכל לסלמונים, לכרישים ולכלבי ים, וגם אצלם מתרחש מחזור החיים של תולעי אניסאקיס, גם אם הם נתפסים באגמים, ואופן בדיקתם שווה.

מאידך דגים שהם שוכני קבע במים מתוקים, אין בהם תולעי אניסאקיס אולם בהחלט תיתכן בהם נגיעות של שאר טפילים הנמצאים גם במים אלו.

סמאלט – אופן הבדיקה והשימוש:

דגים טריים:

• יש להסיר את הראש או לחילופין, לחצות את ראש הדג, להסיר ממנו את הזימים, הלשון ושאר איברי הפנים, ולשטפו היטב תחת ברז מים תוך כדי שפשוף היטב.

אפשר גם באמצעות לחץ אויר חזק או קיטור חזק, להכניס אל החללים ולנקות היטב.

• את איברי הפנים יש להשליך, את הקרום השחור יש לנקות ולגרד היטב בכל דפנות הבטן, ובצמוד לשדרת הדג, ולשטוף היטב תחת ברז מים תוך כדי שפשוף היטב, ולהתבונן היטב שלא נותרו כל תולעים, ‘ציסטה’ או ‘כיסים’ של טפיל בתוך חלל הבטן.
• יש להתבונן חזותית על גבי הדגים ובעיקר באזור הסנפירים, צדדי הבטן התחתוניים, ובאזור הצוואר והזנב, באם לא נראה כל סימן אדום המסמן פציעה של טפיל חיצוני שחדר מבחוץ.

במידה ויש חשש או סימן של פצע אדום יש לחטט אחריו עד עומק חצי ס”מ.

• בנוסף מחשש לטפיל, שיושב על עור הדג (ללא חדירה לבשר הדג), אפשר להסיר את העור, ואין חשש כלל.

או לחילופין לגרד היטב עם סכין את כל עור הדג מכל צדדיו.

דגים מיובשים

ראה להלן בפרק הבא בערך ‘דגים מיובשים’

דגים שהם שוכני קבע במים מתוקים

לא נבדקו ואין לי מידע מספיק, אולם המנקה בצורה האמורה ודאי שיצא מכל חשש.

אופן השימוש בביצי הדגים

ראה להלן בפרק העוסק בדגים מעובדים בערך ביצי דגים.

תולעת שני חלק ב דגים