צנון – חרקים, נגיעות ואופן הבדיקה והשימוש

פרי הצנון [וכן הצנונית – הגם שבדר”כ היא יותר נקיה] לעיתים נגוע בזחלים של עש [בד”כ צבעם לבן וראשם כהה]. הזחלים חודרים לפרי  מאזור העלים לתוך הפרי.

סימני הנבירה אינם נראים תמיד לעין. סימני נבירה גסים בצנון הם אינם סימני נבירה של זחל העש, אלא כרסום של נובר שדה שאינו חודר פנימה.

כמו כן קיימים פגעים טבעיים בגידול המותירים כתמים על גבי הצנון, ואינו סימן לנגיעות.

סימני נבירה חיצוניים בצנון

אופן הבדיקה והשימוש:

יש להתבונן ויזואלית סביב כל הפרי אם יש סימני מחילות לתוככי הפרי. לחתוך את הצנון בראשו חתך לרוחב הירק, ולראות אם יש סימני נבירה מכיוון ראש הצנון,

במידה ונמצא יש לחטט עד לעומקו ולראות אם נמצאים שם זחלים. במידה ולא נראה כל סימן מותר להשתמש בצנון. אולם רצוי לפרוס את הצנון לפרוסות ולהתבונן שאין מחילות או סימני נבירה.