לוגו בית המעשר
|

דג באס שמקורו מהכנרת

באס/Bass

י"ב אדר ב' התשע"ט | 19/03/2019

באס/באס הסלע/באס מפוספס/באס לבן/Bass

דגי הבאס חיים במגוון מקורות מים, גם בנהרות. אגמים של מים מתוקים. ים (Sea bass) וגידולי בריכות של מים מליחים ומים מתוקים.

באס הסלע (striped bass)

כך שמו מפני שחי באיזורי החוף ולרוב במפרצים בקרבת סלעים, וכאמור היום מגדלים אותם בגידול חקלאי בבריכות.

להבדיל מהגידול בטבע שם מגיע הדג למימדים גדולים של יותר מ 1.5 מטר.

הרי שבגידול החקלאי גודלו בממוצע בין 20-40 ס”מ.

 

דג באס מגידול בריכות

דג באס מגידול בריכות

 

דג באס שמקורו מהכנרת

דג באס שמקורו מהכנרת

 

בטבע הדגים ניזונים מדגים קטנים מהם, מסרטנים וחסרי חוליות, צמחים ועוד.

הנגיעות של טפילים ותולעים בדגים אלו, תלויה באופן גידולם ובמקורו. כאשר הגדל בנהרות בד”כ בחזקת נקי.

מאידך הגדל באגמים תלוי בסוגי האגמים (בכנרת הדג נדיר מאד, ואם נידוג שם, ראה לעיל בערך אמנון), מצד שני, הגדל בבריכות הדגים (גם בבריכות של מים מליחים מצאנו נגיעות שאופיינים למים מתוקים, כנראה עם הדגיגים שהגיעו ממים מתוקים), יש לגבם חשש נגיעות של טפילים חיצוניים שונים ובעיקר ‘לרניאה‘ ו’ארגולוס‘ – ראה לעיל בערכם.

ודגי הבאס שמקורם מן הים, ככל דגי הים, לעיתים יש נגיעות חיצונית, ולעיתים נגיעות פנימית תולעים, ציסטות בחללי הראש והגוף.

 

טפיל לרניאה בזנב הדג

טפיל לרניאה בזנב הדג

 

טפיל לרניאה בחלל הראש ללא פציעה חיצונית ניכרת בדג

טפיל לרניאה בחלל הראש ללא פציעה חיצונית ניכרת בדג

 

(בבדיקות שעשינו לדג ממשפחה זו, שהגיע ממדינת אריתריאה, נמצא הדג נקי מטפילים חיצונים ופנימיים, אולם לא היה די בכמות הבדיקות כדי לקבל הכרעה של ממש על דג ממקור זה).

 

באס – אופן הבדיקה והשימוש:

 

דגים הנקנים בחנויות העומדות תחת פיקוח כשרותי מיוחד גם לענין טפילים

  • , מקורם מבריכות גידול המטופלות כדבעי, ומפוקחות על ידי גוף כשרות מומחה בטפילים, הרי שהדג בחזקת נקי,

 ואין חשש לטפילים חיצוניים כלל. ומותר לאוכלם ללא חשש כולל ראש הדג ושאר איבריו.

ומעיקר הדין אין צריך לחוש לנמטודות שאינן מצויות בדרך כלל.

(וכאשר יש חשש למקרה נדיר של נגיעות, הכשרויות הבקיאות בפיקוח הטפילים, מודעים ובודקים ועושים את כל הנדרש.

והרוצה לבדוק לעצמו, לאחר הוצאת בני המעיים, יגרד היטב את דפנות הבטן, ואת ראש הדג יסיר, או יחתוך ויוציא ממנו את איברי הפנים של הראש, וישטוף היטב תחת זרם מים תוך כדי הברשה או שפשוף.

כמובן שבשיווק פילה של הדג, אפשר להשתמש ללא חשש כלל).

 

  • דגים שמקורם מנהרות בטבע, הם בחזקת נקיים.

דגים שמקורם מאגמים

  • או מבריכות גידול שאינן מפוקחות כשרותית על ידי גוף המתמחה בכך, קיים חשש לנגיעות בדג.

ויש לנקותו כדלהלן:

  • טפיל ‘ארגולוס כמבואר במבוא נותר על עור הדג ואיננו חודר פנימה, להוציא חדירה אפשרית לחלל הפה או איזור הזימים.

טפיל זה אוחז בדג בעוד הטפיל חי, אולם לאחר מיתתו אחיזתו חלשה ביותר, ולכן דג שעבר הקפאה, או אף מצונן שעבר זמן לאחר מיתתו, יש לשטוף היטב תחת ברז מים תוך כדי גירוד עור הדג, בכל גופו גם במקום שאין קשקשים.

  • מחשש לטפיל ‘לרניאה‘ שחודר לגוף הדג, יש להתבונן היטב (בעיקר באזור הסנפירים, צדדי הבטן התחתוניים, ובאזור הצוואר והזנב)

ולוודא שאין מבחינים בפצע או סימן אדמומית כל שהיא, במידה ומבחינים בפצע או סימן אדום יש להסירו עד עומק של כחצי ס”מ.

  • בחללי הדג, שהם הפה, הזימים, ומחשש לנגיעות נדירה יותר של נמטודות בדפנות בטן הדג, על כן יש או להסיר את ראש הדג לחלוטין, או לחילופין לחצות את ראש הדג, להוציא ממנו את איברי הפנים של הראש, ולשטוף היטב תחת זרם מים תוך כדי הברשה בכל דפנות ראש הדג.

וכן לאחר הסרת מעי הדג, לשטוף תוך כדי הברשה את כל דפנות הבטן.

 

דג מדייג טרי

באם קונים דג מדייג טרי, יש להמתין מספר שעות לאחר מותו או להקפיאו למשך זמן עד שיוקפא.

(השריה בחומץ ומלח אינה מועילה לשיחרור אחיזת חרקים).

ולאחר ההפשרה לגרד את עור הדג היטב, ולבצע את התהליך האמור.

באם מסירים, את ראש הדג, ואת עור הדג, ומנקים היטב את דפנות בטן הדג, לאחר התבוננות שאין פצע אדום מחמת חדירה של טפיל, הדג בחזקת נקי ומותר באכילה.

דגים שמקורם מן הים

  • יש להסיר את הראש או לחילופין, לחצות את ראש הדג, להסיר ממנו את הזימים,הלשון ושאר איברי הפנים, ולשוטפו היטב תחת ברז מים תוך כדי שפשוף היטב.

אפשר גם באמצעות לחץ אויר חזק או קיטור חזק, להכניס אל החללים ולנקות היטב.

א. את איברי הפנים יש להשליך, את הקרום השחור יש לנקות ולגרד היטב בכל דפנות הבטן, ובצמוד לשדרת הדג, ולשטוף היטב תחת ברז מים תוך כדי שפשוף היטב, ולהתבונן היטב שלא נותרו כל תולעים, ‘ציסטה’ או ‘כיסים’ של טפיל בתוך חלל הבטן.

ב. יש להתבונן חזותית על גבי הדגים ובעיקר באזור הסנפירים, צדדי הבטן התחתוניים, ובאזור הצוואר והזנב, באם לא נראה כל סימן אדום המסמן פציעה של טפיל חיצוני שחדר מבחוץ.

במידה ויש חשש או סימן של פצע אדום יש לחטט אחריו עד עומק חצי ס”מ.

ג. בנוסף מחשש לטפיל, שיושב על עור הדג (ללא חדירה לבשר הדג), אפשר להסיר את העור, ואין חשש כלל.

או לחילופין, באם זה דג מצונן כלומר שעבר כבר זמן לאחר מותו, אחיזת החרקים בו חלשה יותר, ואז מגרדים היטב עם סכין את כל עור הדג (גם במקום שאין קשקשים).

ובאם הוא נידוג טרי יש להמתין מספר שעות לאחר מותו או להקפיאו למשך זמן עד שיוקפא, ואז לשטוף ולגרד היטב את עור הדג.