סקירה מורחבת על התריפס האדום

מקורו  של תריפס אדום הוא ממרכז אפריקה, בארץ הוא נמצא בכל אזורי הארץ.

צבע הבוגר חום כהה עד שחור. צבע הכנפיים חום בהיר. למחושים 8 פרקים ואורכם 0.3 מ”מ.

אורך גופו של הזכר 1.3 מ”מ. ואורך גוף הנקבה 1.5 מ”מ.

הביצה מידותיה 0.1 על 0.3 מ”מ.

הזחל, בעת בקיעתו צבעו שקוף מלבד עיניו האדומות, אולם לאחר שהזחל מתחיל לאכול הופך צבעו בשלב הראשון לצהוב ולבסוף לאדום.

אורך גופו 1.5 מ”מ.  קדם הגולם והגולם צבעם לבנבן – אדום, אורכם 1.5 מ”מ.

הנקבה מטילה את הביצים ברקמת העלה [באמצעות צינור הטלה], בעיקר בצד התחתון של העלה,

מקום ההטלה בולט על שטח פני העלה. מספר הביצים לנקבה הוא כ– 50 ביצים.

הטמפרטורה האופטימלית להתפתחות הביצים היא בין 27-30 מעלות צלסיוס. מעל 37 מעלות צלסיוס, אין התפתחות של זחלים מהביצה.

הגם שבכל עתות השנה ניתן למצוא דרגות שונות של התריפס, בכל אופן אין התפתחותו בימי חמסין,

במהלך חודשי סוף הקיץ והסתיו אוכלוסיות התריפס מתעצמות מאד.

הזחל של התריפס דומה לבוגר אולם הוא חסר כנפיים [שמתפתחים רק בדרגה האחרונה של הזחל].

בקצהו האחורי נושא הזחל טיפת צואה שחורה הנאחזת שם בעזרת ששת הזיפים הקטנים שבפרק הבטן התחתון, הזחל מטייל עם הטיפה עד שזו גדלה ונופלת.

הזחל מיד לאחר בקיעתו מתחיל לאכול, ומשאיר סימני מציצה בצבע אפור-כסף, ונקודות שחורות מבריקות שהם צואתו.

הזחל מתפתח בשתי דרגות, כאשר מעל 33 מעלות צלסיוס רבה תמותתו ומעל 37 מעלות צלסיוס לא יתגלם אף זחל.

ומתחת ל 14 מעלות צלסיוס מתים רוב הזחלים. בטמפ’ נוחות שלב קדם-גולם הוא יום אחד ושלב הגולם הוא יומיים.

במשך שנה מקים התריפס 7 דורות.

מספר הפונדקאים של התריפס האדום  הם רבים מאד, בעיקר בעצים שונים ובעצי נוי רבים.

פגיעה משמעותית מאד פוגע התריפס בעלי גפן, אולם עיקר פגיעתו הוא לאחר תום הריסוסים כלומר לאחר הבציר.

מצב זה מבהיר לנו את חומרת האיסור שנקטו רבני בגדד וארץ ישראל נגד אכילת עלי הגפן, וראה בערך : עלי גפן