רוטברש/ורדון/דג אדום/Red fish/ Sebastes

דגי הרוטברש שייכים למשפחה ענקית וגדולה הנקראת Sebastes הכוללת בתוכה 109 מינים הנמצאים בדרום האוקיינוס השקט ובצפונו.

בדרום האוקיינוס האטלנטי ובצפונו. כאשר בדרום קליפורניה נמצאים יותר ממחצית המינים של דג זה.

עיקר הדייג של הדגים המסחריים למאכל, הם באזור איסלנד לכיון דרום מזרח גרינלד, ועוד.

הדגים מאופיינים כדגי עומק החיים בינות לסלעים, הדגים נמצאים עד עומק של 1000 מטר.

צבע הדג הוא אדום חזק, כאשר במינים הדומים, הצבעים משתנים לאדום בהיר, כתום ועוד.

תופעה מעניינת בדגים אלו, שבעונה בה דגים אותם בעמקים, בזמן שהם עולים על הסיפון, עיניהם יוצאות ובולטות כלפי חוץ.

המינים השונים בדג

באיסלנד ששם כאמור עיקר הדייג המסחרי של דגים אלו, יש שני מינים האחד הוא Mentella כאשר תאריך הדיג של זן זה הוא בחודשי הקיץ (יוני, יולי, אוגוסט. ולעיתים מקדים לחודש מאי).

כל דיג בתאריך אחר של דג הרוטברש, הוא איננו מזן זה, אלא זן אחר, ראה להלן.

צבע הדג אדום.

הדג משווק באופנים שונים, או בעודו שלם וקפוא, לאחר הוצאת בני המעיים וניקוי חלקי של חלל הבטן או כפילה עם עור.

כאשר בעולם קיימים מפעלים כגון בסין הרוכשים את הדג שלם ומעבדים אותו לשיווק כפילה.

דג רוטברש מזן מנטלה

המין השני הנפוץ אף הוא באזור איסלנד הוא Marinus-מרינוס, צבע הדג הגם שיש לו נטייה קלה לאדמומית, צבעו העיקרי הוא כתום.

הדייג שלו הוא בעיקר באזור הצפוני של איסלנד כולל צפון מערב וצפון מזרח, ובקרבת מקום של כ 50 מייל מאיסלנד.

דג רוטברש מזן מורינוס

מין מסחרי נוסף של דגים אלו נדוג בצפון אלסקה והוא  Alutus המין הזה נמצא בשפע באלסקה.

גם הדגים הללו שוכני עמקים, להוציא בימות הקיץ שנמצאים בעומקים רדודים יותר.

דגים אלו משריצים ולדות חיים ולא ביצים המופרים בים.

דייג מרובה באזור זה, גרם לעצירת הדייג בים זה.

ששב והתחדש לפני כשלש שנים, נכון להיום המפעלים בסין מקבלים דג זה מאלסקה, ומפלטים ומשווקים אותו כפילה עם עור או ללא עור למדינות רבות.

דג רוטברש מזן אלוטוס

נגיעות בטפילים בדג הרוטברש

תולעי אניסאקיס

בכל שלושת המינים הללו מצויים תולעי אניסאקיס לרוב.

הדייג של דגים אלו הוא דייג ארוך, והם מגיעים בחזרה מן הדייג, כאשר כל הדגים כבר מנוקים במעיים, ומוקפאים ומסודרים בקרטונים.

האניות משמשות כמפעל צף. סיירתי בכמה אניות שדגים את הדגים הללו באיסלנד וראיתי שהם מתנהלים כמפעל לכל דבר.

וכמובא באורך בסקירה על הטפילים בערך ‘אניסאקיס’ באופן כזה שמנקים את איברי הפנים ולא מנקים ושוטפים היטב את דפנות הבטן, נותרים תולעים שמחוסר מזון חודרים לבשר הדג, וזמן קפיאתם הוא לאחר שהדג כבר קופא.

כאשר הדגים מגיעים לעיבוד הם כבר עם תולעים הנמצאים לעיתים על הקרום השחור, ולעיתים חלק בפנים וחלק בחוץ ולעיתים הכול כבר בבשר הדק של הדג במקום  שעוטף את בני המעיים.

תולעי אניסאקיס על דפנות בטן הרוטברש

טפיל ‘סיפיריון לומפי’

באזור הדייג של המנטלה (לא כולל את ים ברנט) מצוי טפיל ‘סיפיריון לומפי’  (שמו נובע מכך שהפעם הראשונה שנראה טפיל זה היה על הדג הלומפי).

הטפיל “סיפיריון לומפי” הוא פרוק רגלים ובשונה מטפילים אחרים הוא גדול ביותר ומגיע עד לגודל של 5 ס”מ.

נקבת הטפיל היא הפעילה, היא חודרת עם ראשה לתוך עור הדג ומתיישבת בשרירי הדג, שאר גוף הטפיל נשאר בחוץ.

בחלקה האחורי של הנקבה (החלק שנשאר בחוץ) יש שני שקי ביצים גדולים ובולטים.

הביצים שבתוך שק הביצים של הנקבה הם בקוטר של כ- 5 מ”מ.

שלבים צעירים מאד של הנקבה בגודל 2 מ”מ נמצאו תחת עור הדג של דג האדום.

טפיל זה גדל במים, הוא נכנס לדג מבחוץ, ומוצץ את דמו ואת מזונו, בד”כ אין הטפילים גורמים נזק לדג והוא חי עם הדג, אולם אם הם קיימים בכמות גדולה, הם גורמים לו לחולשה גדולה עד גסיסה ומוות.

טפילי סיפיריון לומפי ברוטברש מזן מנטלה

מקום חדירת הטפיל בדג

אחוזי הנגיעות בדג זה מזן מנטלה, מגיע לעיתים ל 42%, כאשר שהיתי באיסלנד כמה פעמים, מצאתי קרוב לרוב נגיעות בטפילים אלו בדג זה.

כיון שדג זה משווק כקפוא והטפיל מת, שירותי הבריאות כולל בישראל אינם אוסרים ייבוא של דגים אלו.

כאשר הדג עובר במכונה להורדת קשקשים, אזי הוא גם חותך את החלק החיצוני של הטפיל, אולם הוא משאיר את העוגן תקוע בתוך הדג, ומבחוץ ניכר במראה האדמומית, ובמישוש (המקום קשה), וכיון שהוא ניכר, אינו בטל אף שאיננו שלם (ראה מש”כ בזה בשו”ת שש משזר ח”א יו”ד סי’ ה-ו).

גם בדגים המשווקים כפילה, מצאתי שאריות של טפילים, ויש להיזהר בזה.

לאחר הסרת הקשקשים, ניתן עדיין להבחין בעוגן שנותר בתוך הדג

כאמור, טפיל זה נמצא בזן ‘מנטלה’, ולא מצאתי אותו בזן ‘מורינוס’, הגם שגם מקורו מאיסלנד, אולם הוא מגיע מאזור דייג אחר ובעונה אחרת.

ובנוסף טפיל זה לא מצאנו בזן ‘אלוטוס’ המגיע מאלסקה.

רוטברש – אופן הבדיקה והשימוש:

דגים שלימים קפואים ללא בני מעיים – מהים הפתוח:

יש להסיר את הראש או לחילופין, לחצות את ראש הדג, להסיר ממנו את הזימים, הלשון ושאר איברי הפנים, ולשטפו היטב תחת ברז מים תוך כדי שפשוף היטב.

אפשר גם באמצעות לחץ אויר חזק או קיטור חזק, להכניס אל החללים ולנקות היטב.

בזן ‘מנטלה’:

יש להתבונן חזותית על גבי הדגים אם קיים טפיל חיצוני (‘סיפריון לומפי’) על עור הדג בשלימותו או שהחלק החיצוני הוסר, ואז נותר מקום פציעה (אפשר להרגיש זאת במראה אדמומי או במישוש כשמרגישים חלק קשה במישוש), ואזי יש לחטט עד שורשו ולהסירו.

בשאר הזנים הנז’ אין לחוש לטפיל זה.

את דפנות הבטן יש לנקות היטב ולהסיר את הקרום השחור ולגרד היטב בצמוד לשדרת הדג, ולשטוף היטב תחת ברז מים תוך כדי שפשוף היטב ועדיף תוך כדי הברשה, ולהתבונן היטב שלא נותרו כל תולעים, ‘ציסטה’ או ‘כיסים’ של טפיל בתוך חלל הבטן.

את חלק הדק של הדג שהיה עוטף את בני המעיים (מקום איברי הפנים, שבחלק זה של הבשר נמצאים בעיקר תולעי אניסאקיס.

מיקומם עד קו האורך החוצה הדג, בתוספת כס”מ כלפי הגב כמסומן בתמונה)-יש לחתוך מהדג ולהשליכו.

לחילופין בשעת הצורך, ניתן להסיר את עור הדג מעל חלק דג זה שחתכו, ולשקף אותו על גבי שולחן אור (או ממול מקור אור), ולהתבונן אם יש תולעים בתנוחה של תנומה או תנועה הנמצאים בבשר הדג ולהסירם.

פילה הדג:

באם הפילה הוא עם עור, יש להתבונן חזותית על גבי הדגים אם קיים הטפיל הנז’ על עור הדג בשלימותו או שהחלק החיצוני הוסר, ואז נותר מקום פציעה, ואזי יש לחטט עד שורשו ולהסירו.

בפילה בין עם עור או לאו, את חלק הדק של הדג שהיה עוטף את בני המעיים (מקום איברי הפנים, שבחלק זה של הבשר נמצאים בעיקר תולעי אניסאקיס. מיקומם עד קו האורך החוצה הדג, בתוספת כס”מ כלפי הגב) – יש לחתוך מהדג ולהשליכו.

לחילופין בשעת הצורך, ניתן להסיר את עור הדג מעל חלק דג זה שחתכו, ולשקף אותו על גבי שולחן אור (או ממול מקור אור), ולהתבונן אם יש תולעים בתנוחה של תנומה או תנועה הנמצאים בבשר הדג ולהסירם.

תולעת שני חלק ב דגים