קינמון
כ' אדר ב' התשע"ט | 27/03/2019
הקינמון הוא קליפה פנימית של עץ ירוק עד הגדל בעיקר באסיה ובדרום אמריקה, וכיום במדינות נוספות. כאשר עיקר הגידול והשיווק הוא ממדינת סרי לנקה. הקינמון משווק לצרכן הן בצורתו הטבעית, כאשר קליפת הקינמון הגסה היא עם הטעם החזק יותר, וממנו מייצרים בעיקר את האבקה הטחונה. הן כמקלות קינמון [כאשר בזמן שפשוף הגזע חורצים באמצעות סכין חריצים לאורך, ובזמן הייבוש מתקלפת הקליפה מן הגזע ומתגלגלת סביב עצמה. ומשווקת כמקלות ארוכים, לתעשיית התבלינים, ונחתכת למקלות קטנים יותר ומשווק כך לצרכן], הן כשבבים גדולים,והן כאבקה טחונה.
הקינמון המשווק במתכונתו הראשונית, הכולל קליפות עץ גדולות, שוהה בסככות ביתיות, ובתנאים שאינם סטריליים בדרך כלל, והוא עלול להיות מותקף במזיקי מחסן שונים. במידה והוא שוהה במקום עם לחות, הוא עלול להיות מותקף אף במזיקי מחסן זעירים כגון הפסוקאים ואקריות המחסן. גם השיווק של הקינמון במקלות קטנים ומגולגלים מותיר מקום מחבוא לחרקים שנשארים שם. החרקים מכרסמים ונשארים על פני המקל, ובדרך כלל אינם חודרים אליו.
אופן הבדיקה והשימוש:
מקלות קינמון ארוכים, או קצרים – יש לפתוח את הקיפולים, לשפשף היטב במברשת רכה את פני כל המקל, או לחילופין לשטוף היטב תחת ברז מים, תוך כדי שמשפשפים ביד של פני כל המקל מכל צידיו ובפרט בחלקו הפנימי שהיה מגולגל.
שבבי קינמון – בדרך כלל בחזקת נקי, אך רצוי לבדוק מדגמית באמצעות סינון ברשת סינון עם חורים גדולים, ובדיקת הנשורת.
קינמון טחון – בחזקת נקי. באם נתגלו חשדות כלשהם, של קורים או גבישים, או כל מיני סימני חרקים אחרים, יש לבדוק את התכולה וכדלהלן: יש לשפוך את התוצרת על גבי משטח בצבע כתום, ולראות האם הזרימה חלקה. יש לפזר את האבקה ולבדוק שאין חרקים בוגרים או זחלים, גושים או קורים. באם נמצאה נגיעות הסרתם מהאבקה הטחונה קשה, ועדיף שלא להשתמש במוצר זה.