לוגו בית המעשר
|

קוצ‘יניל – E120

כ' אדר ב' התשע"ט | 27/03/2019
צבע מאכל אדום שמשתמשים בו בתעשיית המזון, צביעת בדים וכיו”ב. מקור הצבע הוא מכנימת הקוצ’יניל [Cochineal scale] ששייכת למשפחת כנימות המגן. [השם המדעי של הכנימה הוא: Dactylopius coccus]. הכנימות הללו מתפתחות על צמחים, בעיקר ממשפחת הצבר, ומשם נאספות. גוף הכנימה מכיל כמות מרובה של חומצה כרמינית [Carminic acid] שהוא חומר בצבע אדום. לאחר אסיפת החרקים, הם מומתים באמצעות הטבלה במים חמים, לאחר מכן הם מיובשים בתנור, נטחנים, ומורתחים במים. לתערובת מוסיפים מלחי אלומניום וסידן [ולצורך הצללה משתמשים בחומרים נוספים]. המוצר הסופי הוא צבע מאכל אדום. [יש מדינות שאוסרות את השימוש בצבע זה, ויש מדינות שמעדיפות צבע טבעי זה על צבעים סינטטיים תחליפיים].
מבחינה כשרותית, מכיון שהדם לאחר ייבושו נעשה כעפר בעלמא, ראה בכרך א פרק ו סעיף מא, שדעת רבים מהפוסקים להתיר את השימוש בצבע מאכל זה, ביניהם שו”ת תפארת צבי (יו”ד סי’ ע”ג), מעם לועז פרשת תרומה שהתיר את הקירמיז [שהוא השם של מוצר זה בערבית], וכן פסק המהר”ם בן חביב בשו”ת קול גדול סי’ ס”ה, וכן כתב מרן החיד”א בספר טוב עין (סי’ יח, צה) והוסיף שם שכן דעתם להתיר של מהר”ש שלם מאמסטרדם ומוהר”א ישראל זצ”ל. וכן כתב בשו”ת שערי צדק (יו”ד סי’ ק) וכן כתב להתיר הגר”ח פלאג’י זצ”ל בספרו גנזי החיים מערכת ת אות י, והוסיף שם שהנזהר בזה אינו אלא ממדת חסידות. וראה עוד שם שלמרות שיש ביטול יש לדון האם יש חשש משום חזותא, אך למעשה יש להתיר ואין לחוש לזה וכפי שמוכח מדין הכורכום המובא בש”ך בסי’ קיד, ראה שם. מכל מקום הלכה למעשה, מכיון שבימינו קיימים תחליפים לצבע אדום שהם כשרים ומקורם איננו מחרקים, ודאי שעדיף להשתמש בהם ולא להיכנס לספיקות.