סקירה מורחבת על חרק הציקדה

בתת  סדרת הציקדיים מוכרים בעולם מאות מינים. אולם רק בודדים מתוכם ידועים כגורמים נזק כלכלי ובפרט לצמחי תרבות. צבע הציקדה בד”כ ברוב המינים הוא ירוק בהיר.

ובחלק מהמינים הוא לבן – צהבהב. חום – שחור. צהוב – חום ועוד. בחלקם יש מופעי צבע שונים על הכנפיים שהם בד”כ שקופות.

על חלקם יש פסים אדומים. על חלקם ציור או כתם שחור. כתמים צהובים. נקודות חומות ועוד.

ציקדות במופעים שונים

גוף הציקדה הוא צר ומוארך. הכנפיים בולטות מעבר לקצה הבטן. הרגלים האחוריות ארוכות הרבה מן הקדמיות.

הביצה צורתה סגלגלה וצבעה לבנבן. הזחל בזמן הבקיעה צבעו בהיר מאד, ובכל נשל צבעו משתנה ומתכהה יותר עד שמקבל את צבעו הסופי כבוגר.

בכל הדרגות הזחל דומה לבוגר אלא שהוא חסר כנפיים.

לנקבת הציקדה יש בקצה האחורי צינור הטלה שבאמצעותו היא מטילה את הביצים לתוך רקמת העלה.

לאחר ההטלה א”א לזהות את מיקומו אלא בהגדלה כין שאין שינוי הנגרם לעלה.

ממוצע של כמות הביצים הוא 16. כאשר יש שהטילו עשרות רבות. ההטלה היא היא בקצב של ביצים בודדים בכל יום.

התפתחות הביצים היא עד 15 יום בקיץ. 20 יום בעונות המעבר ו 40 יום בחורף.

התפתחות מלאה משעת הטלה עד ההתבגרות נמשכת עד 30 יום בקיץ. עד 65 יום בעונות המעבר ועד 140 יום בחורף.

בטמפרטורה נמוכה מ-11 מ”צ נפסקת ההתפתחות. וכשהיא גבוהה מ-27 מ”צ רבה תמותת הזחלים. וכאשר היא נמוכה מ-4 מ”צ או גבוהה מעל 45 מ”צ הזחלים מתים מיד (ומעל 47 מ”צ אף הבוגרים מתים מיד).

ס”ה אורך חיי הבוגרים הוא עד 7 שבועות בקיץ. וביתר העונות עד 5 חודשים. כלומר באם הציקדה התבגרה בסתיו היא חיה כל החורף.

מפאת אורך חיי ימי הבוגרים ותקופת ההטלה הממושכת, יש חפיפה בין הדורות, ובכך מובן ההופעות ההמוניות של הציקדות ובפרט בחודשי הקיץ.

אורח חיי הציקדות

הציקדות מצויות בצדם התחתון של העלים – (בכך הם תופסים מחסה מהשמש) – העליונים של הצמח הן משום רכות של עלים אלו, והן משום שהטמפ’ של העלים העליונים היא נמוכה מאשר של העלים הסמוכים לקרקע.

בעונת החום הבוגרים והזחלים של הציקדה הם זריזים מאד, ודי בנגיעה קלה מאד בעלים כדי להבריח את הציקדה כאשר הבוגרים מנתרים מיד והזחלים יעזבו בריצה את העלה.

בכך מוסבר מדוע הריסוס נגדם קשה מאד כי בזמן הטיפול הם מנתרים מיד.

(ובכך מוסברת התופעה של מציאת הציקדות על עלי גפן למאכל. שכן מבדיקות שעשיתי פעמים רבות בתורכיה. מצאתי כי העלים נקיים מכל סוגי החרקים הרבים המצויים על עלי הגפן כלומר שהמטעים עוברים טיפולים. ובכל אופן מצאתי ציקדות, ולפי האמור מובן מדוע דווקא חרק זה נותר על העלים).

ציקדה שנותרה על עלי גפן לאחר שטיפה במפעל

הפונדקאים של הציקדה

הפונדקאים של הציקדה הם מגוונים כגון ירקות ממשפחת הסולניים כגון החציל, העגבנייה ועוד. משפחת המצליבים ועוד.

ציקדה על ירק החמציץ

בין היתר הציקדה מזיקה מאד לעלי הגפן כאשר תחילת פגיעתה היא ליד העורק הראשי בחלק התחתון של העלה ומשם מתפתח ליתר חלקי העלה.

בעקבות מציצת הציקדה מופיעים כתמים בהירים ההופכים לצבע חום, עלים שנפגעו מתקפלים ונושרים. באם הציקדות מופיעות בראשית העונה הנזק הוא רב בפרט לכרמי בעל.

הגם שהציקדה לאחר מותה יורדת בשטיפה תחת מים בקלות.

מכל מקום בפועל החברות המייצרות בתורכיה אינן שוטפות את העלים תחת ברז מים אלא משרים את העלים בחבילות גדולות במיכלים למשך כמה חודשים במלח וחומרים נוספים.

ולפני הייצור משרים את העלים בקבוצות גדולות בבריכות מים. כך שלמעשה הציקדה נותרת בין העלים ולא יורדת בכל התהליך

(כולל בעלי גפן ממולאים – שהגם שמפרידים את העלים זה מזה הם אינם נשטפים).

ומכאן הקושי לייצר עם כשרות את העלי גפן הממולאים בתנאים כפי שמצוי היום. והגם שיש ועדי כשרות המאשרים זאת, הם אינם מודעים לבעיה זו.

הפתרון היחיד שאפשרי ואף אנו משתמשים בו בפועל כמה שנים במפעלים שונים בתורכיה, הוא שטיפת כל עלה ועלה תחת ברז מים משני צדיו כולל העברת היד על פני העלה בזמן השטיפה.