סקירה על סיפיריון לומפי

סיפיריון לומפי הוא טפיל ממשפחת הסרטנים המצוי בדגים.

טפיל זה גדל במים, הוא נכנס לדג מבחוץ ומוצץ את דמו ואת מזונו.

בד”כ אין הטפילים גורמים נזק לדג והוא חי עם הדג, אולם אם הם קיימים בכמות גדולה, הם גורמים לו לחולשה גדולה עד גסיסה ומוות.

שירותי הבריאות אינם אוסרים ייבוא של הדגים למרות הימצאות הטפילים.

ככלל, יש חלק מסוגי הטפילים בדגים שאינם מסוכנים באכילה, אלא מעוררים גועל וריחוק של הלקוחות, ולכן החברות בעלות שם דואגות להסיר את אותם טפילים (תופעה זו מצויה רק במפעלים לדגים מעובדים, וכגון בפילה בקלה או סול, שמעבירים את הדגים על גבי מקור אור , ובמידה וקיים חשש הם מסירים את החתיכה).

אולם קיימים טפילים שכאשר הם נאכלים חיים הם מסוכנים לאדם שיאכל אותם.

טפיל הסיפיריון, הוא שייך לחלק השני של הטפילים ולהימצאותו על גבי הדג יש משמעות מלבד מסחרית גם בריאותית כשהוא נאכל חי.

אולם כיון שהדג משווק קפוא, והטפילים אינם חיים, לכן משרד הבריאות אינו מעכב את הגעתו לארץ.

הטפיל ‘ספיריון לומפי’ הוא פרוק רגלים ובשונה מטפילים אחרים הוא גדול ביותר ומגיע עד לגודל של 5 ס”מ.

הזכר של הטפיל הוא קטן ביותר בגודל 2 מ”מ בלבד, והוא דבוק לנקבה.

נקבת הטפיל היא הפעילה, היא חודרת עם ראשה לתוך עור הדג ומתיישבת בשרירי הדג, שאר גוף הטפיל נשאר בחוץ.

טפיל סיפריון לומפי בשלמותו

בחלקה האחורי של הנקבה (החלק שנשאר בחוץ) יש שני שקי ביצים גדולים ובולטים.

הביצים שבתוך שק הביצים של הנקבה הם בקוטר של כ- 5 מ”מ.

שלבים צעירים מאד של הנקבה בגודל 2 מ”מ נמצאו תחת עור הדג של דג האדום.

שכיחות טפיל הסיפיריון

נכון להיום לא קיים מידע על שלבים צעירים של הטפיל ששוחים בים.

שכיחות טפיל הסיפיריון הוא בעיקר על הדג האדום, אולם הוא מצוי גם בדג ‘לומפי’ (ומכאן שמו הנוסף של הטפיל), וויטניד כחול, קאטפיש, האדוק נורבגי.

בשכיחות נמוכה מאד נמצא הסיפיריון ע”ג דג ה‘קוד‘ ו’הליבוט גרינלנדי‘, אולם סביר להניח שהמפיץ הראשי של הטפיל הן כפונדקאי ביניים והן כפונדקאי סופי הוא הדג האדום.

הצד השווה בכל הדגים שעליהם קיים הטפיל, הוא משום היותם דגי מעמקים.

הטפיל מצוי הן בצפון האוקיינוס האטלנטי והן בדרום האוקיינוס האטלנטי.

אולם ברור ששכיחות הטפיל משתנה בהתאם לאזור הגיאוגרפי של חיי הדג (ומכאן כנראה ההבדל בין זן מנטלה לזן מורינוס).

רמת הנגיעות של הטפילים נעה בהתאם לאזור, ונעה בין 24% ל 42% בדג האדום.

רמת הנגיעות הספציפית לכל דג נעה בין 0.43 עד 0.69 לדג.

אמנם באזורים אחרים כגון בים ברנט רמת הנגיעות הכללית מגיעה עד 3% בלבד (ועקב השוני בין האזורים לכן יש את ההבדל בשכיחות הטפיל בזנים השונים של דג הרוטברש).

ככלל, בשנים האחרונות מסתמנת ירידה ברמת הזיהום של הטפיל בים האיסלנדי.

מקום חדירת הטפיל בדג מזן מנטלה

בפילה של הדג האדום ניתן למצוא ראשים רבים של הסיפיריון בפרופורציה המתאימה לרמת הנגיעות של הדג בימי חייו.

הדג האדום כיון שהוא גדל לאט ומגיע לגיל גבוה, לכן הוא סובל מריבוי טפילים ובפילה של דג זה ניתן למצוא ראשי ספיריון רבים.

הטפיל נמצא באזורי השפה של הדג הן בחלק התחתון והן בעליון, ופעמים אף מצאתי אותו באמצע הדג.

ניתן להבחין בשינוי צבע במקום הימצאות הטפיל, אך קל יותר לבדוק את הדגים, באמצעות מישוש, במידה ויש טפיל או אף אם רק ראש הטפיל נותר בדג, חייב המקום להיות קשה.

וראה עוד בערך “תולעים, עלקות, שלשולים וסרטנים“.

טפילים מרובים תקועים בתוך דג רוטברש

תולעת שני חלק ב דגים