ובישראל מצויים כ – 150 מינים ממשפחה זו. בעולם מוכרים כיום 10 תת משפחות של הנמלים,

כאשר בארץ מוכרות כיום התת משפחות הבאות:

1. הפונריות. 2. הכידניות. 3. הלפטניליות. 4. השיטיות. 5. הדו-מותניות. 6. החד-מותניות. 7. הריחניות.

צבען של הנמלים הוא שונה בין המינים השונים, שחור, חום, כתום ועוד.

לרוב מורכבת כל קן נמלים מהפרטים הבאים: אם, מלכה, פועלות, ביצים, זחלים וגלמים. הופעתם של זכרים זה בעונות מסוימות בשנה, וכן הופעת מלכות צעירות היא בתקופות מסוימות בשנה.

הנמלים ניכרות בראש גדול הנושא עיניים קטנות, הבטן מחוברת אל החזה בגבעולון דק.

המחושים כפופים בזוית חדה בדרך כלל. גפי הפה בדמות צבת.

הפועלות כמעט בדרך כלל ללא כנפיים ואינן פוריות.

הזכרים והנקבות הם בעל כנפיים, לאחר ההפריה הנקבות משירות את כנפיהן (תוך לחיצה על הקרקע. שרירי התעופה שנעשו מיותרים לאחר השרת הכנפיים, נעכלים ומשמשים מעתה כחומר ליצירת רוק מזין לזחלים).

הזכרים מתים זמן קצר לאחר ההפריה.

לאחר ההפריה מייסדת הנקבה קן חדש.

הקן כולל בתוכו עשרות אלפי פריטים ומתקיים זמן רב.

מלכה נקבה מסוגלת לחיות שנים רבות עד 20 שנה.

מינים מסוימים של נמלים חודרים לבתים ותרים אחר מזון ובעיקר אחר תרכיזים המכילים הרבה סוכר.

מינים אחרים (נמלי-הקומפונוטוס) הם אותם שפוקדים כנימות המפרישות פרש מתוק כגון של כנימות העלה, כנימות קמחיות, כנימות מגן רכות ועוד.

ולא רק שהן ניזונות מהטל-דבש של הכנימות, אלא הם אף מגינות עליו, ולפעמים תוך נזק ישיר לצמח.

(כך ניתן לראות בארטישוק בודד שנגוע בדרך כלל ע”י כנימות עלה, עשרות נמלים שנמצאים בתחתיות העלים בחיבור לגוף הפרי, כשהם ניזונים מהטל-דבש של הכנימות).

הנמלים ידועות כחרוצות ביותר, הן עובדות שעות רבות, המרחק שנמדד בין הקן אל שטחי המזון (כגון נמלת הקציר אל שטח הקציר)הוא מעל 150 מטר.

כמות המזון שהן אוגרות מגיע עד 20 ק”ג.

(וכבר אמר שלמה המלך ע”ה “לך אל נמלה עצל …תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה” (משלי ו ו-ח)).