ממתקים סקירה ואופן הבדיקה והשימוש - ממתקים

ממתקים

כ' אדר ב' התשע"ט | 27/03/2019

תוכן עניינים

סקירה ואופן הבדיקה והשימוש – ממתקים

ממתקים הם שם כללי למוצרי חטיף מתוקים [ומכאן נגזר שמם].

לקטגוריה זו נכנסים סוגי מאכלים רבים מאד מתחום המגדנות, כגון סוכריות למיניהם, מסטיקים למיניהם, מיני שוקולד שונים ומגוונים, ממתקי בוטנים או שקדים, ממתקי שומשום, מרציפן, רחת לוקום, ועוד מינים וסוגים רבים.

ככלל, רוב ככל סוגי הממתקים, גם לאחר ייצורם, עלולים למשוך אליהם חרקים רבים ומגוונים, הן מנמלים הנמשכים למתיקות, והן חרקי מחסן שונים.

ממתקים המיוצרים מפירות, קטניות או דגנים, יש לוודא קודם תהליך עיבודם, את נקיות חומרי הגלם, אף אם בתהליך העיבוד הם עוברים טחינה.

קבוצת ממתקים גדולה מבוססת על מיני קטניות ופירות שונים, שנותרים כמות שהם אף בסוף תהליך העיבוד, וכאשר הם אינם מיוצרים מחומרי גלם שעברו בדיקה, ניתן למצוא בסוף התהליך את החרקים שלמים כמות שהם בתוככי הקטניות במוצר המוגמר.

עש וזחל בממתקים של בוטנים [באדיבות הרב שמואל שטרנפלד]

אופן הבדיקה והשימוש:

ממתקים המכילים פירות או קטניות שלמים ושבורים

ראה כל אחד בערכו [כדוגמא ממתקי בוטנים ראה לעיל ערך “בוטנים“. וכן לקמן בערך “שומשום“. והוא הדין בכל הדומים להם].

ממתקים המכילים פירות או קטניות טחונים

כגון מרציפן וכיו”ב, הם בחזקת נקיים ואינם טעונים בדיקה, ויש להקפיד על אחסונם כראוי.

ממתקים נוספים

כגון, סוכריות מכל הסוגים [טופי, סוכריות קשות, סוכריות גומי, סוכריות קישוט, רחת לוקום [אף אם הם מכילים אגוזים או פיסטוקים טחונים], קרמבו, לקריץ [הן השחור שמקורו משורש הצמח “שוש קרח” והן האדום שמיוצר מרכיבים מלאכותיים] וכיו”ב,

המוצר המוגמר הוא בחזקת נקי ואינו טעון בדיקה, ויש להקפיד על אחסונם כראוי.

[באחסון לקוי, ובפרט במוצרים המכילים עמילן כגון הסוכריות גומי או סוכריות קישוט, יש חשש לנגיעות מהירה יותר, ולכן אם יש חשש כלשהו לנגיעות בגין האחסון, חובה לבדוק ויזואלית היטב קודם השימוש].

ממתקי שוקולד – ראה לקמן ערך “שוקולד“.

מסטיק / גומי לעיסה

המסטיקים המסחריים כיום, מקורם איננו מהמסטיק הטבעי של שרף אלת המסטיק,

אלא ברובם הגדול מבוססים על חיקוי סינטטי של רכיב זה ומקורו מנפט.

המוצר המסחרי בחזקת נקי ואינו טעון בדיקה, ויש לאחסנו כראוי.

מסטיקא / שרף אלת המסטיק

עץ אלת המסטיק, הוא צמח ירוק עד, מהסוג הנפוץ של עצי האלה.

הצמח מכיל שרף שממנו מייצרים את החומר ללעיסה.

טיפות השרף הללו נאספות ומשמשות או ללעיסה כמות שהוא

[ברבות ממדינות המזרח כגון מרוקו לועסים אותו כמות שהוא גם בימינו],

או לשימוש במוצרי מזון, כגון תוספת כמסטיקה טחונה לרחת לוקום, או למשקה שקדים רוזטה.

המסטיקא נלעסת גם לצרכי רפואה מגוונים ובפרט רפואת נשים,

ויש רבים שהעידו שמוצר זה הביא סייע להם באופן ממשי בבעיות רפואיות שונות בתחום רפואה זה.

כמו כן, יש שחולטים את העלים של עץ זה, ושותים כדי להוריד לחץ דם.

שרף העץ המשמש ללעיסה, צורתו הסופית כעין טיפות שקופות, ומטבעו הוא מושך אליו נמלים רבים,

כאשר לעיתים השרף עוטף אותם וחונט אותם כמות שהן בתוכו.

מלבד הנמלים, השרף מכיל בתוכו גם שאריות לכלוך ופסולת שנותרים בתוכו.

אופן הבדיקה והשימוש:

מכיוון שהמוצר הסופי שקוף וקל להבחנה, על כן עיקר הבדיקה היא ויזואלית בלבד.

פורסים את טיפות השרף על משטח ומתבוננים האם הוא שקוף וחלק או שמא יש עצם זר שחנוט בתוכו.

את כל החלקים המכילים עצם זר מבודדים, ואז מתבוננים האם הם שאריות פסולת [ללא צורה אחידה ומוכרת]

או נמלים חנוטות, שאז יש להוציאן ולהשליכן.