ממרחים / סלטים
כ' אדר ב' התשע"ט | 27/03/2019
ממרחים – סקירה ואופן הבדיקה והשימוש
הגדרתו המקובלת של ממרחים היא, מזון מוצק אך רך, שניתן למרוח בשכבה אחידה,
כאשר בדרך כלל אין בו גושים של המוצרים ממנו הממרח מיוצר.
ככלל, ניתן למנות עשרות סוגי ממרחים המצויים כיום כאשר המפורסמים שבהם:
מוצרים מקטגוריה זו, רבים הם בחשש נגיעות של חרקי שדה,
ועל ועד הכשרות לוודא קודם הייצור שהמוצרים נקיים מכל חשש, וראה בערכם של סוגי הירקות השונים.
בדרך כלל גם במוצר הסופי אין מקום להתיר באם הוא יוצר ללא הקפדה על עניני תולעים,
מכיוון שהמוצרים נשארים כחתיכות גדולות או אף עם מקומות מסתור, ו
אין להשתמש במוצרים אלו ללא בדיקה היטב, באם היא לא נעשתה קודם הייצור.
מבחינה הלכתית יש חשיבות מיוחדת לאופן עיבוד המוצר.
ככלל, גם מוצרים העוברים טחינה דקה, באם הם בחשש נגיעות, חובה לבדקם לפני הטחינה
[כמבואר בכרך א פרק ו מסעי’ טו ואילך, כאשר לעיתים חייבים בדיקה יסודית ולעיתים די בבדיקה קלה, והכל כמבואר שם].
אמנם כאשר המוצר הסופי מונח לפנינו לאחר שהוא כבר נטחן, רק שאיננו יודעים האם נבדקה התוצרת כנדרש קודם הטחינה,
מוצרים שאינם אחידים לאחר עיבודם, ונותרים בהם גושים או חתיכות מהמוצר שמהם יוצרו,
יש לוודא את אופן העיבוד, וגודל החתיכות שנותרו.
לדוגמא, ממרח – סלט איקרה, אינו עובר טחינה ממש אלא נטחן באמצעות מכשיר “סטפן” המפרק את הקרום החיצוני,
אך מותיר את ביצי הדגים הקטנים כמות שהם, ואז גם התולעים נותרות שלמות,
ממרח “פסטו“
המיוצר מעלי תבלין טריים [בזיליקום, תרד, כוסברה או פטרוזיליה – כמובן שיש לבדוק את כל המוצרים כדינם וכמפורט בכרך ג בערך של כל סוג ירק. הנכתב כאן הוא למוצר לאחר שכבר עיבוד] – בתוספת צנוברים שום ושמן זית.
באם הוכנס למערבל מזון עד שהפך למחית חלקה, אזי באם המוצר הסופי לפנינו ואיננו יודעים האם העלים הוכשרו כדין, המוצר מותר באכילה.
אולם בכתישה ידנית, או שהמחית אינה אחידה וחלקה, אין וודאות לביטול החרקים והמוצר אסור באכילה.
וכבר אירעו מקרים שבדקנו ממרח “פסטו” ונמצאו בו חרקים שלימים,
ועל כן יש לוודא כי גורם הכשרות על המוצר הוא גורם כשרות “מהדרין” המקפיד היטב על עניני חרקים.