ירקות קפואים
כ' אדר ב' התשע"ט | 27/03/2019
תוכן עניינים
סקירה מורחבת על ירקות קפואים
ירקות קפואים הם ירקות שעברו תהליך הקפאה, ניתן למצוא מסוגים שונים, כגון שבבי פטרוזיליה או כוסברה קפואה,
להקפאת הירקות אין כל תועלת מבחינת הסרת החרקים, ולהוציא את המציאות שהחרקים מתים עם הקפאתם,
לגבי יתר המרכיבים הנדרשים לנקיות מחרקים, ההקפאה לא רק שאינה מועילה אלא להיפך,
היא מקשה מאד על הבדיקה לאחר ההפשרה, על הניקוי ועל הסרת החרקים.
זאת ועוד, שבמהלך ההקפאה החרקים נשארים בשלמותם כמות שהם גם אחר עבור זמן רב ושנים ארוכות
ואין בהם היתר של חרקים שעבר עליהם י”ב חודש (ראה בסוף כרך ג בחלק בירורי ההלכה סי’ ג).
כניסה של התוצרת לתוך מכונת ההקפאה
מקום יציאת הירקות הקפואים ממכונת ההקפאה
אופן הבדיקה והשימוש:
ירקות קפואים מסוגי ירקות שאין בהם בעיית חרקים גם כאשר הם טריים
אין כל מניעה להשתמש כאשר הם קפואים,
(אלא אם כן יש בתערובת גם מינים שיש בהם בעיית חרקים).
בירקות קפואים של סוגי ירקות שיש בהם בעיית חרקים, ומקור הירקות הוא מגידול רגיל,
כאמור השטיפה הנעשית קודם ההקפאה וגם ההקפאה עצמה אינם בעלי ערך להסרת החרקים,
ועל כן יש חובה גמורה לבדוק את התוצרת קודם האכילה.
אופן הבדיקה מפורט בכרך ג בכל ירק בערכו.
חשוב לציין, כי הבדיקה הרגילה המתוארת בירקות טריים, לא תמיד ברת ביצוע בירקות לאחר הפשרתם,
עקב הרכות של הירק שאיננו מאפשר בדיקה ראויה, ולכן ראוי להימנע כלל משימוש בירקות בעייתיים,
או לחילופין, להתבונן ולבדוק ויזואלית ככל האפשר את כל הירק ומקומות המחבוא והמסתור שלו.
זחל בין פרחי ברוקולי קפוא – לאחר הפשרתו
זחלים בתוך שעועית צהובה לאחר הקפאה עמוקה
טריפס בכרובית לאחר ייצור והקפאה
שבבים של כוסברה קפואה, גודל השבבים מאפשר לחרקים להישאר בשלימותם גם לאחר העיבוד
בירקות קפואים של סוגי ירקות שיש בהם בעיית חרקים, ומקור הירקות הוא מגידול מיוחד למניעת חרקים.
באם כל תהליך השטיפה קודם ההקפאה לווה על ידי משגיח מומחה בתחום,
המבטיח כי הירקות לאחר שטיפתם נקיים מכל חשש חרקים ומוכנים לאכילה ללא כל חשש,
בוודאי שאין מניעה להשתמש בהם לאחר ההקפאה
ובתנאי שכל אריזה חתומה עם חותם של ועד כשרות המומחה בגידול ירקות בחזקת נקיים מחרקים,
ומומחה ללוות מערך שטיפה כפי שצריך, כדי להבטיח נקיות מוחלטת של המוצר.
נכון לשנת תשע”ב מצויים בשיווק ברחבי ארץ ישראל ירקות קפואים בעיתיים מאד מבחינת חרקים,
כגון ברוקולי וכרובית קפואים, עם רמות כשרות שונות.
קיימים גידולים של ירקות מעין אלו בבתי רשת וחממות גידול (בחו”ל ובעיקר בדרום אמריקה)
שעוברים שטיפה והקפאה, תוצרת זו נקייה מחרקים ומותרת בשימוש.
קיים שיווק נוסף של חברות בארה”ב הרוכשות תוצרת שגדלה בשטחים פתוחים,
בארה”ב ובמדינות נוספות כגון בסין, והמשגיחים עוקבים בעיקר אחר סוף הגידול, ומערך השטיפה,
תוצרת זו מגיעה לארץ עם כשרות מהודרת, ורצוי מאד לבדוק בדיקה מדגמית קודם השימוש בתוצרת זו
(לאחר שנמצאו מספר פעמים בתוצרת זו חרקים בבדיקות מעבדה בארץ).
בנוסף, קיים גידול מקומי בארץ ישראל של החברות המשווקות תוצרת קפואה,
שבשנים האחרונות גידול התוצרת החקלאית מלווה בכל תהליך הגידול מתחילה ממש ועד תום העיבוד.
לאחר וידוא מוחלט כי אכן התוצרת שנרכשה עברה את כל התהליך של מומחי הכשרות,
ויש סימוכין הלכתיים להתיר תוצרת זו ככשרה, לאחר בדיקה מדגמית שתאשר שהתוצרת אכן נקייה,
ואכן נעשה בה כל התהליך המבטיח את כשרות המוצר, וראה היטב בהערה[1].
ירקות קפואים שעברו טחינה דקה ביותר
כגון עלי תרד קצוצים, או כוסברה או פטרוזיליה טחונה, באם גודל השבבים איננו עולה על 1 מ”מ,
יש להתיר את השימוש במוצר זה לאחר שהוא כבר טחון
(ראה באריכות את הדיון ההלכתי בעניין זה בכרך א פרק ו סעיפים טז-כב).
ומכיוון שבתוצרת קפואה אין חשש למזיקי מחסן (כמו המצוי בירקות כעין אלו המיובשים, ראה לעיל בערכם),
ניתן להתיר בדיעבד לאחר שהמוצר לפנינו את השימוש ללא בדיקה
(ולכתחילה יש לייצר את המוצר לאחר ניקוי היטב של חרקי שדה),
אלא שיש להבטיח שאכן הטחינה היא בגודל זעיר שאינו עולה על 1 מ”מ,
כיון שמהניסיון למדנו שהרבה מן החברות קוצצים בגודל של 1-3 מ”מ, וגודל השבבים יותר נוטה ל-3 מ”מ,
(כיון שטחינה לגודל 1 מ”מ סותם להם את המכונות ומפריע לתהליך התקין של העבודה במפעל), ויש להיזהר בזה.
הערה
[1]. אם בעבר לא היה בסיס הלכתי לכל היתר עבור תוצרת זו,
הרי שבשנים האחרונות ועדת העלים שעל ידי הרה”ר לישראל הכתיבה נהלים והגבלות מרובות
בכדי לאשר את התוצרת לעיבוד ושיווק, והבסיס ההלכתי הוא שלאורך כל הגידול ממש יש ליווי של משגיחים מקצועיים
ובמהלך הגידול נלקחים כמויות גדולות של בדיקות מעבדה
ומה שמאושר לקטיף היא רק תוצרת שנבדקה במעבדה בכמות של מעל 1% בבדיקה האחרונה
(מלבד הבדיקות שנעשו במהלך הגידול) ולא נמצאה נגיעות מעל 10% נגיעות, ולאחר שהתוצרת אושרה לקטיף,
צוות מומחים מלווה את העיבוד בתוך המפעל, ששם מותקן מערך שטיפה מיוחד המותאם לשטיפת ירקות אלו,
עם כל מיני תוספות, הנספחות למערך השטיפה, כפי שהומלץ על ידי המומחים.
ובאם בתום כל התהליך, נעשו בדיקות מעבדה נוספות, בכמות של 0.5%,
ונמצא שאין בתוצרת נגיעות של מעל 5% הרי שהתוצרת מאושרת לשווקה כמוצר “כשר” מטעם הרבנות המקומית,
(אם כי לא הותר לכתוב על גבי התווית “בחזקת נקי מחרקים”).
ולמרות שיש מקום לחשוש אם הדבר אפשרי בפועל,
מתברר שכאשר עושים את המלאכה נאמנה זוכים לסייעתא דשמייא והדבר אפשרי בהחלט.
ואכן מנתונים שהתקבלו מתברר שהתוצאות הם, שבשנת תש”ע לאחר הבדיקה של המוצר הסופי בכרובית,
הנגיעות הייתה 1.4% (לאחר בדיקה סופית של 1800 אריזות בבדיקת מעבדה).
ונגיעות של 3.9% בברוקולי (לאחר בדיקה של כ – 3000 אריזות בבדיקת מעבדה).
וגם בשנת תשע”א התוצאות דומות. כלומר סך הכל נגיעות של פחות מ 5%.
ובאופן כזה יש היתר של אי חובת בדיקה, משום שבסוף התהליך יש הרבה פחות ממיעוט המצוי
(ראה בכרך א פרק ו את ההגדרות ההלכתיות). ולמרות שלכתחילה יש צורך לרכוש תוצרת שכל תהליך הגידול שלה היה בחממות ומבני גידול, אולם המסתמכים על ההיתר הנ”ל, לכאורה עדיף לרכוש תוצרת שלוותה לאורך כל הגידול על ידי משגיחים מומחים, מאשר להשתמש בתוצרת שנבדקה רק בשלבים הסופיים ובפחות בדיקות.
זאת, למרות שעל תוצרת זו יש ריבוי חותמות מהדרין, ועל התוצרת משיווק בארץ ישראל אין כלל חותם מהדרין.