זעפרן סקירה מורחבת על הזעפרן - המכון למצוות התלויות בארץ

זעפרן

מקור השם הוא בערבית “אספר” שפירושו צבע צהוב, זעפרן ידוע ומפורסם ומהעתיקים שבתבלינים,

הוא גדל על צמח ממשפחת האירוסיים ומהפרח שלו מופק התבלין.

התבלין מופק מהצלקות בפרח (בכל פרח 3 צלקות). כיום הוא מופק יחד עם עמוד העלי (שהוא צהוב יותר),

משום שאחרת מחירו יאמיר הרבה יותר ממחירו כיום שגם הוא אינו זול.

הוצאת הצלקות מן הפרח מבוצעת בעבודת כפיים בלבד.

להפקת קילוגרם אחד של זעפרן זקוקים לכ-150 אלף פרחים ולכ-100 שעות עבודה

ולכן מחירו הוא מהיקרים ואולי היקר ביותר בענף המזון.

הזעפרן נמכר ומשווק לפי משקל של גרם בודד.

זעפרן גדל בכמה מקומות בעולם ועיקר שיווקו הוא מאיראן, הודו, דרום מרוקו, ספרד, ארצות הברית ועוד.

מסביב לתבלין זה ישנה תעשייה גדולה של זיופים,

ניתן למצוא זיוף העשוי משערות תירס חתוכים וצבועים, צלקות ועלי מצמח החריע ועוד.

(כל מכירה במשקל גדול ובוודאי שבתפזורת מהווה סיבה טובה לחשש שהתוצרת מזויפת).

תבלין זעפרן משווק כמות שהוא, ומשווק אף כמוצר טחון.

בכדי לשמור על טריותו הוא מאוחסן באריזות אטומות לחלוטין, כי אחרת הוא מאבד את מראהו ואת ריחו המיוחד.

זעפרן

אופן הבדיקה והשימוש:

זעפרן טהור הוא בחזקת נקי ואיננו טעון בדיקה. הן המשווק בשלמותו והן הטחון.

תוצרת מאוחסנת, אם היא נשמרה כל העת באריזות הרמטיות

(דבר שבלאו הכי חובה לעשותו כדי שהתבלין יישמר עם טעמו וריחו) הרי שהוא בחזקת נקי.

אולם באם נשמר באריזות שאינן הרמטיות או נרכש בחנות והוא לא אוחסן כראוי,

קיים חשש שהוא יקבל נגיעות של מזיקי מחסן בוגרים וזחלים,

ועל כן קודם השימוש בו יש לפזר את חוטי התבלין או האבקה על משטח בצבע כתום

ולהתבונן שאין חרקים או סימני חרקים כגון קורים או גבישים.

זעתר יבש – ראה לקמן בערך “עלי תבלין מיובשים“.