דג וויט פיש/הנסיך הלבן/ Lake Whitefish

דג וויט פיש שייך למשפחת הסלמונים, והוא מין של מים מתוקים המצויים באגמים המתוקים של מים מתוקים המצויים בצפון ארה”ב ובקנדה.

בדומה לדגי סלמון יש גם בדגים אלו סנפיר שומן, ועוד כמה דברים השווים בין דגים אלו.

הגם שדגים אלו הם דגי מים קרירים של אגמי מים מתוקים, מכל מקום הם מגיעים למים מליחים דרך המעברים לים הגדול.

צבעם של הדגים הוא כסוף עד לבן עם גוונים מעט ירוקים, או חום.

משקל הממוצע של הדג הוא 1.8 ק”ג (אם כי יש דיווחים על תפיסות במשקל גדול יותר, עד התפיסה המפורסמת של 15 ק”ג). וגודל הדג ממוצע כ-50 ס”מ.

דג וויט פיש

את ההשרצה עושים הדגים על מים רדודים על חצץ וכיו”ב, ושם בין החודשים ספטמבר לינואר זו תקופת ההשרצה.

הדגים הצעירים ניזונים מפלנקטון, ובהמשך הם ניזונים מחלזונות, חרקי מים, רכיכות ועוד.

הדג משווק כדג שלם, פילה, מעושן ועוד. דג זה מצוי בשיווק נפוץ בעיקר בארה”ב של קציצות דגים ‘גפילטע פיש’.

טפילים ותולעים בדג הוויט פיש

מעבר לדגים הבוגרים הנחשבים לטורפים של הוויטפיש כגון הפורל, קיים באגמים המרכזיים שם חיים דגי ויטפיש, מין פולש ‘Sea lamprey‘, פולש זה הוא סוג של טפיל, ענק  הנצמד אל הדג באמצעות פיו הדומה לכוס יניקה, והוא מפריש חומר מיוחד כדי למנוע את קרישת הדג של הדג. הטפיל הוא גדול מאד וצורתו מזכירה צלופח.

בספרות ההלכתית של אחרוני דורינו הוזכרה סוגיית תולעים שנמצאו בבשר דג זה (ראה בקונטרס ואנכי תולעת במהדו”ח עמ’ טז. ספר ‘בדיקת המזון כהלכה’ ח”א עמ’ 110.ועוד ראה בשו”ת שש משזר ח”א קונטרס תולעים שבבשר הדגים בסי’ ב וכבר האריכו בזה בקבצים ‘אור ישראל’ לשנים תשנ”ו-תשנ”ז),

אלא ששם לא המדובר היה על תולעי אניסאקיס אלא על תולעים שבבשר הדג שלא היו בנמצא גם במעיים, אך דעת חכמי אוה”ע שתולעים אלו מקורם היה במעיים, ועל כך דנו חכמי ישראל בתשובות שם.

ועוד עובדה יש להוסיף כי שם היה המדובר על דגי הוויטפיש שהגיעו מאגם ‘וויניפעג’ בקנדה.

אך דגים שנידוגו באגמים ‘משיגן’ או ‘גרייט’ נמצאו נקיים.

ואכן במשלוח גדול שהגיע לארץ מאגמים אלו בארה”ב בדקנו עשרות דגים וכולם נמצא נקי לחלוטין.

ומתברר שיש חילוק ברור בין מקורות הגידול.

אולם כאמור לעיל, בכל מקורות הגידול לא נמצאו ולא נודע על תולעי אניסאקיס בדגים אלו.

(ומעבר לבדיקות ולמידע שבידינו כך אישר לי הרב נתן הלוי גרונבאום שליט”א מליקוואוד מחבר קונטרס דגי הים, שעוסק בענינים אלו בדגים בארה”ב, ודי בזה).

אופן הבדיקה והשימוש:

• דגים שמקורם בארה”ב מאגם ‘משיגן’ או ‘גרייט’ – הדגים בחזקת נקיים ומותרים באכילה.

• דגים שמקורם משאר אגמים בארה”ב וקנדה

קיים חשש לתולעים שבבשר הדגים, ולכן יש להסיר את איבריו הפנימיים ולנקות היטב את חלל הבטן מכל צדדיו, לשטוף היטב תוך שפשוף, ולהתבונן שלא נותרו תולעים בחלל הבטן או בצדדיו.

(כיון שיש חשש להימצאות של תולעים -שאינם תולעי אניסאקיס – בבשר הדגים, ראה לעיל במקורות שציינו על מחלוקת הפוסקים בד”ז. ואם יחתוך את חלק הדק של הדג שעוטף את בני המעיים וישתמש בשאר הדג, הוא יוצא מכל חשש. או לחילופין להסיר את עור הדג, ולשקף את הדג על שולחן אור, ואם מבחין בטפיל יסירו מן הבשר באמצעות פינצטה וכיו”ב).

דגים המשווקים טחונים

או קציצות שכבר מוכנות מדג זה, בכל אופן אין לחוש לתולעים עקב תהליכי העיבוד והטחינה. (ראה לעיל בהלכות שרץ המים).

תולעת שני חלק ב דגים