טפילים בדג דבשתן/הגמל/בן גוריון

דג הדבשתן גופו צר עם מצח גבוה, ומבנה גוף משושה, מה שמזכיר לחלק דבשת של גמל, וחלק שמות אנשים, ומכאן שלל שמותיו.

דג דבשתן

הדגים חיים כדגים בודדים ולא בלהקות גדולות.

הגם שעורו נראה כחלק, הדג הוא כשר כשעל גופו יש שורה עם קשקשים קטנים שניכרים היטב על זנבו של הדג, כנראה בתמונה.

ניתן להבחין בקשקשים המכסים את זנב הדג

דגים אלו שוחים בעמקים וניזונים מדיונונים ודגים קטנים. והם נפוצים לחופי אפריקה, ממרוקו בצפון ועד אנגולה בדרום.

גם בים התיכון הם נמצאים בכל חלקו הדרומי, ממדינות צפון אפריקה עד מצרים ולחופי ישראל.

אורך הדג נע בין 12-30 ס”מ ומשקלו נע בין חצי קילו עד שלושה, אם כי לעיתים עולים בדייג במשקל גדול יותר.

ככל דגי הים, לעיתים יש נגיעות חיצונית, ולעיתים נגיעות פנימית תולעים, ציסטות בחללי הראש והגוף.

אופן הבדיקה והשימוש:

• יש להסיר את הראש או לחילופין, לחצות את ראש הדג, להסיר ממנו את הזימים, הלשון ושאר איברי הפנים, ולשטפו היטב תחת ברז מים תוך כדי שפשוף היטב.

אפשר גם באמצעות לחץ אויר חזק או קיטור חזק, להכניס אל החללים ולנקות היטב.

• את איברי הפנים יש להשליך, את הקרום השחור יש לנקות ולגרד היטב בכל דפנות הבטן, ובצמוד לשדרת הדג, ולשטוף היטב תחת ברז מים תוך כדי שפשוף היטב, ולהתבונן היטב שלא נותרו כל תולעים, ‘ציסטה’ או ‘כיסים’ של טפיל בתוך חלל הבטן.

• יש להתבונן חזותית על גבי הדגים ובעיקר באזור הסנפירים, צדדי הבטן התחתונים, ובאזור הצוואר והזנב, באם לא נראה כל סימן אדום המסמן פציעה של טפיל חיצוני שחדר מבחוץ.

במידה ויש חשש או סימן של פצע אדום יש לחטט אחריו עד עומק חצי ס”מ.

• בנוסף מחשש לטפיל, שיושב על עור הדג (ללא חדירה לבשר הדג), אפשר להסיר את העור, ואין חשש כלל.

או לחילופין, באם זה דג מצונן כלומר שעבר כבר זמן לאחר מותו, אחיזת החרקים בו חלשה יותר, ואז מגרדים היטב עם סכין את כל עור הדג (גם במקום שאין קשקשים).

ובאם הוא נדוג טרי יש להמתין מספר שעות לאחר מותו או להקפיאו למשך זמן עד שיוקפא, ואז לשטוף ולגרד היטב את עור הדג.