ג’רבידה/ורדית מצויה/שישנית/Pandora Common

דגי הג’רבידה הינם דגי ים, אצל הדייגים מכונה לעיתים הדג ‘ברבון’ ג’רבידה או ג’רבידה ז’דידה (ג’רבידה חדש),אולם כל זה בגלל דמיון חיצוני ואין קשר כלל בין המשפחות, ראה לעיל בערך ‘ברבון‘.

דג זה הוא מסדרת הדקראים, וממשפחת הספרוסיים אליהם שייך גם דג הדניס ועוד.

דג זה נפוץ בים התיכון, הים השחור, מזרח האוקיינוס האטלנטי, ועוד.

צבע הדג כסוף עם גוון ורוד ובמיוחד על גבו, (מנוקד תכלת לפעמים) שולי מכסה הזימים צבעם וורוד חזק יותר.

פיו קטן וקשקשים מכסים את פניו. אורך הדג הממוצע הוא בין 10-30 ס”מ, אך מגיע גם עד 50 ס”מ.

עינים קטנות ממינים הדומים לו, אך מאידך גדולות יחסית לגופו.

הדג כמו סוגי דגים נוספים, בעל מבנה גוף גם של זכר וגם נקבה, ובשנתיים הראשונות מתנהג כנקבה, ובשנה השלישית מתהפך לזכר.

הדג מצוי לאורך חופי הים ובפרט מעל קרקעית חולית, והוא ניזון בעיקר מדגים קטנים יותר, ומחסרי חוליות כגון סרטנים רכיכות תולעי ים ועוד.

ככל דגי הים, לעיתים יש נגיעות חיצונית, ולעיתים נגיעות פנימית תולעים, ציסטות בחללי הראש והגוף.

דג זה הוא אחד הפונדקאים של טפיל ‘נמטודה פילומטרה‘ הנמצא בחללי הגוף, ברקמות ועל ביצי הדגים (ראה בסקירה על חרקי המים בערך של טפיל זה).

(בבדיקות שעשינו לדג ממשפחה זו, שהגיע ממדינת אריתריאה, נמצא הדג נקי מטפילים חיצונים ופנימיים, אולם לא היה די בכמות הבדיקות כדי לקבל הכרעה של ממש על דג ממקור זה).

אופן הבדיקה והשימוש:

• יש להסיר את הראש או לחילופין, לחצות את ראש הדג, להסיר ממנו את הזימים, הלשון ושאר איברי הפנים, ולשטפו היטב תחת ברז מים תוך כדי שפשוף היטב.

אפשר גם באמצעות לחץ אויר חזק או קיטור חזק, להכניס אל החללים ולנקות היטב.

• את איברי הפנים יש להשליך, את הקרום השחור יש לנקות ולגרד היטב בכל דפנות הבטן, ובצמוד לשדרת הדג, ולשטוף היטב תחת ברז מים תוך כדי שפשוף היטב, ולהתבונן היטב שלא נותרו כל תולעים, ‘ציסטה’ או ‘כיסים’ של טפיל בתוך חלל הבטן.

• יש להתבונן חזותית על גבי הדגים ובעיקר באזור הסנפירים, צדדי הבטן התחתוניים, ובאזור הצוואר והזנב, באם לא נראה כל סימן אדום המסמן פציעה של טפיל חיצוני שחדר מבחוץ.

במידה ויש חשש או סימן של פצע אדום יש לחטט אחריו עד עומק חצי ס”מ.

• בנוסף מחשש לטפיל, שיושב על עור הדג (ללא חדירה לבשר הדג), אפשר להסיר את העור, ואין חשש כלל.

או לחילופין, באם זה דג מצונן כלומר שעבר כבר זמן לאחר מותו, אחיזת החרקים בו חלשה יותר, ואז מגרדים היטב עם סכין את כל עור הדג (גם במקום שאין קשקשים).

ובאם הוא נידוג טרי יש להמתין מספר שעות לאחר מותו או להקפיאו למשך זמן עד שיוקפא, ואז לשטוף ולגרד היטב את עור הדג.

• באם נמצא על איברי הפנים או בחללים נמטודת פילומטרה, יש לחוש שיש חלק שכבר הגיע לשלב הבוגר, ונמצא תחת העור כדי לצאת מהדג המארח אל הים, ונכון להסיר את העור ולראות שאין כל חשש כזה.

• כאשר יש קשקש שהתרומם, או גוש בולט תחת העור, זה חשש לטפיל העומד לצאת מן הדג.
• כאשר הטפיל כבר יצא לחוץ יש סימן של צלקת, שעם הזמן עובר ולא משאיר סימנים.

תולעת שני חלק ב דגים